העקרב והצפרדע – סיפור לשבת

בארץ קטנה ובדויה למדי במזרח התיכון (ההזוי למדי) חיו עקרב וצפרדע.

למעשה, בארץ הזאת חיו עוד הרבה בעלי חיים (ואפילו בני אדם), אבל לצורך הסיפור הנוכחי אין טעם להיכנס לפרטים לגבי בעלי החיים האחרים. האם זה חשוב למישהו אם בארץ ההיא חיו חתולים, כלבים, עכברים וזבובים?  למען האמת כל בעלי החיים האלה חיו באותה ארץ, אבל הסיפור עוסק אך ורק בעקרב ובצפרדע.

כידוע לכל הקוראים והקוראות, עקרב הוא בעל חיים מסוכן. נכון שקיימים מינים שונים של עקרבים, ארסיים יותר וארסיים פחות, אבל מבחינה עקרונית כל העקרבים מסוכנים – במיוחד לבעלי חיים קטנים.

הצפרדע היא בעל חיים קטן (אלא אם מדובר בצפרדע ענקית, אבל צפרדעים ענקיות לא חיות במזרח התיכון) וכידוע לכל הקוראים והקוראות צפרדעים יודעות לשחות והן אפילו שחייניות טובות.

האם עקרבים יודעים לשחות? מבדיקה (לא מעמיקה) שערכתי באינטרנט נראה שהתשובה שלילית. אני מקווה   שאכן הם לא יודעים לשחות כי זה מאוד חשוב לסיפור שלי היום.

אתם ודאי תוהים (ואתן ודאי תוהות) מתי סוף סוף יתחיל הסיפור. התשובה היא שהסיפור התחיל אבל יצא להפסקה קצרה כדי לבסס כמה עובדות והנחות החשובות להמשכו. למען האמת רק המשפט הראשון הוא חלק מהסיפור וכל שאר המשפטים עד כה קשורים אליו אבל לא ממש מהווים חלק ממנו.

אמשיך בסיפור מיד, אבל קודם נשארה עוד משימה חשובה אחת: לתת שמות (בדויים כמובן) לגיבורי הסיפור. לרוב אני משתמש בשמות הקשורים לתכונות הגיבורים אבל היום אסטה ממנהגי זה ואקרא לעקרב ג'סי ולצפרדע גם כן ג'סי. אבל כדי לא לבלבל יותר מדי את הקוראות (ואת הקוראים) אשנה מיד את שם הצפרדע לג'סיקה (וכינוי החיבה שלה יהיה ג'סי).

וכעת (לאחר שאיבדתי את רוב הקוראים והקוראות) אפשר באמת להמשיך בסיפור.

יום אחד פגש ג'סי העקרב את ג'סיקה הצפרדע על שפת שלולית גדולה. ג'סי מאוד שמח לפגישה וביקש בנימוס מג'סיקה טרמפ לצד השני של השלולית.

ג'סיקה לא הבינה את הבקשה. היא הסבירה שאין לה מכונית ולכן אין ביכולתה לתת טרמפ לג'סי גם אם הייתה רוצה בכך.

ג'סי הבהיר כי הוא השתמש במילה "טרמפ" בהשאלה והוא מעוניין בכך שג'סיקה תרכיב אותו על גבה ותשחה לצד השני של השלולית מכיוון שהוא אינו יודע לשחות.

ג'סיקה הצפרדע הבינה את הבקשה כעת, אבל עדיין הייתה מסוייגת מעט. היא הסתכלה בחשש על העוקץ הגדול בקצה זנבו של ג'סי העקרב ושאלה: "איך אוכל להיות בטוחה שלא תעקוץ אותי בזמן שתשב על גבי?"
לכך הייתה לג'סי תשובה מוכנה: "אין לי שום סיבה לעקוץ אותך! להיפך: אם אעקוץ אותך, שנינו נטבע!"

ג'סיקה שקלה את התשובה והחליטה שיש בה היגיון רב. מכיוון שכך היא הסכימה – בקושי מסוים – להרכיב את ג'סי על גבה ולקחת אותו לצד השני של השלולית.

בניגוד לציפיות מסוימות, השיט בשלולית עבר בשלום ובנעימים. ג'סי וג'סיקה שוחחו על הנעשה בשלולית, הביעו את חוות דעתם על העומדים בראשה וקינחו בקיטורים על מזג האוויר (היה חם).

כשהם הגיעו לצד השני, ג'סי קפץ מעל גבה של ג'סיקה והודה לה על המסע הנעים. ג'סיקה חייכה אליו ואמרה: "למרות ההיגיון הרב שהיה בטענתך על כך שאם תעקוץ אותי שנינו נטבע, היו לי חששות מסוימים לאורך כל הדרך. אני שמחה לראות שטעיתי ולא כל העקרבים הם יצורים רצחניים חסרי היגיון"

היא הושיטה את ידה (כלומר את רגלה הקדמית) כדי ללחוץ את ידו (כלומר את רגלו).

ג'סי חייך בחזרה, הושיט את זנבו ללחיצה ועקץ את ג'סיקה!

בכוחותיה האחרונים שאלה ג'סיקה: "אבל למה? מה עשיתי לך?"

ג'סי ענה: "מדברייך נשמע היה שאת חושבת שרוב העקרבים הם יצורים רצחניים חסרי היגיון ועל כך לא יכולתי להבליג"

מוסר השכל: אם עקרב יבקש ממני טרמפ, אשלח אותו להקיף את השלולית ברגל

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – מה זה אומר "לחיות באומץ" – בבלוג של adiad

23 תגובות על ״העקרב והצפרדע – סיפור לשבת״

  1. היי מוטי – תודה רבה על ההפניה לבלוג שלי, אבל אם אפשר להאיר את עיניך – לא צירפת לינק.

    וגבי הצפרדע והעקרב – אולי צריך פשוט להבין את הפסיכולוגיה העקרבית כדי להמנע מעקיצה. יש לי למשל מכרה שגרה במושב, והיא מספרת שבהתחלה בתור עירונית לשעבר היא מאוד פחדה מהנחשים שהיו מידי פעם עוברים ברחוב, אבל עם הזמן היא למדה שהם בעצם לא מזיקים ופוחדים ממנה יותר ממה שהיא פןחדת מהם, כך שאם היא תשמור מהם מרחק הם לא יפגעו בה ופשוט יברחו.

    1. סליחה שהקישור נשמט… עדכנתי כעת.

      ברור שעקרבים, נחשים ושאר בעלי חיים לא רוצים לפגוע בבני אדם ופוחדים מהם. הבעיה היא כאשר מפתיעים בעל חיים כזה בטעות…

      תודה וסוף שבוע נעים

    2. כרגע יש קישור לפוסט שלך , או שהיה מלכתחילה ולא הצלחת לראות אותו (לפעמים כאשר קוראים בסמארטפון זה קורה) או שמוטי כבר הוסיף אותו לאחר הערתך

  2. אהבתי ממש את הטוויסט שנתת לסיפור הוותיק הזה.
    במקור הרי הצפרדע נעקצת על ידי העקרב כבר באמצע השלולית ובזמן ששניהם טובעים הוא עונה לשאלתה "את מחפשת היגיון במזרח התיכון?"

    1. בהחלט מכיר את המקור, אבל חיפשתי משהו קצת שונה…

      במקור היותר מקורי זה לא במזרח התיכון ומדב על טבע העקרב שהוא לא יכול להתגבר עליו.

      תודה וסוף שבוע נעים ובריא 🙂

  3. נחמד מאוד. סיפור , גרסת סיפור מאוד מעניינת ונחמדה. קראתי ב2 מחשבים, ורק כעת, בלפטופ מגיב. לילה טוב, ושבת שלום 🙂

  4. כנאמר בתורת הספרות – "אחולמניוקי סיפור ארספואטי" לא זו אלא זו, המספר חושף לפנינו את ,אחורי הקלעים" של התהליך היצירתי, וג'סי הכפולה באה לבסוף כדי ללמדנו דעת.
    אגב, בטח אתה מכיר את השיר של אתניקס – ג'סיקה – https://youtu.be/4xkBrGeRkQE

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: