מה מצחיק אותי

כשנרשמתי ל- bloganaury  ב- wordpress  (קבלת נושא לכתיבה כל יום), ידעתי שלא אכתוב רשומה כל יום, אבל הנחתי שאקבל שם רעיונות לנושאים ואכתוב לפחות כמה רשומות בנושאים אלה.

בפועל, כתבתי עד היום חצי רשומה מהנושא הראשון והנה חצי חודש עבר…

הנושא היחיד בינתיים שבאמת רציתי לכתוב עליו היה – "מה גורם לך לצחוק". זה נושא מצוין כי עצם כתיבת הרשומה תגרום לי לצחוק או לפחות לחייך.

אז מה גורם לי לצחוק?

התשובה הקצרה היא ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה…

אני מאוד אוהב את אפרים קישון. בתור ילד קראתי הרבה מהספרים שלו וידעתי המון בעל פה. כבר מזמן לא קראתי מהספרים שלו, אבל אני עדיין יודע המון בעל פה.  ומצטט מדי פעם קטעים שלו שממש מתאימים לחיים שלנו.

עוד ספרים שאני אוהב ומצחיקים אותי כוללים את סדרת עולם הדיסק של טרי פראטצ'ט,  סדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה של דגלאס אדאמס, ספרי משפחתי וחיות אחרות של ג'ראלד דארל, שלושה בסירה אחת של ג'רום ק. ג'רום וספרים של פ. ג' וודהאוס ובראשם ספרי ווסטר וג'יבס.  אני חושב שאת רוב הספרים האלה הזכרתי כבר ברשומה על הספרים האהובים עליי.

יש גם שתי סדרות קומיקס שמצחיקות אותי – הראשונה היא אסטריקס – קורותיו של כפר גאלי קטן שלא נכבש ע"י הרומאים בזכות שיקוי קסמים. השנייה היא עדכנית בהרבה – דילברט – קורותיו של מהנדס בחברת הייטק. כמו עם קישון, אני מצטט מפעם לפעם את דילברט,  בגלל שאני נתקל בסיטואציות בעבודה שמאוד מזכירות את הקומיקס הזה. 

אני בטוח שיש עוד ספרים שמצחיקים אותי, אבל אני רוצה לעבור לכמה סרטים וסדרות טלוויזיה. אני מאוד אוהב את סרטי מונטי פייתון ובראשם את life of brian   ואת – holy grail.  אני חושב שבריאן מצחיק אותי יותר בגלל הנקודה היהודית…

כמו שהזכרתי בשרביט הסרטים אני אוהב גם את האחים בלוז, את סרטי האחים מרקס,  מל ברוקס, וודי אלן, את דני קיי (למרות שרוב הסרטים שלו לא עמדו במבחן הזמן לטעמי… ) ושתי קומדיות ישנות – some like it hot-  ו- singing in the rain.  וכמובן שאני אוהב את תעלת בלאומליך של קישון…

לא אחזור על כל מה שכתבתי אז, אבל בכל זאת אני לא יכול להמשיך בלי קטע מסרט של קישון. אבל לא מתעלת בלאומליך אלא מארבינקא…

הבטחתי גם סדרות טלויזיה, לא?

מכיוון שהסרטים התחילו בחבורת מונטי פייתון, אתחיל גם את הסדרות באותה חבורה ממש, שהתחילה את הקריירה בסדרת הטלויזייה –הקרקס המעופף של מונטי פייתון. רבים מהמערכונים שם הגיעו בסופו של דבר גם לסרטים.

הזכרתי קודם בספרים את ווסטר וג'יבס. יו לורי וסטיבן פריי שיחקו בסדרה מצויינת לפני הספרים.  

והסדרה הזאת מזכירה לי סדרה ישנה יותר בכיכובם של פריי ולורי – a bit of fry and laurie

עוד כמה סדרות קומיות בריטיות פחות ידועות שמאד הצחיקו אותי הן:

BLACK ADDER – סדרה מקסימה בכיכוב של רואן אטקינסון (בתור Mr Bean ממש לא אהבתי אותו) בה כל עונה מתרחשת בתקופה אחרת בהיסטוריה ומעמדו הולך ומדרדר: בעונה הראשונה הוא נסיך, בנו השני של המלך, בשנייה הוא אציל בכיר אצל אליזבת הראשונה, בשלישית הוא משרת אישי של יורש העצר וברביעית הוא סרן בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. ביו היתר משתתפים בסדרה יו לורי וסטיבן פריי…

Not the 9 o'clock news –עוד תכנית קומית משנות ה-80. בין היתר מככב בה רואן אטקינסון…

הקטע הבא מתוכה קשור גם לחלקים אחרים ברשומה…

סדרה עוד פחות ידועה, בלי  רואן אטקינסון, בלי יו לורי ובלי סטיבן פריי – Absolutely

סדרה בריטית אחרת שאהבתי והייתה אמורה להיות האחרונה ברשומה היא  !Allo 'Allo' – סדרה על הצרפתים במלחמת העולם השנייה. אחד הדברים המשעשעים שם היה שכולם דיברו אנגלית, אבל הצרפתים במבטא צרפתי, הגרמנים במבטא גרמני והאנגלים במבטא אנגלי…

רק כעת למדתי שהיוצרים של Allo Allo  הם גם היוצרים של "מישהו מטפל בך?" וזה הזכיר לי עוד סדרה בריטית מצחיקה מאוד…
זאת באמת תהיה הסדרה הבריטית האחרונה שאזכיר ברשומה זאת למרות שיש עוד מאוד מצחיקות.

שתי סדרות מצוירות –דווקא אמריקאיות  – שאני אוהב, של אותו יוצר הן הסימפסונס ופיוטצ'רמה

ויש גם שתי סדרות ישראליות בתפריט…

הראשונה מלפני זמני – לול.  סדרה המכילה לא מעט מערכונים מעולים.

והשנייה יותר מזמני – התכנית הנשכחת של ארז טל ואברי גלעד כשעדיין היו מצחיקים – העולם הערב.

ואם כבר ארז טל ואברי גלעד, אזכיר גם תכנית רדיו אחת שמאוד אהבתי בתור תיכוניסט וסטודנט – "מה יש"

מקווה שגם אתם צחקתם קצת.

והרשומה המומלצת היא – Mulhouse – מולהאוס – המקומות שאסור לפספס – בבלוג של יעל כהן