החזיר שלא היה חזיר – סיפור לשבת

חזי  (שם בדוי) היה חזיר חמוד שגדל בחווה נידחת אי שם בדרום. ברצוני להבהיר כבר בנקודה מוקדמת זאת בסיפור שחזי לא היה אדם עם תכונות אופי המיוחסות לחזיר, אלא חזיר ממשי (עם תכונות אופי המיוחסות בד"כ לבני אדם – כלומר חזיר מואנש).
ועוד הבהרה מתבקשת – כן, אני יודע שחזיר הוא לא חיה כשרה ולכן לא מגדלים חזירים  בארץ הקודש. אבל בהחלט ייתכן שהדרום בו חי חזי לא היה חלק מארץ הקודש (ובנוסף – כן מגדלים חזירים בארץ הקודש).

אחרי שהבהרנו את שתי הנקודות החשובות הלאה, הגיע הזמן ללמוד על ייחודו של חזי. ברור שחייב להיות ייחוד, אחרת לא הייתי כותב עליו סיפור.

הקוראים חדי העין כבר ודאי יודעים (מהכותרת) שייחודו של חזי היה בכך שהוא לא היה חזיר. חזיר שהוא לא חזיר זה באמת משהו מיוחד, אלא אם הוא למשל ארנב או שפן  שהם בבירור לא חזירים.

אבל חזי היה חזיר במאה אחוזים מבחינה ביולוגית, אבל לא היה חזיר במאה אחוזים מבחינת האופי: הוא פשוט לא אהב לאכול!

בני משפחתו של חזי היו מאוד מודאגים מחוסר נכונותו לאכול כמו חזיר. אמו תמיד ביקשה ממנו לאכול יותר (כי הוא נראה רע) ואביו היה עסוק בחשבון נפש ובניסיון להבין איך דווקא לו נולד חזרזיר שלא רוצה לאכול.

סבתו מצד אביו, אם הייתה חיה, הייתה מאשימה את אמו של חזי שלא דאגה לפטם אותו כבר בגיל צעיר ואילו סבתו מצד אמו, אם הייתה חיה, הייתה מאשימה את אביו של חזי שלא היווה דוגמא מספקת לילדו (אביו של חזי אמנם אכל כמו חזיר, אבל הוא בדרך כלל עשה זאת רחוק מדיר החזירים בו חי חזי ולכן חזי לא צפה בו אוכל).

אחיו ואחיותיו הרבים של חזי לעגו לו על כך שהוא לא אכל מספיק. גם החברים נהגו להציק לו. במשחקי החברה החזיריים הוא תמיד נבחר אחרון וכמעט תמיד נפסל ראשון. רוב המשחקים התבססו על משקל ולחזירים השמנים יותר היה יתרון. חזי היה רזה מדי ולמרות שבחברה האנושית הוא היה יכול להיחשב לספורטיבי (או אפילו להתחיל בקריירה מבטיחה של דוגמנית), בחברה החזירית הוא נחשב לבעל מראה חולני ובעל יכולות מוגבלות ביותר.

חזי לא היה מאושר מכך שהוא היה רזה, אבל נאלץ להשלים עם החסרונות של מעמדו מכיוון שהוא פשוט לא אהב לאכול. אכילה מרובה גרמה לו להרגיש רע. האוכל לא היה טעים לו וכבר לאחר כמה דקות של אכילה מהירה הוא חש בחילה וצרבת.

הוא האמין שיש בחיים דברים חשובים יותר מאוכל. לדוגמא – הוא מאוד אהב להתפלש בבוץ. הוא היה מסוגל להתפלש בבוץ במשך שעות ארוכות ואפילו לוותר לחלוטין על ארוחות על מנת להתפלש בבוץ. (גם חזירים אחרים אהבו להתפלש בבוץ, אבל חזי היה היחיד במדינה שהיה מוכן לוותר על ארוחות למען מנהג זה!).

יום אחד קראה לו אמו לשיחה. חזי כבר ידע שהשיחה תעסוק שוב באוכל (לפעמים היה נראה לו שאוכל הוא הדבר היחיד המעניין את אמו) והוא צדק, אבל בכל זאת הופתע לשמוע פרט אחד אותו לא הכיר: אמו סיפרה לו שבקרוב אמורים להגיע בעלי החווה כדי לבדוק ולשקול את חזי ואחיו. מניסיונה הם מתכוונים לבחור בחזירים השמנים והמפוטמים ביותר וחזי עלול להיות מאוד מאוכזב כשיגלה שבני האדם בוחרים את כל אחיו, אחיותיו, חבריו וחברותיו וזונחים אותו לאנחות (או אנקות, או נחירות).

הרעיון הזה באמת לא מצא חן בעיניו של חזי. הוא הבטיח לאמו שהוא ישתדל להשמין במהירות. הוא באמת ניסה לעשות זאת, אבל האוכל לא היה לו טעים וגרם לו לבחילה.

כך קרה שכאשר הגיעו בני האדם חזי עדיין היה רזה משמעותית משאר החזירים שחיו איתו בדיר (שאגב  נראה ממש כמו דיר חזירים).

כצפוי, בני האדם בחרו בחזירים השמנים ביותר. אבל, ממש לפני שהם עמדו לעזוב, אחד מבני האדם הצביע על חזי ואמר בהתרגשות שיש לו רעיון מדהים.

חזי שמח מאוד להצטרף לכל שאר החזירים השמנים וכבר אחרי זמן קצר הופיע בחנויות נקניק שינקן דל שומן.

מוסר השכל: לא חייבים להתנהג כמו חזיר כדי לזכות בגורל של חזיר

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – תצפיות ציפורים ביוון – יולי 2021 – בבלוג של pappaquail