בראוניז – סיפור מתכון לשבת

תמיד כשהוא הרגיש קצת עצוב, הוא היה נכנס למטבח ואופה בראוניז. אין כמו בראוניז לשיפור מצב  הרוח!

אמא שלו הייתה נוהגת לומר שבראוניז יוצאים טוב רק אם משתמשים בחומרים איכותיים ולכן הוא תמיד הקפיד על המרכיבים האיכותיים ביותר.

הוא הוציא מהמקרר 300 גרם שוקולד מריר עם 60% מוצקי קקאו. הוא ידע שאם אחוז המוצקים הוא פחות מ-60 השוקולד אינו איכותי. הוא היה מעדיף להכניס לבראוניז שלו שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו, אבל את ה-70% הוא גמר אתמול (כשגם היה קצת עצוב).

אחרי שהוא כרסם חצי חבילה של שוקולד הוא הוציא עוד אחת מהמקרר וגמר לאכול את שאר החפיסה הראשונה.

כעת הוא הוציא 3 ביצים. אמא שלו נהגה לומר שכל הביצים דומות, אפילו אם הן שונות, אבל הוא הקפיד לקנות רק ביצים אורגניות מתוך דאגה לתרנגולות.

הביצים היו יפות ולבנות וגרמו לו לרצון לאכול חביתה. חביתה מ-3 ביצים היא בהחלט משביעה, אבל הבעיה שטעמה השכיח את טעם השוקולד ולכן הוא נאלץ להוציא מהמקרר עוד חפיסה של שוקולד מריר 60% (אחרונה בהחלט!).

מה עוד צריך? חמאה. הוא שמע על כך שיש אנשים המכינים בראוניז עם מרגרינה או שמן צמחי, אבל שום דבר לא יכול להחליף את המרקם העשיר של החמאה. 100 גרם חמאה יספיקו ואפילו יישאר לו קצת למרוח על פרוסת הלחם שהיא לא באמת מרכיב בבראוניז, אבל היא תמיד תוספת טובה לחביתה משלוש ביצים.

כעת הוא אכל רק מעט שוקולד כי הא ידע שצריך להשאיר משהו לבראוניז.

הוא המס את שארית השוקולד ואת החמאה וערבב אותם היטב עם כוס סוכר וכוס קמח. בקערה נפרדת הוא טרף היטב את הביצים. אחרי מחשבה נוספת וספירת מלאי הוא הכין מהביצים הטרופות עוד חביתה אותה הוא טרף כהרף עין ואז הוציא מהמקרר עוד 3 ביצים אותן הוא טרף רק במטרף והוסיף לתערובת.

התערובת כעת הייתה למעשה מוכנה, אבל לפתע עלתה במוחו מחשבה מבריקה ומקורית: בראוניז אלכוהוליים! הוא לא זכר אם אמו התייחסה לכך אי פעם, אבל כבר במקורות נאמר: "ויין ישמח לבב אנוש" ואבא שלו תמיד אמר שהטיפה המרה ממתיקה את החיים.

אם רק היה לו ליקר שוקולד… הוא פשפש בארונות ומצא בקבוק ליקר שוקולד שקיבל כמתנה לפסח (אבל לא האחרון). לפני שהוא מזג אותו לתוך תערובת הבראוניז הוא החליט (בתבונה) לבדוק אם הליקר לא מקולקל.
למרבה השמחה הוא לא היה מקולקל. למרבה הצער היה מדובר בכמות קטנה מאוד – לא יותר מכוס וחצי או שתיים שנלגמו חיש מהר.

לפתע הוא נזכר שיש לו במקרר בקבוק של אייריש קרים. גם זה נשמע מתאים לבראוניז – ואפילו מאוד! רק ליתר בטחון הוא בדק שהאייריש קרים לא התקלקל ובסופה של הבדיקה נותרה לו חצי כוס ליקר להוסיף לתערובת.

כעת הוא באמת כבר לא היה עצוב, אבל תערובת הבראוניז כבר הייתה מוכנה אז מחוסר ברירה הוא חימם תנור ל-180 מעלות והכניס את התערובת לתוכו (בתבנית ולא בקערת הפלסטיק בה הוא ערבב אותה!) לעשרים דקות.

בזמן שהוא המתין לבראוניז הוא אכל עוד פרוסת לחם עם חמאה וגמר את השוקולד שנשאר.

הבראוניז נראה היה יפה והריח מעולה, אבל משום מה כבר לו היה לו תיאבון וגם קצת כאבו לו הראש והבטן. הוא החליט לשמור אותו למחר.

מוסר השכל: אין כמו בראוניז לשיפור מצב הרוח (חוץ משוקולד וליקרים)

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – איך מגיעים אל רשות המיסים רעננה? – בבלוג של טל אייזנמן

48 תגובות על ״בראוניז – סיפור מתכון לשבת״

    1. אני מסכים לגבי השוקולד המריר. אני גם לא יכול להתלונן על המתיקות בחג….
      תודה, חג שמח גם לך וסוף שבוע נעים

  1. אני אישית ניסיתי פעם להכין בראוניז משוקולד לבן והעוגה יצאה דומה מאוד לעוגת סולת, מסתבר שבגלל שבשוקולד לבן יש משמעותית יותר שומנים מאשר בסוגי שוקולד אחרים. ומסתבר שיש מתכונים מיוחדים לבראוניז משוקולד לבן שבכלל נקראים ״בלונדיז״.

    1. מכיר את הבלונדיז אבל מעולם לא הכנתי… ושוקולד לבן כלל לא מוגדר כשוקולד אצל מביני העניין 🙂

      תודה וסוף שבוע נעים!

  2. האמת, הסיפור הזה העציב אותי.
    הוא נקרא על ידי כסיפור על אדם בודד שמוצא פתרונות ליגונותיו באכילה בלתי פוסקת [ מתכון בטוח להשמנת יתר ] וכן, לא ממש הוא שמח לאחר אכילה [רק פעם או פעמיים הוא שמח] וסופה של הזלילה, כאבי בטן.
    סיפור עצוב הפעם.

    1. אבל אולי בבוקר אחרי כשהוא יתאושש מהליקרים ויבין שיש לו המון בראוניז הוא יזמין אורחים לכבד אותם בעוגיות?

  3. אני קצת כופר במושג "מביני עניין".

    אני לא אוהב יין. לכן, אוטומטית, אינני "מבין עניין". יש אנשים, שכן אוהבים יין, שיין כן טעים להם.
    לכן הם בהחלט יותר "מבינים" ביין ממני.
    מכאן ועד ארומת הפלצנות שמלווה את היין בעולמנו? בחייכם!
    "עפיצות"? "יבש"? "ניחוח של פירות"?
    ליין יש טעם וריח של יין. "יבש" זו מילה אחרת ל"חמוץ".
    יש יין טעים יותר – ויש טעים פחות. ברמה האישית.
    אבל יין במאות או באלפי שקלים (או דולרים)? למה, מי מת?

    לטעמי, אותו הדבר עם שוקולד.
    שוקולד לבן מאד טעים לי. גם אם הוא יותר שמן, גם אם הוא מכיל פחות מדי (או לא מכיל בכלל) מוצקי קקאו.
    אז שוקולד לבן הוא לא "שוקולד אמיתי"? לא זוכה לאהבת "מביני עניין"? – מה אכפת לי?
    הוא טעים לי. זה הכל.

    1. זה לא עניין של פלצנות אלא של הגדרה. כמו שרבים יגידו שיין שזיפים (לדוגמא) אינו יין. ההגדרה כי שוקולד לבן אינו שוקולד כי אין בו מוצקי קקאו.

      תודה ושבוע נעים

  4. אולי אפשר סיפור שהולם יותר את הדרישות התזונתיות של משרד הבריאות? אולי הגיבור יכול לחמוד סלט ברוטב בלסמי? דג סלמון מעושן? גבינה 5%? עם משקה בריאות שיק ירקות? תה טיבטי? יש לך גם מחוייבות לילדים רכים בשנים הקוראים את האתר וגדלו עם דיאביטיס 2 מכיוון שכתבת סוכר ולא סטיבייה.

    1. תמיד כשהוא היה עצוב הוא היה נכנס למטבח ומנשנש קצת חסה… אם הוא היה מאוד עצוב הוא היה עובר לקייל 😉

      תודה והמשך שבוע נעים

  5. "שוקולד לבן" אינו ממש שוקולד, משום שהוא אינו מכיל את הנוזל המכונה "ליקר שוקולד" (למרות שאין בו כלל אלכוהול), שאותו מייצרים מפולי קקאו. נוזל זה הוא זה אשר מעניק לשוקולד החום את צבעו ואת טעמו השוקולדי. לעומת זאת, "שוקולד לבן" הוא ממתק המכיל חמאת קקאו (בדומה לשוקולד רגיל, אך בכמות פחותה בהרבה), ומשום כך טעמו מזכיר במקצת את טעם השוקולד. אבל בעיקר הוא מכיל מוצקי חלב, וניל וסוכר.
    אגב, על פי תקנים הקיימים במספר מדינות, "שוקולד לבן" אינו ראוי להיקרא שוקולד לכן ניתן למצוא שוקולד טובלראן לבן רק במדינות מסויימות או בדיוטי פרי במדינות בהן על פי חוק יצאת מגבולות המדינה ברגע שעברת ביקורת דרכונים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: