רד כבר גשם

עמדתי לי באמצע העיר והסתכלתי סביב. הרבה לא ראיתי. מה כבר אפשר לראות בלב העיר? כביש אספלט ומולי חומה.

לא חומה כמו חומת ירושלים (עליה הפקדתי שומרים), אלא חומה דומה יותר לחומת ההפרדה (אבל גם לא היא) – סתם קיר מכוער שנועד להסתיר בית (אולי מכוער, אולי דווקא יפה – אין לדעת בגלל החומה).

בפינת הרחוב ראיתי קצת תנועה של הולכי רגל. מזמן לא ראיתי הולכי רגל בעיר הזאת. נראה שכולם רק נוסעים ממקום למקום במכונית פרטית (כי כולם רוצים  לעזור למולדת וכידוע ההכנסות הגדולות ביותר של המדינה הן ממיסים על מכוניות ועל דלק).

ממבט שני הסתבר כי אלה לא היו הולכי רגל, אלא קבצנים שעמדו בצומת וניסו לקבל כסף מהנהגים שעמדו ברמזור אדום.

די ריחמתי עליהם, כי הם נראו שקופים לכל הנהגים, אבל גם אני הרגשתי שקוף.  לא נראה לי שמישהו בעיר הזאת מבחין בקיומי.

ידעתי מה אני צריך לעשות: לצעוק בכל העיר, כדי שיסתכלו עליי. רק עליי.

אבל הייתה לי הרגשה שההסתכלות הזאת עליי תוביל לכך שישלחו אותי להסתכלות ולאשפוז כפוי. אז שתקתי.

כי מה אני? רק בן אדם. הגיבור של הסיפור שלי. מבחינתי אני כל יום משתתף בקרבות. לעיתים מנצח ולעיתים מפסיד, אבל תמיד הגיבור. רק שאף אחד חוץ ממני כלל לא מבחין בכך שאני גיבור. נראה שהדרך היחידה לגרום לאנשים להבחין בקיומי הוא לצעוק בכל העיר, כדי שיסתכלו עליי – רק עליי.  אבל הרי אנחנו כבר יודעים למה זה יוביל.

יש גם פתרון אחר: אם רק ירד פה גשם, הכל יהיה טוב יותר. גשם הוא מאורע נדיר יותר ויותר בארץ שלנו אבל הוא יגיע – כשהוא יגיע הכל יישטף ואני לא אצטרך לראות כלום. לא אצטרך לראות את העיר העייפה הזאת, העיר שלא רואה אותי כי היא פוחדת מעצמה.

ואני? רק רוצה לנשום קצת.

גשם בהחלט יעזור.

עולים בי זכרונות מימים אחרים, או אולי בעצם מלילות אחרים – כי אני זוכר בעיקר אפילה. אני זוכר גם שאלות ששאלתי ונותרו ללא תשובה. האם אף אחד לא ידע את התשובה או שאף אחד לא רצה לענות על השאלה? גם השאלה הזאת תישאר כנראה ללא תשובה.

אולי מה שאני צריך לעשות זה לצעוק את השאלות שלי בכל העיר – כדי שיסתכלו עליי, רק עליי.

ואולי סוף סוף ירד גשם וישטוף הכל ובחסות הגשם אוכל לצעוק בכל העיר ואף אחד לא יסתכל עליי.

מוסר השכל: אנחנו בהחלט צריכים יותר גשם, אבל כדאי לא לצעוק בכל העיר (במיוחד בין שתיים לארבע)

שבת שלום!

תודה למאיר בנאי שכתב את המילים לשיר המקורי עליו מבוסס הסיפור. הסיפור מוקדש לזכרו ומפורסם גם לקראת סוף השבוע שאני מקווה שבאמת יהיה גשום.

(הטמעתי ברשומה קישורים לעוד כמה שירים שאני ממליץ לשמוע)

והרשומה המומלצת היא – גפרורים – בבלוג של עמי בן בסט

16 תגובות על ״רד כבר גשם״

  1. תודה על הסיפור המרענן הזה, אני אוהבת מאד סיפורים שלך שמספרים סיפורם של שירים. ותודה על הקישורים לשירים הנפלאים של מאיר בנאי. וגם תודה על ההפניה לפוסט "גפרורים" בבלוג "עולם ללא קופסאות". אהבתי ממש.

  2. איזה שירים מצוינים.
    ואפרופו גשם ומאיר בנאי – בערב בו התבשרנו על מותו, הייתי במקרה ביוהנסבורג, שכידוע בינואר שורר בה קיץ, אבל באותו ערב היתה סופה עם ברקים ורעמים. וכל הערב העצוב ליווה אותי השיר הזה.

    1. תודה לך.
      בהרבה מקומות בעולם יורד גשם בקיץ… יש כאלה בהם יורד גשם בעיקר בקיץ.
      ובלי קשר – חוויה מצמררת.

      תודה וסוף שבוע נעים

  3. היום עשינו הליכה רגלית בחוף הים, לנצל את הימים שלפני הגשם.
    מעריכה מאד את שירתו של מאיר בנאי, הוא מרגש. יהי זכרו ברוך!

  4. אתה יודע, שבמערכת החינוך, בשנתיים האחרונות, מאז קפצה הקורונה לבקרנו ולהתנחל אצלנו, עלה ענין "השקופים" בעוצמה רבה. מתברר שבכיתות בעלות כמות גדולה של תלמידים, ישנם כאלה שהם "שקופים". המורים לא רואים אותם, הם מצליחים להתקיים מתחת לראדר. נעשית עבודה [לא רצינית, כי רק היום שמעתי שהבת של חברה שלנו מבריזה משיעורים וחוץ מלהודיע להורים, דבר לא נעשה בתוך ביה"ס, זו תחילת הדרך להפוך לשקוף] לבטל את המצב הזה. לשמוע אותם, לראות אותם.. כך גרונותיהן החנונים של מדריכות בית ספריות נשמע בהתכנסויות מורים.
    וכל כך למה – כי ביום שלישי באתי לבוש בחולצה שחורה, מכנסים אדומים ונעלי ספורט ירוקות. טבעת ענק על יד ימין, טבעת בולטת על יד שמאל, והמורה לספורט שאל אותי " תגיד, אתה מתלבש כך כדי להראות שאתה פה! נמצא! ?" צחקתי ושאלתי אותו אם אחרי למעלה מעשרים שנות עבודה משותפת רק עכשיו הוא רואה את זה?
    "לא" הוא ענה. רק עכשיו היה לי אומץ.
    אהה, עניתי לו, רואים שהגעת מתרבות אחרת לגמרי. [בריה"מ לשעבר]
    ובענין גשם אני תמיד מעדיף את השיר הזה גשם.

    1. אני חושב שתמיד היו שקופים במערכת החינוך. עם הקורונה זה קל יותר. אני בדיוק קורא ספר של טרי פראטצ'ט – soul music – שם יש תלמידה שהופכת לשקופה למורים כשהיא רוצה. אבל באמת.
      אני תמיד גם משתדל לא להתבלט…

      חשבתי לרגע שמצאת שיר אחר בשם "גשם" של מאיר בנאי. הביצוע ששמת בהחלט יותר מעניין.

      תודה ושבת נעימה

  5. שיר ענק, יוצר ענק. חבל שהלך צעיר יחסית. אני מעדיף שירד גשם רק בזמן שישן, ובכינרת, בצפון הארץ ובדרום. מעדיף קיץ ושמש, וירח, שמים בהירים. שיהיה חורף קל. לילה טוב, שבת שלום. 🙂

    1. אני לא יודע לגבי "ענק" אבל בהחלט שיר ויוצר מוצלחים ומאוד חבל שנפטר צעיר (היום היו אומרים שבגלל החיסונים…)
      אני גם מעדיף קיץ, אבל בחורף רוצה גשם – זה מה שצריך.

      תודה ושבת נעימה גם לך

  6. שמתי לב שכשיורד גשם בלילה אני ישן עמוק יותר.
    כמו שמוטי אומר, יש מדינות בהן יורד הגשם רק בקיץ.

    1. אני לעיתים מתעורר בגלל הגשם… בארץ זה לא קורה הרבה. בהרבה מדינות בחורף קר מדי בשביל גשם.

      תודה ושבת נעימה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: