מקור השם חנוכה – סיפור חכמים לשבת ולחנוכה

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק להדלקת נרות חנוכה.

בעודם מחכים לשקיעת החמה, מכיוון שלא רצו לבטל את זמנם, החלו לחפש נושא לדון בו.

שאל רבי עקיבא: "מי יודע מדוע נקרא חג החנוכה כך?"

תמה רבי אלעזר: "נער הייתי וגם זקנתי ולא שמעתי שקוראים לחג החנוכה כך!"

שאל רבי אליעזר: "אז איך שמעת שקוראים לחג?"

ענה רבי אלעזר: "חג החנוכה כמובן!"

התפלאו כל החכמים וניסו להבין את הדרש של דברי רבי אלעזר עד שאמר רבי ששון: "הבנתי! רבי אלעזר חשב שרבי עקיבא טוען שלחג קוראים 'כך' אך רבי עקיבא התכוון שקוראים לו חג החנוכה ופשוט לא רצה לחזור פעמיים באותו משפט על צמד המילים 'חג החנוכה' מכיוון שכידוע מילה בסלע ושתיקה בשניים!"

נשמו החכמים לרווחה ורבי אלעזר קילל תחת שפמו (בשקט רב) את רבי עקיבא על כך(!) שהכשיל אותו בניסיונו הנואל לחסוך מילים.

אמר רבי שמחה: "ברור שחג החנוכה נקרא 'חג' מכיוון שהוא חג. אבל למה הוא נקרא חנוכה?"

ענה לו רבי יוסף בעל הנס: "התשובה לכך היא פשוטה: החג נקרא חנוכה על שם חנוכת המזבח אותה אנו חוגגים"
התחילו הרבנים לפזם "אז אגמור בשיר מזמור" אבל רבי שמעון בעלה של רינה עצר אותם והוסיף: "מקור נוסף לשמו של החג הוא 'חנו-כ"ה' – מכיוון שהמכבים חנו בבית המקדש בכ"ה בחודש כסלו!"

קרא רבי יהושע: "אכן זה ממש נס שהמכבים מצאו חניה בבית המקדש!"

צחקו כל הרבנים ורבי בוריס הוסיף: "מקור נוסף לשמו של החג הוא על שם החנוכיות שמדליקים בו!"

אמר רבי עקיבא: "מכובדי, אני חושב שהתבלבלת קצת. החנוכיה נקראת על שם חנוכה ולא להיפך!"

אמר רבי אלעזר: "ייתכן שהוא התבלבל וייתכן שהוא צודק. האם אנו יכולים לומר בוודאות מה קדם למה – החנוכיה לחנוכה או חנוכה לחנוכיה?"

ענה לו רבי אליעזר: "ברור שחנוכה קדם לחנוכיה כי מדוע לנו להדליק חנוכיות אם אנו לא חוגגים את חנוכה?"

אמר רבי ששון: "טעמים רבים יכולים להיות להדלקת חנוכיה, כמספר טעמי הסופגניות בימינו: למאור, לחימום, לגרש את החושך, לשרוף את הבית…"
העיר רבי שמחה: "אבל כולם יודעים שאסור להשתמש בנרות חנוכה לכל המטרות האלה, אלא לראותם בלבד!"

אמר רבי יוסף בעל הנס: "שוב יש פה בלבול… אם החנוכיה קדמה לחנוכה, ברור שלפני חנוכה מותר היה להשתמש בנרות חנוכה לכל מטרה!"

אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "כנראה שלעולם לא נדע מה קדם למה, כמו במקרה של הביצה והתרנגולת".

אמר רבי יהושע: "המקרה של הביצה והתרנגולת הוא דווקא פשוט: ברור שהביצה קדמה לתרנגולת, כי אחרת מהיכן בקעה התרנגולת?"
ענה לו רבי בוריס בשאלה: "ומי דגרה על הביצה?"
אמר רבי עקיבא: "ברור שהביצה קדמה לתרנגולת, מכיוון שביצים יש לא רק לתרנגולות אלא גם לבעלי חיים קדומים יותר!".

התחלחל רבי אלעזר ושאל: "אינך יודע שכל בעלי החיים נוצרו בששת ימי בריאה?"
אמר רבי עקיבא בכעס: "ודאי שאני יודע זאת! אבל יש דגים רבים המטילים ביצים והדגים נבראו לפני בעלי הכנף – בבראשית א' תחילת פסוק כ' לעומת העופות שבאו באמצע הפסוק!"

נחה דעתם של הרבנים והם החליטו לעזוב את נושא הביצים והתרנגולות שמא הם ייאלצו לעסוק בו כל אותו הלילה ולא יגיעו לכיבוד.

אמר רבי אליעזר: "אגב כיבוד, איזה כיבוד יש לנו הלילה?"
אמר רבי ששון: "סופגניות כמובן!"
חייך רבי שמחה ואמר: "והנה עוד טעם לשם החג, מכיוון שאנחנו חנוכים מהסופגניות הנאכלות בו!"

העיר רבי יוסף בעל הנס כי חג החנוכה הוא ב-כ' ואילו הסופגניות חונקות ב-ק' אבל כל הרבנים קראו לו משבית שמחות (או שמחה) ורצו לעבור הלאה – אל הסופגניות.

קרא רבי שמעון בעלה של רינה: "ישנה דרך בה ניחנק (או ניחנך) פחות מהסופגניות – אם נשתה איתם קפה!" והוא פנה אל שאר הרבנים וביקש: "הכינו קפה בבקשה!"

קראו רבי יהושע ורבי בוריס פה אחת: "הנה עוד טעם לשם החג! חג (ה)כנוק(פ)ה!"

מוסר השכל: טעמים רבים לשם החג וכולם טעמי סופגניות

חג חנוכה שמח ושבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – נכדה ושמה נינה – בבלוג של שלומית עוזיאל

תודה לחברי אורי על ההצעה לשם החג – "הכינו קפה"

18 תגובות על ״מקור השם חנוכה – סיפור חכמים לשבת ולחנוכה״

  1. כבר זמן ארוך שאינני נוגעת בסופגניה אבל נהנית מהריח 🙂 מזל שכאשר אני עושה חנוכת בית בכניסה לבית חדש אני יכולה לשקט בנירות שמותר להשתמש בהם ולא לראותם בלבד כמו בנרות חנוכה. ומזל שאני אוהבת לאכול גם ביצים וגם תרנגולת. חנוכה שמח

    1. הרבה מזל יש לך 🙂
      אני נמנע מביצים ותרנגולות וכמעט לא אוכל סופגניות…

      תודה, סוף שבוע נעים וחנוכה שמח גם לך

  2. וכמו שמישהו הוסיף לגבי סופגניות. סופגניות זה לא אנטיביוטיקה, לא חייבים 2 ביום.
    אהה ואפשר גם עם תה)))

  3. כהרגלך – "הרגת" אותי לגמרי מצחוק.
    חשבתי להזכיר שחנו-כ"ה, היתה תקופה שירשאלים תלביביים חשבו שנורא "סקסי" להגיד "כה" במקום כן, וכך מצטרף עוד הסבר לעומק הסבריהם של הרבנים: חנו – כן?!
    ובא לציון גואל, ותמיד סוכת דוד הנופלת איכשהו מזדקרת.

    1. שמח להצחיק 🙂 זאת המטרה… לא הכרתי את המנהג הזה להגיד "כה" במקום "כן. תודה על עוד סיבה לשם החג…
      שבת נעימה וחנוכה שמח!

  4. הביצה קדמה לתרנגולת, אבל זו לא הייתה ביצה של תרנגולת. בקיצור, הצלחתי להגיע עד לביצה ואז קיבלתי כאב ראש, ועניין החניה בכ"ה בכסלו, מאד מסקרן. מניין זה בא?

    1. בעניין הביצה את לגמרי צודקת. מצטער שגרמתי לכאב ראש…

      על חנו-כ"ה למדתי כבר בבית ספר יסודי (דתי)…

      תודה, שבוע נעים וחנוכה שמח

  5. המלה חנוכה באה כמובן מהפועל חנך.
    השורש מגיע משפות אפרו-שמיות ,בערבית לשורש ח-נ-כ; ולמילה "חך" מקור משותף , ובערבית המשמעות קשורה ב"להתקין – בחך. "התפתחות המילה קשורה באלוף הסוס דרך רסן המותקן בפיו המכוון את תנועתו לפי רצון בעליו .

    גם המילה שנינות מרמזת על איזור הפה (שן),והתפתחה בצורה דומה .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: