בראוניז – סיפור מתכון לשבת

תמיד כשהוא הרגיש קצת עצוב, הוא היה נכנס למטבח ואופה בראוניז. אין כמו בראוניז לשיפור מצב  הרוח!

אמא שלו הייתה נוהגת לומר שבראוניז יוצאים טוב רק אם משתמשים בחומרים איכותיים ולכן הוא תמיד הקפיד על המרכיבים האיכותיים ביותר.

הוא הוציא מהמקרר 300 גרם שוקולד מריר עם 60% מוצקי קקאו. הוא ידע שאם אחוז המוצקים הוא פחות מ-60 השוקולד אינו איכותי. הוא היה מעדיף להכניס לבראוניז שלו שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו, אבל את ה-70% הוא גמר אתמול (כשגם היה קצת עצוב).

אחרי שהוא כרסם חצי חבילה של שוקולד הוא הוציא עוד אחת מהמקרר וגמר לאכול את שאר החפיסה הראשונה.

כעת הוא הוציא 3 ביצים. אמא שלו נהגה לומר שכל הביצים דומות, אפילו אם הן שונות, אבל הוא הקפיד לקנות רק ביצים אורגניות מתוך דאגה לתרנגולות.

הביצים היו יפות ולבנות וגרמו לו לרצון לאכול חביתה. חביתה מ-3 ביצים היא בהחלט משביעה, אבל הבעיה שטעמה השכיח את טעם השוקולד ולכן הוא נאלץ להוציא מהמקרר עוד חפיסה של שוקולד מריר 60% (אחרונה בהחלט!).

מה עוד צריך? חמאה. הוא שמע על כך שיש אנשים המכינים בראוניז עם מרגרינה או שמן צמחי, אבל שום דבר לא יכול להחליף את המרקם העשיר של החמאה. 100 גרם חמאה יספיקו ואפילו יישאר לו קצת למרוח על פרוסת הלחם שהיא לא באמת מרכיב בבראוניז, אבל היא תמיד תוספת טובה לחביתה משלוש ביצים.

כעת הוא אכל רק מעט שוקולד כי הא ידע שצריך להשאיר משהו לבראוניז.

הוא המס את שארית השוקולד ואת החמאה וערבב אותם היטב עם כוס סוכר וכוס קמח. בקערה נפרדת הוא טרף היטב את הביצים. אחרי מחשבה נוספת וספירת מלאי הוא הכין מהביצים הטרופות עוד חביתה אותה הוא טרף כהרף עין ואז הוציא מהמקרר עוד 3 ביצים אותן הוא טרף רק במטרף והוסיף לתערובת.

התערובת כעת הייתה למעשה מוכנה, אבל לפתע עלתה במוחו מחשבה מבריקה ומקורית: בראוניז אלכוהוליים! הוא לא זכר אם אמו התייחסה לכך אי פעם, אבל כבר במקורות נאמר: "ויין ישמח לבב אנוש" ואבא שלו תמיד אמר שהטיפה המרה ממתיקה את החיים.

אם רק היה לו ליקר שוקולד… הוא פשפש בארונות ומצא בקבוק ליקר שוקולד שקיבל כמתנה לפסח (אבל לא האחרון). לפני שהוא מזג אותו לתוך תערובת הבראוניז הוא החליט (בתבונה) לבדוק אם הליקר לא מקולקל.
למרבה השמחה הוא לא היה מקולקל. למרבה הצער היה מדובר בכמות קטנה מאוד – לא יותר מכוס וחצי או שתיים שנלגמו חיש מהר.

לפתע הוא נזכר שיש לו במקרר בקבוק של אייריש קרים. גם זה נשמע מתאים לבראוניז – ואפילו מאוד! רק ליתר בטחון הוא בדק שהאייריש קרים לא התקלקל ובסופה של הבדיקה נותרה לו חצי כוס ליקר להוסיף לתערובת.

כעת הוא באמת כבר לא היה עצוב, אבל תערובת הבראוניז כבר הייתה מוכנה אז מחוסר ברירה הוא חימם תנור ל-180 מעלות והכניס את התערובת לתוכו (בתבנית ולא בקערת הפלסטיק בה הוא ערבב אותה!) לעשרים דקות.

בזמן שהוא המתין לבראוניז הוא אכל עוד פרוסת לחם עם חמאה וגמר את השוקולד שנשאר.

הבראוניז נראה היה יפה והריח מעולה, אבל משום מה כבר לו היה לו תיאבון וגם קצת כאבו לו הראש והבטן. הוא החליט לשמור אותו למחר.

מוסר השכל: אין כמו בראוניז לשיפור מצב הרוח (חוץ משוקולד וליקרים)

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – איך מגיעים אל רשות המיסים רעננה? – בבלוג של טל אייזנמן