008 – המשימה הראשונה

אחרי שפרסמתי את הסיפור הראשון של 008 וחיכיתי עד בוש לדרישת הקהל לפרסם את הסיפור השני (במקור מיוני 2014) החלטתי שגם אני סוג של קהל ואני יכול לדרוש מעצמי לפרסם אותו.

תקציר האירועים עד כה: הסוכן גיא אג"ח בעל הרישיון לאופנוע קל עד 125 סמ"ק קיבל קידום מפתיע ומונה לסוכן אפס אפס שמונה.  הוא קיבל תג עובד חדש וקטלני וכעת הוא מוכן למשימה הראשונה שלו עם התג החדש.

ולהמשך הסיפור…. (אבקש את הקוראים לדמיין כי מוזיקה דרמטית נשמעת ברקע).

גיא אמנם חזר לעיסוקיו, אבל אחרי שהוא יצא מהשירותים, גלש קצת באינטרנט ושילם כמה חשבונות הוא החליט לבדוק האם מצפות לו משימות חדשות.

הוא התקשר למשרד של מ. אבל להפתעתו לא הייתה תשובה.

אדם שלא זכה לאימונים הרבים ולאינסטינקטים החדים של הסוכן גיא אג"ח היה וודאי חושב שהמזכירה יצאה לרגע ומנסה יותר מאוחר.

גיא גם כן חשב כך, אבל בזכות האימונים הרבים והאינסטינקטים החדים שלו הוא ניסה להתקשר שוב כעבור ארבע דקות בלבד – דקה מהר יותר מהאדם הפשוט.

מכיוון שעדיין לא הייתה תשובה הבין גיא שמשהו לא בסדר. הוא זינק מכסאו, לקח את התג החדש והקטלני שלו ומיהר לשירותים.

כן, אדם פשוט היה אולי ממהר לחדרה של מ., אבל גיא אג"ח פעל תמיד בקור רוח ובתכנון מחושב. לא סתם הוא יכול היה לזכות לכינוי "הסוכן האנליטי".

גיא שלנו ידע כי מ. מציעה לו פעמים רבות לשתות (נסטי אפרסק, מנוער ולא מעורבב) ולא רצה לקפץ מרגל לרגל מולה כמו ילד בגנון שלא יכול להתאפק.

מיד לאחר שהתפנה הוא מיהר חזרה למשרדו ולקח את האקדח (שהיה גם פותחן בקבוקים וסימניה לספרים). עדיף להיות מוכן לכל – אולי מ. תציע לו לשתות דווקא משקה בבקבוק הדורש פותחן.

כעת יצא גיא למשימה – ישירות אל משרדה של מ. הוא השתהה רגע מול הדלת הסגורה והצמיד אליה את אוזנו. הוא לא היה מתפלא אם היה שומע קולות חנוקים הקוראים לעזרה – סביר מאוד שהמזכירה גברת כספית-מצחיקה נמצאת בפנים קשורה לכסאה ופיה חסום – אבל השקט שנשמע מצדה השני של הדלת היה מדאיג.

גיא שלף את אקדחו ביד אחת ואת תג העובד בידו השנייה. הוא עבר במהירות על האופציות שעמדו לרשותו והחליט לפתוח את הדלת באמצעות התג ולזנק פנימה.

התוכנית השתבשה כבר בתחילתה כשהתגלה כי אין קורא תגים בכניסה למשרד. זה הגביר את חשדותיו של גיא והוא תהה איזה סוכן מוכשר (או בעצם סוכנת יפיפייה) יכול היה (כלומר יכולה הייתה) לעקור את קורא התגים בלי להשאיר לו כל זכר.

הוא דמיין את הסוכנת היפיפייה לבושה בבגד סקסי מאיימת באקדח סקסי על מ. (הלא כל כך סקסית) כשלפתע הוא נזכר שמעולם לא היה קורא תגים בכניסה למשרדה של מ.

מכיוון שגיא החשיב את עצמו תמיד לאיש של מעשים, הוא הכניס את התג חזרה לכיס (תוך שהוא מוודא שהתג עדיין נמצא בהישג יד למקרה שיזדקק לו) ונכנס למשרד בצעד בוטח.

גברת כספית-מצחיקה לא ישבה בכסאה. גיא היה מוכן לכך אבל לא היה מוכן לסדר ולניקיון ששררו מסביב. הוא ציפה לסימני מאבק. האם ייתכן שגברת כספית-מצחיקה היא בוגדת שנתנה לסוכנת האויב היפיפייה להיכנס לחדרה של מ. ללא כל מאבק?

הוא מיהר לחדרה של מ.  להפתעתו הרבה, מ. ישבה בכסאה ועסקה בהקלדת מסמך חשוב וסודי ביותר למחשב. (כלומר, גיא הניח שזה מה שהיא עושה. מה עוד היא יכלה לעשות כשהיא הקלידה במרץ?)

מ. הרימה את מבטה ממסך המחשב והסתכלה ישירות על גיא. לרגע נראה היה שהיא לא מזהה אותו. אולי היא סוממה או הוחלפה ע"י כפילה?

אבל אחרי רגע קצר היא אמרה: 'אג"ח! גיא אג"ח! אני שמחה לראות אותך פה. אני ממש זקוקה להצלה. גברת כספית-מצחיקה בחופשה היום, ואני טובעת בעבודה. תוכל בבקשה לשבת פה ולענות לטלפונים? אבל קודם תכין לי נס קפה בבקשה – שתי כפיות סוכר."

גיא הביט בה במבט החודר המפורסם שלו, הנהן ושאל: "מנוער או מעורבב?"

מוסר השכל: הרבה מנהלות (או מנהלים) לא יכולים להסתדר בלי המזכירות (או המזכירים) שלהן (או שלהם)

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – טיול שייט לאלסקה – חלק שני – בבלוג של התיירת המקרית