למען השם

מדור השרביט החם  עוסק הפעם בשאלת השמות. מה משמעות שמנו, מקורו, השמות שנתנו לילדינו ועוד דברים הקשורים לשם המלווה אותנו שנים ארוכות (לא זה שבשמיים).

לכאורה השם שלי מאוד נדוש אבל יש לי סיפור קצת מעניין לגביו…
כשנולדתי ההורים שלי קראו לי בשני שמות: מרדכי ראובן.  מרדכי, כמקובל במשפחה של אבי (משפחה חרדית במקור), על שם סבא  של אבי. לשם השני יש מקור יותר מעניין –  ההורים שלי נפגשו לראשונה כשאמי חזרה מלוויה של בן גרעין שלה שנהרג בתאונה. שמו היה ראובן וכשהם התחתנו הם החליטו שאם ייוולד להם בן הם יקראו לו ראובן על שם מי שבעקיפין גרם לכך שייפגשו. 

אבל כשאחי הגדול נולד הופעל עליהם לחץ ע"י המשפחה לקרוא לו על שם סבא שנפטר (יש רבים כאלה).  כשאני נולדתי שוב הופעל לחץ כזה ולכן נקראתי מרדכי.  אבל ההורים שלי שרצו לקיים את החלטתם וחשבו שאולי לא תהיה להם עוד הזדמנות לכן נתנו לי גם את השם השני (בסופו של דבר יש לי אח צעיר שנקרא על שם סבא אחר, ללא שם שני).

כמו רוב המרדכי בימינו, קראו לי כל הזמן "מוטי". ידעתי ששמי המלא הוא מרדכי ראובן, אבל לשם הזה כמעט לא היה שימוש.

כשהייתי בן שש בערך ההורים שלי החליטו לעברת את שם המשפחה.  היה לנו קודם שם אשכנזי גלותי והחלפנו אותו לשם עברי יפה ולא מאוד פופולרי. מבחינתי זה היה בעיתוי טוב כי בדיוק התחלתי כתה א' עם השם החדש ואף מורה או תלמיד (פרט לאחד שהיה אתי בגן) לא הכירו את השם הישן כך שלא זכיתי לבלבולים להם זכו אחיי הגדולים. (בעצם, כשאני חושב על זה, רוב המורים שלי הכירו את אחיי הגדולים… כנראה עיקר הרווח שלי היה מהתלמידים).

באותה הזדמנות של החלפת שם המשפחה אבא שלי החליף את סדר השמות הפרטיים שלו. אני קצת סוטה מסיפור השם שלי לסיפור השם שלו, אבל הכל מתחבר.
כשאבא שלי נולד הוריו קראו לו מנחם-שלמה. זה היה השם שלו בתעודת הלידה והזהות אבל כולם (כולל הוריו ואחיו) קראו לו תמיד שלמה.

כאשר הוא שינה את שם המשפחה הוא גם שינה את שמו לשלמה-מנחם כך שהשם הרשום יתאים לשם שבשימוש.

קצת אחרי החלפת השם אבא שלי הלך למילואים (30 יום כל שנה… היום זה נשמע סיוט אבל אז זאת הייתה הנורמה). כמה ימים אחרי שהוא הלך למילואים הגיעו שני שוטרים צבאיים לחפש אותו בבית מכיוון "שלא התייצב". אני זוכר היטב את שני השוטרים האלה. 
אמי התפלאה מאוד על הביקור –היא ידעה בוודאות שאבא הגיע לבסיס.  אחרי כמה בירורים התבררה התעלומה:  מסתבר שצה"ל זימן את אבי למילואים באותו מקום ובאותו זמן פעמיים – פעם אחת בתור מנחם שלמה ושם המשפחה הקודם ופעם נוספת בתור שלמה מנחם ושם המשפחה החדש. (היום היו מאשימים את המחשב בטעות כזאת, אבל אז העסק לא היה ממוחשב וזאת הייתה טעות אנוש).

להורים שלי החוויה הייתה כנראה די טראומטית, כך שכשהגעתי לגיל 16 הם מאוד עודדו אותי להחליף את השם הרשמי ממרדכי ראובן למוטי.
כך קרה ששמי הרשמי הוא מוטי. אני יודע שזה מאוד נדיר – לרוב מוטי הוא רק כינוי חיבה והשם הרשמי הוא מרדכי. אז למרות שיש לי שם מאוד פופולרי יש לי גם שם מאוד ייחודי וזהו אותו שם.

הבעיה הקטנה שלי היא שהשם שלי חסר כל משמעות. לא שלמרדכי יש משמעות רצינית – זהו למעשה שמו של אל בבלי קדום שאף אחד למיטב ידיעתי לא מאמין בו. (איכשהו היהודים טובים בשימור שמות אלילים). כמובן שאני נקראתי מרדכי על שם מישהו שנקרא על שם מרדכי שנקרא על שם מרדכי שאיפשהו מזמן נקרא על שם מרדכי היהודי המפורסם ממגילת אסתר (עוד שם אלילי המונצח ע"י יהודים), אבל גם את המשמעות הזאת קצת העלמתי כשהחלפתי את השם למוטי.

בצעירותי הייתה תקופה בה חשבתי להחליף את השם שלי לשם אחר לחלוטין, אבל לא מצאתי את השם המתאים וכך נתקעתי עם מוטי – שם קצר, קליט וחסר משמעות.

לילדים שלנו נתנו שמות תנ"כיים קצרים וקליטים שלטעמנו הם יפים. איכשהו יצא שהם גם שמות מאוד פופולאריים בארץ (לפחות בשכבת הגיל שלהם). נראה שהם מסתדרים איתם, אבל אני לא איעלב אם הם יחליטו לשנות את השם (ובוודאי לא אעודד אותם לעשות זאת).

והרשומה המומלצת היא  – לכל איש יש שם – בבלוג של arik benedek chaviv