אפס אפס שמונה – סיפור לשבת

הקדמה מתבקשת: זהו הסיפור הראשון שכתבתי על הסוכן החשאי האגדי גיא אג"ח כבר בשנת 2014. החלטתי שכדאי לפרסם אותו שוב. הופתעתי לגלות שבמקור היו לגיא הרבה יותר גאדג'טים מאשר בסיפורים האחרונים. תודה לידידי גל שהציע את הרעיון העקרוני.
ונעבור לסיפור:

גיא  אג"ח (שם בדוי) התעורר באמצע הלילה מצלצול הטלפון המובנה בטבעת הזרת שלו. בעזרת חושיו החדים ושנים רבות של אימונים הוא זיהה תוך שבריר שנייה היכן הוא (במיטה שלו בבית). הוא ענה לטלפון בקולו הסמכותי אך הסקסי: 'אג"ח מדבר. גיא אג"ח'

בצדו השני של הקו נשמעו רק התנשמויות מוזרות וכעבור רגע נותקה השיחה.

גיא התיישב במיטתו והדליק את מנורת הקריאה (חסינת הכדורים ובעלת יכולת שיגור קרני לייזר) שניצבה לצד מיטתו. מי יכול היה להתקשר? מספר טבעת הזרת שלו היה ידוע רק לכחמישים אנשים בעולם כולו  – כולם סוכנים חשאיים, אנשי ביטחון, בכירי ממשל או בחורות יפות.
אין ספק שמי שהתקשר (ועדיף – מי שהתקשרה) נזקק לעזרתו. מן הסתם היא נחטפה או נרצחה ובכוחותיה האחרונים היא התקשרה אליו. פעולה מהירה נדרשה פה.

גיא החליט להעיר את הבחורה היפיפייה שישנה לצדו הלילה ולשלוח אותה לביתה. הוא נאלץ לעבוד והוא לא יכול להרשות לעצמו הסחות דעת – ויהיו יפות ככל שיהיו. להפתעתו הוא לא זכר אם היה מדובר בבחורה ג'ינג'ית, בלונדינית או בכלל אסייתית. להפתעתו הגדולה יותר לא הייתה כל בחורה במיטה.

האם היעלמותה של הבחורה המסתורית מהמיטה קשורה איכשהו לבחורה המסתורית שהתקשרה אליו?

רחרוח קצר של הסדינים יחד עם נבירה קדחתנית בזכרונו העלו את העובדה המצערת שכבר זמן רב לא הייתה בחורה במיטתו.

גיא זינק מהמיטה כפנתר המזנק ממיטתו ומיהר לאסוף את בגדיו ואת כלי הנשק שלו. הוא הצטייד בעט מקליט היורה רימוני יד (קטנים), בפנס שהוא בעצם גם אקדח וגם הליקופטר (קטן) ובאקדחו האישי שהיה גם פותחן בקבוקים וסימנייה לספרים (קטנים).

רק כשהוא הניע את מכונית הסברה המפוארת שלו עלה בדעתו כי בעצם הוא אינו יודע לאן לנסוע. הצצה בשעון הטיטניום היוקרתי שלו (המשמש גם כלוח שנה ומחשב כיס) גילתה כי השעה היא למעשה לא אמצע הלילה אלא עשר בבוקר. גיא רשם לפניו לבדוק האם מישהו סימם אותו ובכך גרם לו להניח כי הבוקר הוא לילה ונסע למשרד.

המזכירה גברת כספית-מצחיקה שמחה לראותו. 'איזה יופי שהגעת!' – היא קראה אליו בחיוך רחב – 'כבר כמה שעות שאף אחד לא הטריד אותי! תיכנס בבקשה למשרד של מ. – היא מחפשת אותך.'

גיא חייך אליה בחזרה את חיוכו המפורסם שהפיל ברשתו כל בחורה ברחבי העולם (בעיקר את אלה שבאנטרקטיקה) אך לא אמר דבר. הוא היה עסוק מדי בתהייה מה מ. רוצה ממנו ולכן לא היה מסוגל לחשוב על משפט שנון ופלרטטני. הוא מיהר למשרדה של מ.

מ. ישבה מאחורי שולחנה הגדול והמסודר. היא לא הייתה לבד בחדר – ליד מסך הוידאו הגדול עמד בחור צעיר שגיא לא הכיר.
'אפס אפס שמונה' – פנתה אליו מ. – 'איזה עונג בלתי צפוי הוא לראות אותך כאן. תשתה משהו?'

גיא הגניב מבט אל מאחורי כתפו ולאחר שווידא שמ. אכן מדברת אליו אמר: 'מה קורה לך? אני אג"ח, גיא אג"ח. מי זה אפס אפס שמונה?' אחרי רגע הוא הוסיף – 'כן, אשמח לשתות נסטי אפרסק. מנוער ולא מעורבב'

הבחור הצעיר פנה אליו ושאל: 'אז אתה אפס אפס שמונה בעל הרישיון לאופנוע קל עד 125 סמ"ק?'
גיא הודה בחלק השני אבל לא בראשון.
מ. ממש התרגזה: 'גיא! תתאפס כבר!' – היא קראה – 'אתה לא זוכר שהמספר שלך הוא אפס אפס שמונה בגלל שאתה הסוכן השמיני בחשיבותו אצלנו?'
גיא נאלץ לחשוב במהירות. הוא הוציא את תג העובד שלו מהארנק ובחן אותו בזריזות וביעילות. כפי שהוא חשב, מספר העובד שלו בסוכנות היה 4972. הוא הראה את התג למ. וביקש הבהרות.

לראשונה בשנות היכרותם הארוכות מ. נראתה נבוכה. היא ביקשה את סליחתו של גיא והתייעצה לרגע עם הבחור הצעיר בלחישה.
גיא החליט להתעלם מהדיאלוג הזה. הוא הפנה את גבו למ. ולבחור הצעיר ופתח את בר המשקאות המהודר של מ. לאחר התלבטות קלה הוא מזג לעצמו כוס נסטי אפרסק, ניער אותה קלות והסתובב חזרה אל המסתודדים תוך שהוא מנסה להסתיר באמצעות כף רגלו השמאלית את כתם הנסטי על השטיח.

מ. פנתה אליו בחיוך קל ואמרה בקול חגיגי: 'גיא! מהיום תקבל מספר עובד חדש – אפס אפס שמונה. יוסי מהמחלקה הטכנית פה ידאג לך לתג חדש'
גיא היה המום. שאלות רבות התרוצצו במוחו. האם מדובר בקידום? האם צפויה גם העלאת שכר? ומה לגבי העלאת מספר ימי החופשה השנתית שביקש? ומה קרה לאפס אפס שמונה הקודם? ולכל שאר העובדים בין אפס אפס שמונה ל-4972?

הוא התכוון לשאול את השאלות כשלפתע שוב צלצלה טבעת הזרת שלו. בגלל ההתרחשויות הבלתי צפויות גיא כמעט שכח את התעלומה המקורית!
הוא מיהר לענות: 'אפס אפס שמונה מדבר!'
שוב נשמעו כמה התנשמויות ונראה היה שהשיחה מתנתקת אך לפתע התחילה להישמע מוזיקה וקול מוזר אמר: 'זאת הודעה אישית אליכם ממוסדות רבי שמעון בר יוחאי במירון…'

מוסר השכל: גם סוכנים חשאיים לא פטורים מספאם

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – חידון עלים – בבלוג של עננת