חורף או קיץ או מה שעכשיו

במדור השרביט החם מוצע הפעם לכתוב על מזג האוויר.

מזג האוויר נחשב לנושא מאוד פופולרי לשיחה. לפחות באנגליה.  האגדה מספרת שכאשר שני אנשים נפגשים ואין להם נושא לשיחה הם מדברים על מזג האוויר.

אבל זה לא הנושא של השרביט החם – הנושא הוא איזה עונה מועדפת עלינו.

אני לא זוכר מה היו העדפות מזג האוויר שלי בילדות. אני זוכר שבקיץ היה חם ובחורף ירד גשם. אני לא חושב שבתור ילד היה לי ממש קר. גדלתי במישור החוף המהביל והחורפים לא היו ממש קרים. בקיץ היה חם ולח וכמובן שלא היה לנו מזגן (בבית או בבית הספר) אבל אני לא זוכר שזה הפריע לי יותר מדי. כנראה בזכות זה שהייתי צעיר 🙂

כשהייתי בן 16 עברנו באופן מפתיע לירושלים. החורף היה קר משמעותית מאשר במישור החוף והקיץ היה יבש יותר.  לאחר כשנה חוויתי לראשונה בחיי שלג. היה מרגש ומעניין. אני זוכר שהלכתי מבית הספר לאוטובוס ומהאוטובוס הביתה וכשהגעתי הביתה הרגשתי שכפות הרגליים שלי ממש קרות. חלצתי נעליים וגיליתי שהגרביים רטובים. כשהורדתי את הגרביים גיליתי שאצבעות הרגליים שלי קיבלו גוון כחלחל… חיממתי אותן ליד הרדיאטור ולמדתי את חשיבות נעילת נעליים טובות בשלג.

רק בגיל 26 בערך יצאתי לראשונה לחו"ל. זה היה ללונדון, בינואר. בשעות הבוקר והערב היה לי קר – יותר מאשר בירושלים בינואר. לא הבנתי למה קר: במשך היום השמיים היו כחולים וגשם לא ירד. בוקר אחד כשהתעוררתי במלון שמעתי ברדיו שכעת בלונדון בהיר ואפס מעלות. אז הבנתי למה קר לי…

כמה שנים מאוחר יותר עברנו לארה"ב. גרנו שנה באלבני ניו –יורק – בצפון מדינת ניו יורק. לראשונה בחיי חוויתי חורף אמיתי – שלג, קרח וטמפרטורות שיורדות הרבה מתחת לאפס (השיא הזכור לי היה מינוס 26).
בהתחלה זה היה מרגש ומיוחד, אבל ככל שעבר הזמן פחות אהבתי את החורף הזה. המחסור בשמש גרם לי לדיכאון והכבישים המושלגים והקפואים גרמו לחרדות בנהיגה.
יחד עם זאת, בקיץ היו ימים חמים לא פחות מאשר בישראל (למרות שבממוצע הקיץ באלבני היה יותר נעים מאשר זה שבארץ).

לאחר שנה באלבני עברנו לאזור וושינגטון די.סי.  הגענו לשם באוגוסט ולמזג אוויר מזעזע – לחות גבוהה כמו בתל אביב (או יותר) וימים של 40 מעלות. וושינגטון בנויה באזור ביצות שתורם רבות ללחות. יש טענה שהייתה כוונה מיוחדת לשים את הפוליטיקאים באזור הזה…  בחורף וושינגטון הייתה קרה יותר מירושלים, בקיץ חמה ולחה יותר מל אביב. בקיצור, לא גן עדן מבחינת מזג האוויר.

אחרי שחזרנו לארץ, במשך כמה שנים לא היה לי קר באף מצב. אנשים סביבי התלוננו על הקור בחורף ואני טענתי שכל עוד הטמפרטורה מעל אפס מעלות, זה לא קר.

בין השנים 2000 – 2015  נסעתי הרבה בעולם מטעם העבודה. חוויתי לא מעט אקלימים והבנתי עוד יותר כמה מזג האוויר בארץ נעים יחסית להרבה מקומות בעולם.

ראויים לציון במיוחד הביקורים שלי בסינגפור ובקוויבק סיטי שבקנדה.  בסינגפור הטמפרטורה היא בסביבות 30 מעלות והלחות בסביבות 100% כל השנה ובכל שעות היממה… היה מזעזע להסתובב שם מחוץ למזגן. (טוב, אני קצת מגזים. בלילה קצת פחות נורא שם וכנראה לכן יש שם חיי לילה שוקקים).

בקוויבק סיטי הייתי שלוש פעמים מטעם העבודה – באוקטובר, בדצמבר ובינואר. בדצמבר ובינואר היה שם מאד קר וסוער. השתדלתי לא לצאת יותר מדי החוצה ונזהרתי מאוד בנהיגה (מכל הישראלים שהיו אתי הייתי היחיד עם ניסיון בנהיגה בתנאים כאלה ולכן נהגתי כל הזמן – האחרים לא העזו לנהוג ובצדק).

בפעם האחרונה שהייתי בחו"ל מטעם העבודה זה היה בהולנד בחורף. נדהמתי לגלות שממש קר לי למרות שהטמפרטורה הייתה רק מעט מתחת לאפס. הבנתי שהגוף שלי כבר ממש התרגל לטמפרטורות בארץ…

אז איזה עונה או מזג אוויר אני אוהב?  כמו שרמזתי ברשומה, כל העונות בארץ נראות לי סבירות. החורף לא קר מדי והקיץ לא חם מדי (אם כי בהחלט יש פה ושם ימים קרים בחורף ויותר מזה ימים חמים בקיץ).  אבל אני מעדיף חום על קור ואור שמש על חושך כך שהקיץ יותר מתאים לי.  באופן בנאלי אני בעיקר נהנה מימי האביב…

והרשומה המומלצת היא  על אותו נושא מטעם יוזמת השרביט – חורף או קיץ או "מה שעכשיו" – בבלוג של Empiarti