בית או דירה? במרכז העיר, בפרבר או בכפר?

במדור השרביט החם הועלו כמה שאלות מעניינות ואני מצטט:

איפה אתם אוהבים לגור?

האם את/ה עכבר/ת העיר או הכפר?

האם מרכז העיר או בפרבר?

לו יכולתם לחיות היכן שבא לכם, ללא אילוצים, היכן זה היה?

אני ממש לא בטוח בתשובות… מצד אחד אני אוהב טבע, אני רוצה לגור במקום שקט, מוקף בעצים וצמחים, עם שפע של ציפורים ואם אפשר עוד חיות בר.

מהבחינה הזאת נראה שבארץ היה מתאים לי לחיות איפשהו בגליל או בגולן.

מצד שני, אני רוצה שיהיו לי במרחק הליכה מהבית חנויות, מרפאת שיניים, רופא, בית מרקחת, חנויות מזון, מסעדות וגם תחבורה ציבורית נוחה לשעת הצורך.

מהבחינה הזאת דווקא יותר מתאים לי לגור בעיר.

כמובן יש גם אילוצים בחיים – אחד החשובים שבהם מבחינתי הוא קרבה למקומות עבודה אפשריים. במקצוע שלי ("מחשבים") המשמעות היא שעדיף לי לגור במרכז הארץ, במרחק נסיעה סביר מתל אביב והרצליה (באופן מוזר, מאז שהשתחררתי מהצבא, עבדתי שנה אחת בפולג, שנה וחצי מהבית, שנתיים וחצי בארה"ב וכל השאר באזור התעשייה של הרצליה פיתוח).

אני מניח שמקום המגורים הנוכחי שלי מהווה פשרה סבירה בין הנקודות שהעליתי. אני גר פחות או יותר במרכז העיר כפר סבא. מרחק נסיעה סביר ממקום העבודה שלי בהרצליה, מרחק הליכה קצר לחנויות, לרופא וכו' וגם לתחנת רכבת (שלעיתים אפילו יש בה רכבות!) ולתחנות אוטובוס. העיר עדיין שקטה יחסית ויש לי עצים וציפורים ליד הבית (בעיקר מיינות ודררות לצערי).
אבל טבע אין הרבה באזור ולרוב הטיולים אנחנו נוסעים שעה ויותר.

חשבתי על כל המקומות שגרתי בהם ונזכרתי במקום אחד שהיה כמעט אידיאלי מבחינתי – Guilderland New York.

גרנו בגילדרלנד שנה אחת, מקיץ 1997 ועד קיץ 1998. זוהי עיירה קטנה שמהווה פרבר של העיר הלא גדולה אלבני, עיר הבירה הלא מאוד מפורסמת מדינת ניו יורק.
ב-1997 עננת ואני נסענו לרילוקיישן בארה"ב והפרויקט הראשון שלנו היה באלבני. שכרנו דירה בקומפלקס דירות בגילדרלנד, מרחק של 15 דקות נסיעה מהעבודה ללא פקקים (וכמעט לא היו פקקים).  מצא חן בעינינו שהבתים באותו מתחם היו מוקפים בהרבה צמחיה טבעית ולמרות שהיו יחסית קרובים לכביש הראשי הסביבה הייתה שקטה ופסטורלית.

היה לנו קניון גדול במרחק נסיעה קצרה וסופרמרקט במרחק הליכה של 10-15 דקות. אבל מי הולך ברגל בערים הקטנות בארה"ב?  ערב אחד החלטנו ללכת ברגל לסופרמרקט  ולהפתעתנו ולשמחתנו קבוצת איילות חצו את דרכנו. זה היה מרגש.

בכל זאת היה חיסרון אחד בולט למגורים בגילדרלנד – החורף שם היה מאוד קר, מושלג וחשוך. החורף שבילינו שם היה "קל" לטענת המקומיים אבל הגענו לטמפרטורה של 26 מעלות מתחת לאפס ובמשך כמה חודשים הטמפרטורה לא עלתה מעל האפס. היו גם שבועות רצופים ללא אור שמש, מה שגרם לנו ממש לדיכאון. הנהיגה בשלג גם הייתה מטרידה ולפעמים מסוכנת.

לסיכום – אין מקומות מושלמים, אבל אם הייתי יכול לחיות היכן שאני רוצה ללא אילוצים כנראה שהייתי גר בגילדרלנד בין אפריל לספטמבר ובכרמיאל בין אוקטובר למרץ…


והרשומה המומלצת היא  – סיפור עם זנב – בבלוג עולם ללא קופסאות  

29 תגובות על ״בית או דירה? במרכז העיר, בפרבר או בכפר?״

  1. מסיבות שאני כבר לא זוכרת, כבוגרת אוניברסיטה רציתי לעבוד באיזור התעשייה של הרצליה פיתוח. יכול להיות שפשוט היו אז באיזור לא מעט חברות ״מגניבות״, או שלאיזור היתה תדמית מגניבה ולכן הרבה מהחברים שלי ללימודים רצו לעבוד שם. אני זוכרת שהיה לי ראיון אחד באיזור – וןמשום מה משמעותית הרבה יותר ראיונות בצפון הארץ באיזור חיפה (מה שדרש ממני לנסוע דרך הרצליה פיתוח) הלוך וחזור מהאוניברסיטה ומהדירה שלי לידה (שהיו בכלל בבאר שבע).

    החברה השניה שבה עבדתי באמת היתה בהרצליה פיתוח, אבל אחרי פחות מחמש שנים בתפקיד היא העבירה את המשרדים למקום אחר ומרוחק יותר (איירפורסט סיטי) למורת רוחם של הרוב המכריע של העובדים. מכיוון שזו היתה החברה השניה מתוך שתיים שעבדתי בה שהעבירה את המשרדים שלה למיקום שונה – החלטתי לרכוש דירה באיזור שאולי לא יהיה בהכרח צמוד למקום העבודה (כפי שיכולתי לעשות עד אז כשוכרת) אבל שיהיה נגיש מאוד מבחינת תחבורה ציבורית, וכיום אני גרה במרכז ר״ג.

    לצערי הרב אין פי באיזור איזורים ירוקים נגישים (בניגוד לשלוש הדירות השכורות האחרונות שלי שהיו בשולי הערים שבהן גרתי ולכן היתה לי יחסית גישה לשדות).

    1. בהרצליה פיתוח נמצא ריכוז מאוד גבוה של חברות הייטק. באופן מוזר כשהתחלתי לעבוד ב-1994, העבודה שלי הייתה שם למרות שאז זה היה ממש אזור תעשיה והיו שם רק 3 חברות מחשבים (מושג ההייטק לא היה קיים אז).
      אני עברתי יותר חברות מאשר החברות עברו מקום (למעשה כמה פעמים חברות בהן עבדתי עברו מקום, אבל זה היה תמיד בטווח של קילומטרים בודדים)

      אני מסכים שלא כדאי לרכוש דירה במקום צמוד לעבודה – כי מקום העבודה יכול להשתנות – אבל כדאי לעשות זאת במקום בו יש היצע רחב של מקומות עבודה מתאימים לך בסביבה. רמת גן זה בהחלט מקום כזה…
      לפחות יש את פארק הירקון לא רחוק 🙂

      תודה על התגובה והמשך שבוע נעים!

      1. בשנת 1999 כבר היה שם ריכוז מכובד של חברות הייטק, למרות שאני זוכרת שחלקן בהחלט עסקו קצת יותר בתחום החומרה, מה שדרש לא פעם מקום למעבדה פיזית שבמובנים מסוימים היתה דומה יותר לתעשייה קלאסית.

        אני חושבת שעדיין יש באיזור (או לפחות בתקופה שבה אני עבדתי שם בין אמצע 2008 לסוף 2012) קצת מוסכים ועדויות לתעשיה פיזית קלאסית.

        1. ב-1999 כן. גם אז עבדתי שם. אבל 5 שנים קודם היו רק דיגיטל, אינטל ועוד חברה ששכחתי…
          יש מעט מוסכים באזור אבל הרוב זה הייטק, משרדים שהם לא הייטק ומסעדות.

  2. השאלה הזו לעולם תשאר בלתי פתורה בשבילי.
    נהנית ממקום מגורי, שכונה בהרצליה, בית פרטי אבל לפעמים מאד מתחשק לגור במרכז ת"א להרגיש את החיים הפועמים וליהנות מהשפע של הבילויים המוצעים, למען האמת גם צפייה באנשים מבלים תספק אותי. כי אני עצלה מדי.

    1. כמו שכתבתי בפתיחה, זאת שאלה קשה. כנראה שאי אפשר להנות מכל העולמות… בית פרטי בהרצליה נשמע לי בכלל לא רע 🙂

      תודה והמשך שבוע נעים

  3. הציפורים הנודדות עושות זאת הכי טוב, אבל הן משקיעות מאמץ אינסופי בנדודים שלהן. אנחנו משלימים עם מה שיש לנו… קצת עיר, קצת כפר, גם טוב.

    1. שמתי שיש גם אנשים שיש להם בית קיץ ובית חורף… אבל הציפורים הנודדות בהחלט מצאו פתרון טוב לשאלת מקום המגורים 🙂
      תודה והמשך שבוע נעים

      1. לאפרים קישון המנוח היה בית בשוויץ, כמו גם בית בארצנו הקטנטונת. בקיץ הוא התגורר בשוויץ – בחורף בארץ. סידור אידאלי.
        אלא מה? צריך הרבה כסף, מעמד נישא (לא כל אחד יכול לקנות בית בשוויץ, אפילו אם יש לו את הכסף) – ומקצוע שמאפשר לך עבודה ללא תלות במיקום הגיאוגרפי שלך.
        לאפרים קישון היה את כל זה. לרובנו – אין…

        1. חשבתי שבשלב מסוים הוא עבר לגור רק בשוויץ. אולי אני טועה.
          בהחלט עדיף לחיות ככה אם אתה יכול לאפשר לעצמך.
          כמו שנאמר – עדיף להיוצ צעיר בריא ועשיר מאשר זקן חולה ועני…

          תודה והמשך שבוע נעים

  4. איזה פוסט נהדר ותודה שאתה כותב ומקשר למדור השרביט החם 🙏
    הצצתי בקישורים גם בעיירה בה התגוררתם באלבני וגם במתחם הדירות המפנק ובאמת לולא החורף הקשה, הקר והחשוך, נשמע שזה היה מקום די אידאלי לחיות בו.
    אבל כפר סבא אכן עונה על חלק ניכר מהדרישות, במקרה שלך, יש בה בכל זאת אזורים שקטים ועצים וירוק (הקימו פארק גדול ויפה בצפון מזרח…לא? לא יצא לי לבקר).
    היום שוב מדברים על תכנון ערים שהן גם למגורים וגם למסחר וגם למקומות עבודה, כלומר נסיגה מקונספט "מרכז העיר ופרברים או ערי שינה סביב". אבל זה כבר לא יהיה בתקופתנו לדעתי (אמנם אתה צעיר ממני בכמעט עשר שנים).
    אנחנו גרנו ברעננה שלושים ואחת שנים – הגענו כשהיא עוד היתה מושבה ועוד היו פרדסים רבים ומאחורי הבניין שלנו היה בית פרטי ישן ובו לול תרנגולות שממנו היינו קונים את הביצים שלנו. אבל עד שעזבנו היא כבר הפכה לעיר – אמנם חמודה וירוקה ובבניין האחרון שבו גרנו היתה גינה ענקית מסביב והוא היה מוקף עצי נהדרים – אבל היישוב שבו אני גרה עכשיו הרבה יותר קטן וכפרי וירוק ושקט, ועדיין אני ממוקמת בו כך שהדואר והחנויות וחדר הכושר והסופרמרקט ו(העירוני הקטן) וכמה ירקנים ורופאים ובתי מרקחת ואפילו בעלי מקצוע כמו עורכי דין או רואי חשבון – במרחק הליכת 4-5 דקות. אבל זה באמת מזל, עניין של מיקום הבית בתוך היישוב.
    רק פעם אחת בחיי (כשגרתי עם הורי בשכירות ברמת אביב) גרתי בבניין ששכן על רחוב סואן ומרעיש. איכשהו כל שאר חיי הצלחתי לחיות בשכונות ירוקות ושקטות. במשך כמה שנים אפילו חייתי ממש במרחק הליכת דקות ספורות מחוף הים. אבל זה היה מרוחק מרוב הדברים, האנשים והמקומות שהיו רלבנטים עבורי בגילאים ההם..לא פשוט

    1. תודה רבה על התגובה המושקעת ועל הרעיון לשרביט.

      בכפר סבא יש אזורים שקטים וירוקים אבל אין טבע אמיתי בסביבה. הפארק נחמד מאוד ואפילו יש בו חלק קטן שהוא מעין שמורת טבע, אבל אנחנו חובבי פרחי בר ובשביל זה לרוב צריך להרחיק מכפר סבא.

      פעם גם כפר סבא הייתה מלאה פרדסים ותרנגולות… זה היה לפני זמני ולפני שהגעתי לגור כאן. ובעשרים שנה בערך שאני גר פה, העיר נעשית עירונית וצפופה יותר. זה כנראה המצב בכל הערים בארץ ואוי גם בעולם.

      גרתי בבת ים, בירושלים וברמת גן – גבעתיים – בני ברק – ואין ספק שאני מעדיף את כפר סבא על כל הערים האלה 🙂

      המשך שבוע נעים ובשורות טובות!

  5. פעם, ממש מזמן, גרתי ביפו. כלומר, זה בית ילדותי. אהבתי את יפו עד מאד. קרובה לת"א, ויחד עם זאת עם אישיות ואופי משלה. חוץ מזה, היום אני חושב, שהאהבה למקום המגורים קשורה מאד לגיל. והבית שאליו נולדת, בו גדלת, ששזור בזכרונות של ההורים שלך, של חברי ילדות שלך – במקרים רבים יהיה הבית האהוב, בלי קשר לטיבו האמיתי של מקום המגורים. עד עצם היום הזה, יפו מככבת בחלומותי. ממש, בחלומות הלילה שלי. אני מתעורר ומספר לאישתי "שוב הייתי ביפו".

    אז, באותם ימים – וגם בעשר השנים הבאות, בהן גרתי באחת מערי הלווין של גוש דן – אידאל המגורים שלי היה "במרכז הפיילה". כלומר, דירה בכיכר דיזנגוף נראתה לי האידאל. חלק ניכר משנות נעורי וגם קצת אח"כ התניידתי באופניים – ואח"כ באופנוע. מרכז ת"א היה קרוב מתמיד, כשהיה לי אופנוע. בלי פקקים, בלי בעיות חנייה. תענוג.

    אבל אז התחתנתי. חיפשנו לעבור דירה – אבל שום דירה לא היתה מספיק טובה עבור אישתי. כך, אט אט, נבט לו הרעיון לבנות בית פרטי על חצי מהמגרש שעליו עמד בית הוריה. במושבה בשרון. בסופו של דבר קיבלנו מהם חצי דונם, ובנינו בית במרחק שלושה מטרים מהבית של ההורים של אישתי. לא רצינו להשאיר את אמא שלי לבד מאחור – ובנינו לה יחידה עצמאית, כחלק מהבית החדש שבנינו. אנחנו כבר גרים, בבית שבנינו, שלושים שנים.
    כך, חיינו לנו בחמולה. על אותו מגרש חיינו כולנו. בעצם, אישתי חזרה לבית ילדותה. אל המושבה בה גדלה. אל ההורים שלה. אל חלק מחברי הילדות שלה, הילדים שאיתם למדה בבית הספר היסודי, חלקם ממש שכנים שלנו עד היום. הבת שלנו גדלה במקום שקט ורגוע, בקרבה פיזית אל הסבא והסבתות שלה. עם מערכת חינוך טובה, עם חברות טובות. אני חושב, שזו היתה הילדות הכי טובה שיכולנו להעניק לה.

    המגורים במושבה שקטה חוללו מהפך בתפיסת העולם שלי. פתאום לא רציתי לגור בכיכר דיזנגוף בת"א. לא רציתי את הרעש, הזוהמה, האוויר המטונף, האוטובוסים שמאיצים ברחוב למטה, המוני האנשים שמסתובבים ברחובות. לא רציתי כלום מזה.

    מגורים בעיר שוקקת מעניקים יתרונות ברורים. שירותים רבים נמצאים במרחק הליכה ברגל. יש מסעדות, יש בארים, יש חיי חברה. יש חיי תרבות. יש ויש ויש. אבל גם בעיר שינה, כמו כפר סבא, שבה אתה מתגורר – יש את כל אלו. יש קניונים, יש היכל תרבות, יש בתי קולנוע, יש חנויות מכולת ואיטליזים (שהיום מכנים "קצביות"…) – ויש גם הרבה יותר שקט ושלווה. במושבות בשרון, עם הרבה יותר בתים פרטיים צמודי קרקע, יש את רוב השירותים הנדרשים – ואת מה שאין, ניתן לצרוך בערים הגדולות יותר: כ"ס, רעננה, נתניה, וכו'. חוץ מזה, במהלך השנים צרכנו פחות משירותי העיר הגדולה: הלכנו פחות לסרטים, יצאנו פחות למסעדות – ובבארים אף פעם לא בילינו. עשינו מנוי לתיאטרון בהיכל תרבות באחת הערים הגדולות באזור – ההצגות באו אלינו. בלי בעיות חניה, בלי פקקים, קלי קלות.

    אני חייב להודות: החיסרון הגדול ביותר של מגורים מחוץ לגוש דן הן הנסיעות לעבודה. זה משהו ממש מתיש. אישית, במשך כל השנים הייתי מוכן לשלם את המחיר הנדרש, בנסיעות, תמורת מגורים במקום שממש אהבתי.

    עם זאת, אני חייב להודות, שכאשר אני פוגש ברחוב ממש שקט ויפה באמצע עיר גדולה – נשמתי נעתקת. יש איזורים כאלו. רחובות ממש שקטים ויפים, עם ריאות ירוקות, ממש במרכזי הערים הגדולות. אני מכיר רחובות כאלו בת"א, גבעתיים, וכו'. ההורים של אחד מחברינו גרו בדירת גג כזו במרכז גבעתיים. כשהגענו לשם, היה בזה משהו מדהים. לשבת על הגג במרכז גבעתיים, עם המון עציצים וצמחים, במקום שקט לגמרי, לראות את כל העיר מלמעלה – ליהנות מכל העולמות. בהחלט יש מקומות כאלו. יחד עם זאת, החבר הזה בחר לגור, עם משפחתו, דווקא בבית פרטי, על הקרקע, בעיר קטנה – ולא בדירה כמו של הוריו.

    1. נשמע שהבית שלכם היום ממש נהדר… השכנים, המיקום ובכלל 🙂
      אני לא מתגעגע לאף מקום שגרתי בו מאז שנולדתי ועד לגיל 25 בערך… בשנים ההן חייתי בבת ים, ירושלים, רמת גן, גבעתיים , בני ברק… לא ממש נקשרתי לאף אחד מהמקומות האלה. אולי צריך לא רק לגור במקום אלא גם להישאר בו מספיק זמן.

      אני לא מתייחס לכפר סבא כ"עיר שינה", כי יש בה חיים גם במהלך היום וחוץ מזה היא "בירת המשולש" אז רבים באים לעבוד גם בה 🙂 אבל זה נכון שאני נוסע ממנה לעבודה בערים אחרות ותמיד עשיתי זאת.

      רחובות שקטים ויפים במרכז העיר זה משהו נהדר ויוצא דופן ללא ספק.

      תודה על התגובה המושקעת והמשך שבוע נעים!

  6. כתבתי תגובה ממש ארוכה שנשלחה בבוקר והנה היא כבר לא יותר. אוף.
    בפעם הבאה אשמור תגובות ארוכות כמסמך וורד אצלי למטרות שחזור.
    השורה התחתונה היא שלאחר שנולדתי במאיר בכפרסבא, גדלתי בהרצליה ובמקומות שונים בארץ ובעולם, שתי הסיבות העיקריות שנשארתי בירושלים (בשכונה המוגדרת חילונית) הן מזג האוויר והקרבה למקום העבודה.

    1. מאוד מעצבן שתגובות נעלמות… במיוחד מושקעות.
      מזג האוויר בירושלים בהחלט נעים יותר מהממוצע בארץ ואם העבודה שלך שם אז מצוין, אבל מבחינתי יש הרבה חסרונות לעיר הזאת…

      תודה על התגובה והמשך שבוע נעים!

  7. איך נעלם לו הרצל היושב על מגדל מים בכניסה להרצליה מדרום, איך טבע-שקע בסבך מחלפים, ודמותו המהורהרת מצריכה רצון מיוחד כדי להתבונן בה.

  8. אני גרה על אי בים סין הדרומי. אנחנו כחצי שעה במעבורת מהירה להונג קונג, 45 דקות בספינת ג'ט פויל למקאו.
    זה אי בגודל של 13 ק"מ, אין עליו מכוניות, צריך להתנהל על אופניים. יש חזירי בר, אתמול בלילה ירדתי לזרוק זבל וחצה את דרכי חזיר ענק. אבל הם הם בעלי אופי עדיף על בני אדם.
    אני גרה קילומטר וחצי מהמעבורת. כעת מתחיל להיות קריר ולאחר רדת החשיכה צריך פנס ומקל כשחוזרים מכיון שהנחשים יוצאים להתחמם על האספלט של השבילים בין הכפרים. השכן שלי חזר הביתה על אופנים והרגיש שהוא עבר על משהו והוא התבונן וזה היה נחש פיתון באורך 3 וחצי מטר שכלל לא התרגש מהעניין. הקוברות זזות כשאת רוקעת ברגלים ובלילה כולם הולכים כמו פילים, אבל יש נחשי באמבו ירוקים שלא זזים ופותחים את הפה מולך, באופיים הם מחכים שהטרף יבוא אליהם. לפני שבועיים הייתי צריכה להמתין ארוכות עד שאחד הואיל בטובו לפנות את השביל. השבילים פה מטר וחצי רוחב. לפעמים את עוברת על השביל בצד ימין והנחש מגיע מולך עובר בחפזה מצד שמאל וכל אחד עושה את עצמו שלא ראה את השני. יש לנו נוף נהדר של ים סין הדרומי. ביום נקי אפשר לראות איים עד מרחק 27 קילומטר. יש אי סיני אחד שנמצא 13 קילומטר ממנו וביום בהיר אני יכולה לראות אנשים בחלונות של הבתים, בעזרת משקפת כמובן. השבוע יש לנו טייפון 8 וכל סירות הדיגים נכנסו למפרץ מתחת לחלון שלי. ספרתי כרגע 14 ספינות.
    יש לנו עצי פאפאיה ובננה שגדלים פרא בכל מקום ופטריות משונות חלקן ענקיות שצומחות על עצים כמו מדף, אפשר לשים את כוס הקפה עליהן, וצפורים משונות ואין סוף צפרדעים. ויש עונה של פרפרים שמגיעים באלפים ויש עונה של עכבישי ענק בגודל כף יד. יש סוג של צפרדע שנשמע כמו פרה גועה ואחרי הגשמים זה כמו לגור ברפת פה.
    בקיץ חם ולח ויש פה בריטים שמחזיקים בית שני על אי ביון וגרים שם בקיץ וחוזרים לחורף להשתכר ולסמים. בשנות השמונים זו הייתה מושבת היפים בריטית ואין משטרה.
    השכן שלי קנה בית ספר נטוש על חוג הקוטב בשבדיה והוא גר שם בקיץ, 50 קילומטר מהמכולת הקרובה. הוא סופר וחי חצי שנה פה וחצי שנה שם, אבל בחורף בשבדיה הוא לא יכול אפילו לצאת מהבית שבועות. הוא צריך להכניס את התרנגולות הביתה אתו כדי שלא יקפאו. הוא אמר שהשכנים שלו קדחו חור באדמה לעומק של כמה מאות מטרים ויש להם מתקן שמנצל את הפרשי הטמפרטורה בעומק כדי לחמם את הבית חינם אבל זה מעל התקציב שלו.

    בכל זאת הייתי מעדיפה לגור באפקה עם מכונית ולהחזיק בית קייץ במונטראול

    1. ואו…

      אני באמת לא יודע אם זה אמיתי או דמיוני.
      אם אמיתי – נשמע מקום מדהים ומאוד שונה מכל מקום בו הייתי.
      אם דמיוני – כל הכבוד לך על הדמיון המפותח.

      תודה והמשך שבוע נעים

  9. פוסט ענייני. לגור במקום שאתה הכי אוהב, בעיקר בטבע.
    שלמדתי בארה"ב וגרתי ליד צנטרל פארק, שעה נסיעה לעבודה בתחבורה ציבורית מתסכלת, לים 4 שעות ברכבת ממנהטן לים. זה מה שיש.
    העיקר שאתה מרוצה מהמקום בו אתה גר עם גג מלא פרחים.

  10. אם היתי יכול לגור איפהשבא לי ללא אילוצים, הייתי בוחר ספינת פאר פרטית, עם צוות משרתים ורופא אישי צמוד עם הליקופטר. הייתי שט לאורך החופים מעיר לעיר. חברים בטוח היו לי בשפע עם ספינת פאר. לא היתה לי בריכת שחיה כי הן מיותרות ולא הייתי עושה אורגיות ולא הייתי מגיש שמפניה אבל הייתי מארגן קבוצות דיונים, לפגוש את הפרופסורים ומעלה אותם לפוד קאסט וליוטיוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s