שלג בירושלים – סיפור לשבת

את הסיפור הבא כתבתי במקור לפני כ-12 שנים כאשר היה חשש לשלג בירושלים. אני מניח שכעת באמת יורד (או ירד) שלג בירושלים, אבל זה לא מרגיע את החששות.

כשאורי (שם בדוי) קיבל את המינוי הנכסף של מנהל היחידה לשירותי חירום (הש"ח) בעירית ירושלים, היתה לו כבר תוכנית פעולה ברורה.

הוא כינס את כל אנשי המחלקה ונשא בפני שניהם נאום נרגש: "אני ירושלמי! תמיד הייתי ירושלמי! וזה לא משנה שגרתי בבאר שבע עד לפני שנה – בנשמתי תמיד הייתי ירושלמי. ובתור ירושלמי אני אוהב קור. אני חי מקור ואני פורח בקור".

אחד מאנשי המחלקה עצר אותו וציין שכעת אוגוסט ובחוץ 35 מעלות אבל אורי הנמיך את התרמוסטט של המזגן בהפגנתיות והמשיך בנאום: "כשקר, יש חשש כבד שירד שלג. שלג זה מצוין. כי קודם כל הוא קר. ואני אוהב קור. שנית הוא לבן וירושלים היא כידוע העיר הלבנה"

כאן עצר אותו העובד השני והסביר שדווקא תל אביב היא העיר הלבנה אבל גם זה לא הפריע לאורי.

"אבל יש בשלג גם סכנה מסוימת – הוא נוטה להצטבר ולחסום דרכים. יש כאן סיכון – וגם סיכוי. והסיכוי הוא להגיע למהדורות החדשות בכל פעם שיהיה חשש לשלג בירושלים".

סוף סוף הסכימו עובדי המחלקה איתו. מי לא רוצה לדבר ברדיו בשבע בבוקר?

אבל אורי לא היה איש של דיבורים אלא איש של מעשים. כצעד ראשון הוא רכש מפלסת שלג מפוארת. הדבר עלה לו בכל התקציב השנתי של המחלקה, אבל היה בכך משהו חיובי – הוא הוכיח כי הוא צריך תקציב גדול יותר.

בתור בונוס הוא הצליח דרך דובר העירייה לפרסם את תמונת מפלסת השלג על השער האחורי של "ידיעות ראשונות" עם הכיתוב "ירושלים מוכנה לשלג".

למרבה הצער באותה שנה לא היו חששות לשלג. אורי קצת התפלא כי בתור באר-שבעי היה לו רושם שבירושלים יורד שלג כל חורף, אבל עובדיו הנאמנים הסבירו לו כי שלג הוא אירוע של פעם בכמה שנים.

הידע החדשני הזה לא ריפה את ידיו של אורי. להיפך – הוא הבין שכעת יש לו יותר זמן להיערך לשלג שבוא יבוא.

במהלך השנה הבאה הוא רכש שרשראות לצמיגים של כל רכבי העירייה – ולרכב השרד של ראש העיר שני סטים של שרשראות מצופות ניקל.

הבעיה הייתה ששרשראות מצטלמות פחות טוב ולכן – למרות מאמצי הדובר – הידיעה על הקנייה הופיעה רק בעמוד 8 למטה וגם זה באותיות קטנות.

ושוב לא ירד שלג…

בשנה הבאה אורי כבר לא היה מוכן להפקיד את גורלו בידי שמים. הוא קנה רכב שטח עם מערכת כריזה מחוכמת שבאמצעותו יוכל לנסוע ברחובות המושלגים ולפזר הוראות לתושבי העיר הנצורה.

באמצעות גיסו שהכיר אישית מזכירה של חזאי מפורסם, הצליח אורי לסדר תחזית של חשש קל לשלג קל בפסגות הגבוהות של הרי יהודה. זה הספיק כדי לקבל דקה וחצי ב"בוקר טוב ישראל" במהלכה הוא סקר את מוכנות העירייה לנזקי החורף.

בשנה הרביעית לכהונתו אירע נס. החזאי – ללא התערבות חיצונית – הודיע כי יש חשש כבד לשלג בירושלים. זו הייתה שעתו הגדולה של אורי. הוא התראיין לטלוויזיה על רקע מפלסת השלג ורכב הפיקוד והסביר בקול בוטח כי עיריית ירושלים ערוכה למצב החרום. הוא המליץ לאזרחים לא לצאת מהבית והבטיח כי במקרה הצורך יזמין את הצבא לחלץ את הנצורים.

אבל בסוף ירד רק גשם. (עם קצת ברד – אבל זה לא נחשב)

והנה הגיע החורף השישי של אורי בתפקיד. למרות שהוא רכש שני חתולי שלג ומשאית לפיזור מלח על הכבישים ויצא להשתלמות שלג  מיוחדת בשוויץ,  בסתר ליבו הוא כבר פקפק בכך שיזכה לראות שלג בירושלים.

בתחילת ינואר הוא עסק רוב זמנו בבדיקת תמונות ישנות של ירושלים בשלג וניסה להבין האם הן באמת צולמו בירושלים והאם באמת צולם בהן שלג.

החזאי שוב דיבר על חששות לשלג ואורי שינס את מותניו, גייס את שארית בטחונו העצמי ויצא לסבב ראיונות ברדיו ובטלוויזיה. ואז, כשעמד על רקע בנין הכנסת ליד רכב הפיקוד היקר שלו, קרה משהו מוזר. באמצע המשפט אורי הרגיש פתאום משהו קר ולח שנצמד לעורפו. תוך רגע הוא ראה מין פתית לבן מופיע משום מקום על כובעו של המראיין. אורי הבין מיד – זהו שלג. כמו בסרטים. כמו בתמונות. כמו בסיפורים.

לפתית הבודד הצטרפו חברים רבים. במשך כמה דקות עמד אורי פעור פה ובהה במראה המרגש של הפתיתים הלבנים היורדים אט אט מהשמים. אחר כך הוא התעשת, קפץ לרכב הפיקוד ודהר לבנין העירייה תוך שהוא קורא במערכת הכריזה לכל התושבים להישאר בבתים.

במשך הלילה ירדו לא פחות משלושה סנטימטרים של שלג בירושלים. אורי הזמין מהצבא עשרה נגמ"שים שיעזרו לפנות קשישות הכורעות ללדת והודיע בכל אמצעי התקשורת כי הלימודים בבתי הספר ובגנים מבוטלים. מכיוון שבשבע בבוקר עדיין ירד שלג בגילה, הוא הודיע כי כל מקומות העבודה ייסגרו והנסיעה ברכב פרטי שאיננו בעל הנעה כפולה (לפחות) אסורה עד הודעה חדשה.

השלג פסק לחלוטין בסביבות עשר בבוקר אבל העיר נותרה במצור עד לשעות הערב המאוחרות.

במהדורת החדשות של תשע הודיע אורי כי מחר יחודשו הלימודים והחיים יחזרו למסלולם. הוא סיכם בסיפוק: "לאור היערכותה המיטבית של העירייה ושל הש"ח בראשותי הצלחנו להתמודד עם האתגר ולנהל חיים כמעט שגרתיים לנוכח אכזריות איתני הטבע"

מוסר השכל: עשרה קבין של חששות כבדים לשלג ירדו לעולם. תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו.

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – חלון הזדמנויות – בבלוג של Jud

37 תגובות על ״שלג בירושלים – סיפור לשבת״

  1. כירושלמית לשעבר (בילדותי) אני מזדהה בעיקר עם השמחה וההתרגשות לקראת כל פרק שלג שכזה שמואיל בטובו לפקוד את העיר אבל יכולה להבין את החששות הכבדים שנטלה על עצמה ירושלים, ולא רק בגלל השלג .
    שבת שלום

    1. גרתי בירושלים 5 שנים במהלכן הייתה שנה אחת שהיו בה כמה ימי שלג. אבל כל השנים היו הרבה חששות לשלג… זה הבסיס לסיפור. וגם זה שאם כבר יורד שם שלג העיר נסגרת כמעט לגמרי ואחרי שהאירוע עובר העירייה מתגאה בהצלחה שלה.

      תודה וסוף שבוע בריא ונעים

      1. מוטי. גם וושינגטון הבירה נסגרה בגלל השלג. מסוכן היה לחזור הבייתה ברכב. המטרו פעל תחנה אחת עד ליציאה מהמנהרה – משם צעדתי שעתיים ברגל בשלג בגובה עד הברכיים. אז אם זה קורה בוושינגטון המורגלת לשלגי חורף, בירושלים אסור? 🙂

        1. בשנה וחצי שגרתי באזור וושינגטון היא לא נסגרה בגלל שלג (או הוריקנים), אם כי הרגשנו היטב כמה הם פחות ערוכים לשלג מאלבני בה גרנו קודם.
          ירושלים נסגרת בכל שלג וזה הגיוני, אבל שיפסיקו לשבח את עצמם על הטיפול הטוב בשלג…

          1. לפחות שומרים על הצירים המרכזיים פתוחים כמו לבית חולים הדסה ושערי צדק. גם מרבית קווי התחבורה הציבורית עובדים, לפחות חלקית. המרכולים הגדולים פתוחים. הבעיה הגדולה ביותר היא עם אלה נתקעים עם רכבים פרטיים צ'וקומוקו ושאין להם שום נסיון בנסיעה בשלג.
            הפעם לפחות לא סבלנו 3 ימים מהפסקת חשמל, מלבד הפסקה אחת בת דקה שתוקנה מיד. לפחות חברת החשמל השתפרה 🙂

              1. היא עבדה בתדירות נמוכה יותר ואינני יודע אם בשל הצורך המופחת בה או בשל מספר הנהגים חולי הקורונה המבודדים 🙂
                נאגב, זכרתי גם שבושינגטון הגדול , חלקים נרחבים סבלו מ-24 שעות הפסקת חשמל עד שחודשה – פעמיים בעת שהותנו שם.

                1. אז כמו בהרבה מקרים אחרים, יש פער משמעותי בין מה ששמעתי בחדשות לבין מה שקרה בפועל.
                  בשנה וחצי שגרנו באזור וושינגטון לא סבלנו מהפסקות חשמל לשמחתי

  2. אני בתור ילדה שגדלה בירושלים דווקא אהבתי את העובדה שימי שלג הפכו לימי חופש, לפחות בתקופה של לפני הזום והאפשרות ללמוד מרחוק.

    1. אבא שלי גדל כילד בירושלים ובגיל 14 בערך עבר לניו יורק. הוא מאוד התפלא ששם הולכים לבית הספר גם כשיורד שלג…

      תודה וסוף שבוע נעים

  3. כשראיתי אתמול את מהדורת החדשות ששידרה על שלג בירושלים, אחר כך בצפת, אחר כך שוב בירושלים, אחר כך בגולן, אחר כך שוב בירושלים וחוזר חלילה במשך שעה וחצי, אני מסכימה עם מוסר ההשכל שלך.

  4. הפעם ירושלים הייתה מושלגת שנה אחר שנה, וזאת באמת אחרי כמה שנים של ״בצורת״…
    זו סוג של התרגשות בכל פעם מחדש,
    ואיזו אכזבה אם התחזיות לא מתממשות.
    המפלסות אכן עשו עבודתן נאמנה והכבישים נותרו פתוחים, ערימות של שלג בצידי הדרכים והרכבת הקלה חזרה לפעול רק בערב,
    ולילדים היתה אורה ושמחה וששון ויקר וגילה ודיצה… החלטה מעולה לדלג על יום לימודים 🙂

    הסיפור שיעשע אותי – כמה כמיהה ואכזבה בנשימה אחת 🙂

  5. סיפור מעניין
    .
    ועם ההומור הידוע שלך.
    השבוע קיבלתי קצת וידיאו של שלג בירושלים, מ 2 חברים ירושלמיים.
    אני גרתי בירושלים 11 חודשים, ובחודש הראשון, בדצמבר 2001, או חורף 2001\2002 , שיחקתי בשלג עם החונכת שלי, לפני 20 שנים.
    החודש בתל אביב ירד ברד, כשחיכיתי בתחנה בגן העיר.

  6. קראתי בימים האחרונים שבתחילת הטלפונים הניידים כל פעם שירד שלג הרשת היתה מתנתקת ולקח להם זמן להבין שהסיבה לכך היא שכולם היו מיד מתקשרים לספר שיורד שלג

  7. בארצנו הקטנטנה והחמימה, כל פתית שלג נספר ומתוייק.
    (עזבתי את שיקגו לפני כשלושה שבועות 11- שלג עד בירכים – אבל מי סופר?))))
    שבת חמימה ונעימה לך

    1. ככה זה עם תופעות נדירות… אני ראיתי מספיק שלג כשגרתי בארה"ב וכשנסעתי בחורף לצפון קנדה ולעוד מדינות צפוניות…

      תודה והמשך שבת שלום

    1. ההתחממות הגלובלית מביאה לאירועי קיצון ולכן כרגע נראה לי שיירד פחות שלג אבל לא יפסיק לגמרי.

      תודה והמשך שבוע נעים

  8. אני ראיתי מראות שלג בירושליים, על הקרקע אחרי שהוא סיים לרדת, בעת שיחת whats app וידיאו עם אחי, בזמן שהייתי בבידוד קורונה. (קצת יותר מ5 חודשים אחרי הבוסטר, חושי ריח וטעם תקינים, תודה,
    כולל ריח הכוסברה הנהדר🙄)

    מוטי, בהשראת ה"מעשה ב5 בלונים" רעיון לרשומה לפורים ולימי קורונה,
    "מעשה ב5 מסכות."

    1. תודה על התגובה ועל הרעיון לרשומה.

      אני חוויתי לא מעט שלג בזמן שגרתי בארה"ב ובכמה נסיעות עבודה לאירופה ולקנדה אבל מזמן לא ראיתי שלג יורד…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: