למען השם

מדור השרביט החם  עוסק הפעם בשאלת השמות. מה משמעות שמנו, מקורו, השמות שנתנו לילדינו ועוד דברים הקשורים לשם המלווה אותנו שנים ארוכות (לא זה שבשמיים).

לכאורה השם שלי מאוד נדוש אבל יש לי סיפור קצת מעניין לגביו…
כשנולדתי ההורים שלי קראו לי בשני שמות: מרדכי ראובן.  מרדכי, כמקובל במשפחה של אבי (משפחה חרדית במקור), על שם סבא  של אבי. לשם השני יש מקור יותר מעניין –  ההורים שלי נפגשו לראשונה כשאמי חזרה מלוויה של בן גרעין שלה שנהרג בתאונה. שמו היה ראובן וכשהם התחתנו הם החליטו שאם ייוולד להם בן הם יקראו לו ראובן על שם מי שבעקיפין גרם לכך שייפגשו. 


אבל כשאחי הגדול נולד הופעל עליהם לחץ ע"י המשפחה לקרוא לו על שם סבא שנפטר (יש רבים כאלה).  כשאני נולדתי שוב הופעל לחץ כזה ולכן נקראתי מרדכי.  אבל ההורים שלי שרצו לקיים את החלטתם וחשבו שאולי לא תהיה להם עוד הזדמנות לכן נתנו לי גם את השם השני (בסופו של דבר יש לי אח צעיר שנקרא על שם סבא אחר, ללא שם שני).

כמו רוב המרדכי בימינו, קראו לי כל הזמן "מוטי". ידעתי ששמי המלא הוא מרדכי ראובן, אבל לשם הזה כמעט לא היה שימוש.

כשהייתי בן שש בערך ההורים שלי החליטו לעברת את שם המשפחה.  היה לנו קודם שם אשכנזי גלותי והחלפנו אותו לשם עברי יפה ולא מאוד פופולרי. מבחינתי זה היה בעיתוי טוב כי בדיוק התחלתי כתה א' עם השם החדש ואף מורה או תלמיד (פרט לאחד שהיה אתי בגן) לא הכירו את השם הישן כך שלא זכיתי לבלבולים להם זכו אחיי הגדולים. (בעצם, כשאני חושב על זה, רוב המורים שלי הכירו את אחיי הגדולים… כנראה עיקר הרווח שלי היה מהתלמידים).

באותה הזדמנות של החלפת שם המשפחה אבא שלי החליף את סדר השמות הפרטיים שלו. אני קצת סוטה מסיפור השם שלי לסיפור השם שלו, אבל הכל מתחבר.
כשאבא שלי נולד הוריו קראו לו מנחם-שלמה. זה היה השם שלו בתעודת הלידה והזהות אבל כולם (כולל הוריו ואחיו) קראו לו תמיד שלמה.

כאשר הוא שינה את שם המשפחה הוא גם שינה את שמו לשלמה-מנחם כך שהשם הרשום יתאים לשם שבשימוש.

קצת אחרי החלפת השם אבא שלי הלך למילואים (30 יום כל שנה… היום זה נשמע סיוט אבל אז זאת הייתה הנורמה). כמה ימים אחרי שהוא הלך למילואים הגיעו שני שוטרים צבאיים לחפש אותו בבית מכיוון "שלא התייצב". אני זוכר היטב את שני השוטרים האלה. 
אמי התפלאה מאוד על הביקור –היא ידעה בוודאות שאבא הגיע לבסיס.  אחרי כמה בירורים התבררה התעלומה:  מסתבר שצה"ל זימן את אבי למילואים באותו מקום ובאותו זמן פעמיים – פעם אחת בתור מנחם שלמה ושם המשפחה הקודם ופעם נוספת בתור שלמה מנחם ושם המשפחה החדש. (היום היו מאשימים את המחשב בטעות כזאת, אבל אז העסק לא היה ממוחשב וזאת הייתה טעות אנוש).

להורים שלי החוויה הייתה כנראה די טראומטית, כך שכשהגעתי לגיל 16 הם מאוד עודדו אותי להחליף את השם הרשמי ממרדכי ראובן למוטי.
כך קרה ששמי הרשמי הוא מוטי. אני יודע שזה מאוד נדיר – לרוב מוטי הוא רק כינוי חיבה והשם הרשמי הוא מרדכי. אז למרות שיש לי שם מאוד פופולרי יש לי גם שם מאוד ייחודי וזהו אותו שם.

הבעיה הקטנה שלי היא שהשם שלי חסר כל משמעות. לא שלמרדכי יש משמעות רצינית – זהו למעשה שמו של אל בבלי קדום שאף אחד למיטב ידיעתי לא מאמין בו. (איכשהו היהודים טובים בשימור שמות אלילים). כמובן שאני נקראתי מרדכי על שם מישהו שנקרא על שם מרדכי שנקרא על שם מרדכי שאיפשהו מזמן נקרא על שם מרדכי היהודי המפורסם ממגילת אסתר (עוד שם אלילי המונצח ע"י יהודים), אבל גם את המשמעות הזאת קצת העלמתי כשהחלפתי את השם למוטי.

בצעירותי הייתה תקופה בה חשבתי להחליף את השם שלי לשם אחר לחלוטין, אבל לא מצאתי את השם המתאים וכך נתקעתי עם מוטי – שם קצר, קליט וחסר משמעות.

לילדים שלנו נתנו שמות תנ"כיים קצרים וקליטים שלטעמנו הם יפים. איכשהו יצא שהם גם שמות מאוד פופולאריים בארץ (לפחות בשכבת הגיל שלהם). נראה שהם מסתדרים איתם, אבל אני לא איעלב אם הם יחליטו לשנות את השם (ובוודאי לא אעודד אותם לעשות זאת).

והרשומה המומלצת היא  – לכל איש יש שם – בבלוג של arik benedek chaviv

34 תגובות על ״למען השם״

  1. תודה שכתבת פוסט לשרביט החם 🙏 ובאמת קיויתי בדיוק לסיפורים כמו שלך.
    וגם הסיפור של אביך נכנס לעניין, עם המילואים הכפולים 🤦
    יש היום אנשים שמראש נותנים לילד את שם החיבה. מכירה דפי במקום דפנה, למשל. יש כמובן שמות מקוריים מומצאים ויש שמות שאופייניים לארצות מסוימות.
    אגב עיברות שם המשפחה, היתה תקופה שזה היה מאד פופולרי לעשות זאת. אשכנזים כדי להישמע צברים ולא גלותיים, ומזרחיים כדי לא להיות מופלים לרעה. עצוב אבל אמיתי. אחי ואני לא אהבנו את שם משפחתנו אבל אבי חשש לעברת כדי לא לפגוע באביו ואחיו (שחיו בחו"ל ולא היתה להם מוטיבציה לשנות). בסוף אחי עיברת ואני שיניתי את שמי לזה של בעלי (שגם הוא אשכנזי גלותי אבל יותר נפוץ ופחות בעייתי להיגוי מאשר שלי)
    שמי הפרטי נדיר ובעייתי והיה סוג של מחשל עבורי.,.. אבל לא יכולה לכתוב על זה מפאת האנונימיות 🤷
    זה מאד מעניין אותי העניין הזה של השמות.

    1. תודה שאת ממשיכה לפרסם את השרביט החם 🙂
      אני לא אוהב את השמות המקוריים המומצאים. הכרתי כמה ילדים עם שמות מחרידים. (שלא לדבר על הבן של אילון מאסק…)
      ככל הזכור לי בן גוריון וראשי המדינה מיד לאחר הקמתה עודדו מאוד עיברות שמות משפחה. אם אני לא טועה זה היא אפילו חובה לאנשי צבא מדרגה מסוימת. אישית אני שמח שהחלפנו את שם המשפחה. אני חושב שהייתי מחליף בעצמי אם ההורים שלי לא היו עושים זאת, אבל אולי למשהו עם קשר לשם המקורי (מה שההורים שלי לא עשו).
      נשמע מעניין השם הפרטי שלך… קצת חבל שאת לא רוצה לכתוב עליו אבל כמובן זכותך המלאה לפרטיות

      תודה ויום נעים!

      1. באמת בכל שבוע אני תוהה אם יש טעם להמשיך עם השרביט החם מפאת מיעוט המשתתפים…
        אשמח אגב להצעות לנושאים חדשים שם.
        אחי עיברת את שם משפחתנו תוך שימוש באותיות מתוך השם המקורי אבל ללא המשמעות המקורית. היו התלבטויות האם לתרגם אבל בסוף הוחלט מה שהוחלט וזה יצא יפה

        1. צריך למצוא דרך להניע עוד אנשים לכתוב…

          הצעתי בבלוג של קנקן (בתגובה לך) "טיסות מהגיהינום" כנושא לשרביט. אפשרויות נוספות הן האקטואליות כתמיד – למשל מעצר הזוג בטורקיה או הקורונה באירופה, אבל אני לא יודע כמה יכתבו על זה…

    2. למען האמת בקרב עדות המזרח החרדיות עדיין מקובל להחליף שמות משפחה. לפני בערך עשור עבדה איתי אישה חרדית שבעלה היה מעדות המזרח והם החליטו לשנות את שם משפחתם ממויאל למילר.

        1. ממה שהבנתי מהקולגה שלי, הם הרגישו שהם סובלים מאפליה בגלל השם המזרחי כחלק מהחברה החרדית, ולכן רצו שם אשכנזי. היא תירצה את זה בעובדה שהיא עצמה אשכנזיה אז זה ״בסדר״.

  2. לאחותי היתה חברת ילדות שההורים קראו לה נעמה, אבל היא לא אהבה את השם משום מה – ולכן בשלב מסוים בסביבות גיל 18 – 19 היא החליטה לשנות את השם ל״עמית״ (שהיה גם קצת קרוב לשם של אחותה הקטנה ענת) – היא ״שרדה״ איתו כמה שנים אבל בסופו של דבר חזרה ל״נעמה״.

    1. אפרו פו "נעמה", מכירה הורים שקראו לבכורתם נעמה, ולשנייה קראו אחינועם….מה שגרם לי לתהות אם הכוונה ל" אחות של נעמה" 🤷

    1. לא חשבתי על זה כהמשך, אבל בהחלט אפשר לראות זאת כך.

      הכרתי ילדים עם שמות מוזרים ומעניינים אבל בכתבה שהבאת יש דוגמאות הזויות במיוחד.

      תודה והמשך שבוע נעים!

  3. מעניין שכמעט לכל אחד יש סיפור מאחורי השם שלו. ושינויים של שמות גורמים להרבה בילבולים. אבל הסיפור של המילואים של אבא שלך באמת סיפור יוצא דופן.

    1. יש גם כאלה שאין להם סיפור מיוחד… למשל אשתי והילדים שלי (וגם המגיב הבא). סיפור המילואים של אבא שלי באמת מוזר אבל לגמרי אמיתי.
      כשבגרתי והפכתי לשליש במילואים עוד פחות הבנתי את הסיפור – הזיהוי העיקרי של חיילים הוא לפי מספר אישי ולא לפי שם.
      מצד שני, טעויות קורות.

      תודה והמשך שבוע נעים!

  4. צר לי לאכזב. אין לי באמת סיפור עם השם שלי. אמנם אני קרוי על שם סבא שלי, אבל לשמחתי הוא נשא שם מאד עברי, מאד עכשווי – ולא היתה לי שום בעיה עם שמי הפרטי. שם המשפחה נדיר יותר, מהווה מקור לטעויות – אבל גם הוא לא באמת הפריע לי אף פעם. להיפך. מה עדיף? להיות אחד מתוך עדר של "כהן" או "לוי"?
    בהיותי טיפוס ארצי עד זרא, אינני מרחף בספירות עליונות – ואני מתייחס בביטול משועשע לכל מיני שינויי שם המנסים לשנות מציאות. היתה לנו חברה, שנפצעה בתאונה וסבלה מכאבים קשים, שנים אח"כ. היא החליפה את שמה, אני מניח בעצת עובדי אלילים למיניהם (רבנים כלולים בהגדרה הזו, מבחינתי) – והיום היא כבר בעולם שכולו טוב (למי שמאמין בזה, כן?), למרות שהיא היתה צעירה מאיתנו. אני חושש, ששינוי שמה לא באמת עזר. אבל כשלאנשים קשה ורע וכואב – הם מוכנים לנסות כל אופציה. המנוחה היתה אישה ממש חכמה – וזה לא מנע ממנה להחליף את שמה. אני מניח שבמחשבה ש"אם לא יועיל – בטח לא יזיק".

    מה שאני שונא, מלבד הנטיה להמציא שמות "מיוחדים", שאין לאף אחד – זה את עירוב המינים. שונא את העובדה, ששמות זכריים הפכו לשמות נשיים – ולהיפך. יש שמות, שאינך יודע אם מדובר בילד או ילדה. יש עכשיו ברדיו פרסומת של "פזגז", לחימום מים בגז, פרסומת ממש מעצבנת. בפרסומת הילד שואל את אמא שלו, אם כל החברים שלו יכולים להתקלח אצלם – והתשובה היא, כמובן, "כן", כי יש להם חימום מים בגז. מדוע אני מספר את כל הסיפור הזה? כי בפרסומת הילד אומר, מפורשות, נניח, "דורון הבת". כי כשאומרים "דורון", "דניאל", "חן", "גיל", "טל", וכו' – אף אחד לא יודע אם מדובר בבן או בבת. בעבר היה "דניאל" והיתה "דניאלה", היה "גיל" והיתה "גילה" – והכל היה ברור. ידע ברור הוא, כנראה, OVER-RATED…
    גם הנכדה שלי נושאת שם, שבעבר היה גברי למהדרין. אני לא אוהב את זה – אבל זה מה שיש.

    1. אני לא מאוכזב… מכיר עוד אנשים בלי סיפור מיוחד 🙂
      גם אני מכיר אנשים לכאורה רציונליים ששינו את שמם מתוך איזה אמונה טפלה. זכותם. זה לא מזיק לאף אחד…
      את הנטייה לתת לבנות שמות שפעם היו של בנים גם אני לא אוהב. בנים שמקבלים שמות של בנות זה נדיר יותר. אבל נראה לי שבימינו עמית, יובל, נעם , דניאל ועוד כבר יותר נפוצים אצל בנות מאשר אצל בנים.

      תודה על התגובה המפורטת והמשך שבוע נעים!

      1. טוב, זה די מובן שבנים לא מקבלים שמות של בנות, לא?
        איזה הורים יקראו לבן זכר בשם "דניאלה"?

        אבל ככל שהבנות "כבשו" לעצמן יותר שמות של בנים, כשאנחנו שומעים כיום על "דניאל" אנחנו כבר לא יודעים אם מדובר באותו אחד בגוב האריות המקראי, או באישתו הנוכחית של אחד, אייל ביטון, כלומר אייל גולן (אם כבר מדברים על שמות…).
        פעם "דניאלה" היתה שם מספיק יפה כדי שיקראו על שמה מעדן חלב. היום כולן רוצות להיות "דניאל".

        וכמו שאייל ביטון הפך ל"גולן" – אפילו העצורים הטריים בתורכיה הפכו מ"וָקנין" ל"אוקנין"…
        הפכו לבעלי שם "בינלאומי", במקום שם שמעיד באופן ברור על מוצאם.
        מתברר, שהשם החדש לא הפריע לארדואן להשליך אותם למעצר…

        ואם מדובר על שמות נשיים לגבר – השיר הבא הוא בלתי נמנע:

        המשך שבוע נעים גם לך!

        1. מסכים שקשה יהיה למצוא הורים שיקראו לבן שלהם דניאלה או סו (שיר נהדר) אבל יש שמות שלרוב ניתנים לבנות ובכל זאת לעיתים לבנים כמו לדוגמא שיר, לוטם או מעיין. יש גם שמות שלא עוברים טוב למדינה אחרת. למשל נועה שהיא בת בעברית עלול להפוך ל- NOAH – בן בארה"ב…

          תודה שוב

  5. מרדכי באמת קשור כנראה לאל מרדוך, שהיה אל בבלי חשוב. אבל מוטי הכי פשוט ונוח.
    מרדכי כמובן מזכיר לי עוד שם שקשור באל מרדוך – וזה המלך הבבלי המוזכר בתנ"ך: אוויל מרודך. האמונה העממית אומרת שהוא היה טיפש ולכן נקרא אוויל, אבל זה כנראה ממש לא נכון: באכדית, 'אויל מרדוך' פירושו: 'האיש של האל מרדוך'.

    1. הרבה שנים חשבתי שהאל מרדוך הוא פרסי – כנראה בגלל מגילת אסתר. את אוויל מרדוך לא הכרתי… פירוש השם מזכיר לא מעט שמות עבריים עם המילה אל.

      תודה והמשך שבוע נעים!

    1. אתה מתכוון לכאלה שזה השם הרשמי שלהם? אני מכיר לא מעט מוטי, אבל אצל כולם זהו שם חיבה.

      תודה והמשך שבוע נעים

  6. שמי ג'נלי.
    כל השמות הפרטיים בסינית הם תמיד בני שתי הברות וכל שמות המשפחה תמיד בני הברה אחת. כל שמות הנשים מסתיימים ב לי וכל שמות הגברים מתחילים ב לי (יש קבוצות שזה הפוך אצלם) לכן לאחיות שלי קוראים לפי הסדר לילי, מאלי, צ'אולי ו סאלי. ולאחי ליהאן ולירוי. המשמעות של השמות קשורה ליופי עדנה וחן. הם גם אמורים להיות דומים לשמות מערביים ולכן אני ג'ני ואחותי מעלי ג'ודי. אבי לא ידע שלירוי זה שם של שחורים בארה"ב וכעת הוא מתגורר בסיליקון ואלי ואני שואלת את עצמי איך חברות ההשמה מתייחסות לשמו כשהוא מחפש עבודה.
    שם המשפחה שלנו זה יפ שמשמעותו עלה. השם החמישי הנפוץ ביותר לסינים.
    אם אין לך שם מערבי המורה בבית הספר על פי רוב יבחר לך שם שדומה לשמך הסיני ואתו תשאר. יש בחורות שתקועות עם שמות ממש מגוחכים כי המורה היה חובב אופרות או לא כל כך מקושר למציאות.

    מגילת רות מבוססת כולה על שמות. לכל אחד יש שם שמתאר את אופיו ועתידו, השם מגילת רות הוא משחק מילים היות והוא על שם הגיבורה כמקובל, אבל כל הסיפור הוא על ראות לטווח ארוך. היחיד שאין לו שם הוא האדם שהחליט שלא להתחתן אתה ובזאת אבד את האפשרות ששמו יוזכר בתנך וישאר לזכרון עולמים.

    1. כמו בפעמים קודמות אני לא בטוח האם התגובה שלך מדויקת… במיוחד שאני מכיר את איימי וונג מפיוצ'רמה 🙂 אבל בכל מקרה זאת תגובה מעניינת מאוד.
      מעולם לא חשבתי על מגילת רות ככה… ידעתי רק על מחלון וכיליון.

      תודה והמשך שבוע נעים!

  7. ראשית – תודה רבה על ההמלצה ♥
    שמח שזה מוטי ולא מוט'לה [שפיגלר, כידוע].
    נתת דוגמה מוחשית איך מי שנכווה ברותחין נזהר גם בצוננין. [ הפיכת מוטי לשם חוקי ].

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: