סיפור חכמות לשבת הראשונה של החופש הגדול

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מהלכות בדרך לסופרמרקט "יש צדק" בבני ברק לקניות של סוף השבוע.

אמרה הרבנית רחל: "תוהה אני מדוע אנו הולכות ברגל ולא באנו במכונית. כיצד ניקח את כל הקניות לביתנו?"

ענתה לה הרבנית שרה: "להליכה ברגל כמה טעמים: ראשית, היא טובה לבריאות. שנית, הרחובות בבני ברק פקוקים עד כדי כך שהליכה ברגל מהירה יותר ושלישית אין לנו מכונית"

שיבחו הרבניות את חדות שכלה וצחות לשונה של הרבנית שרה אבל הרבנית רבקה שאלה: "אם כך, כיצד ניקח את כל הקניות לביתנו?"
ענו לה כל הרבניות (כמעט) במקהלה: "נעשה משלוח!" אבל הרבנית חסיה לא הצטרפה למקהלה ונראתה מהורהרת מאוד.

שאלה הרבנית כרוביה את הרבנית חסיה:  "מדוע את מהורהרת כל כך? האם זה בגלל הדעות הקדומות של הבלוגר החושב שלנשים חרדיות אין מכונית?"
הסתכלה עליה הרבנית חסיה בתמיהה וענתה: "מה פתאום? אני פשוט תוהה למה אנו צריכות לקחת את הקניות אל הבנות של הרבנית רחל ושל הרבנית רבקה!"

תמהו כל הרבניות לפשר האמירה ושאלו את הרבנית חסיה כיצד הגיעה לרעיון זה.  
הסבירה הרבנית חסיה: "שאלתן כיצד תיקחו את הקניות לבתכן!"
צחקו הרבניות במבוכה והסבירו לרבנית חסיה כי דיברו על "בית" ולא על "בת". ענתה הרבנית חסיה כי אין היא נוהגת לדקדק בקוצו של יוד והרבניות כבר עמדו לפתוח בוויכוח גדול (לשם שמיים) כאשר הרבנית מושית החליטה למנוע את הוויכוח בטרם יתחיל ושאלה: "באמת, מה שלום בנותיכן?"

התחילו הרבניות לספר בשבחי בנותיהן החכמות, הצנועות, החסודות והיפות. אמרה הרבנית רינה: "בתי הצעירה יפה היא יפה וחכמה ומסיימת ביום חמישי בעזרת השם את כיתה ד"
ספקה הרבנית רחל את כפיה וקראה: "כעת אני מבינה מה אנחנו עושות פה! כמעט פרח מזכרוני!"

אמרה הרבנית שרה: "לא ידעתי שהזכרון שלך קצר כל כך… אנחנו פה כי אנחנו הולכות לקניות סוף השבוע."
ענתה לה הרבנית רחל: "זכרוני הוא לגמרי לברכה, תודה. לא התכוונתי ל'פה' בבני ברק, אלא ל'פה בבלוג"
אמרה הרבנית רבקה: "באמת יש לי הרגשה שהרבה זמן לא הופענו בבלוג"
הוסיפה הרבנית חסיה: "וברוב הפעמים שאנחנו מופיעות בבלוג זה לכבוד חג או אירוע חשוב. איזה חג מתקרב? י"ז בתמוז?"

אמרה הרבנית כרוביה: "זהו לא חג, אלא אירוע! כפי שהרבנית רינה הזכירה לנו, ביום חמישי זה בע"ה אי"ה יסתיימו הלימודים בבתי הספר היסודיים ובגנים והחופש הגדול יתחיל!"

שמחו הרבניות לשמוע את הסיבה האמיתית להופעתן בבלוג, אבל הרבנית מושית העלתה תהיה חשובה: "ככל הידוע לי, ילדיו של הבלוגר כבר סיימו את בית הספר מזמן וכבר שנים שהחופש הגדול לא מעניין אותו ממש.. אם כך, מדוע הוא מזמין אותנו לציין את ה-30.6 למניינם?"

שקעו הרבניות במחשבות מעמיקות. בעודן הולכות וחושבות, הגיעו הן לסופרמרקט והחלו לאסוף מצרכים שונים (ולעיתים אף משונים). בעודן משוות מחירים ומבצעים קראה לפתע הרבנית רינה: "אני יודעת!"
שאלו אותה חברותיה מה היא יודעת ולמה היא צריכה להכריז בקול רם כל כך. האם היא יודעת מה היא אמורה לקנות? מה משתלם לקנות? כיצד להביא את הקניות הביתה ללא רכב?

ענתה הרבנית רינה: "אני יודעת מדוע הבלוגר כינס אותנו לקראת ה-30.6! כי לרבים ממכריו, קרובי משפחתו וקוראותיו יש ילדים (או נכדים) בגילאי הגן ו/או בית ספר יסודי!"

בירכו כל הרבניות את הרבנית רינה על חדות שכלה ואת כל בית ישראל בברכת חופש נעים.

מוסר השכל:  אין גדול מהחופש הגדול (חוץ אולי מהחשבון בסופרמרקט, או פקקי התנועה, או…)

שבת שלום וחופש גדול נעים!

והרשומה המומלצת היא – יציבות מדומיינת – בבלוג של אורי כץ

17 תגובות על ״סיפור חכמות לשבת הראשונה של החופש הגדול״

  1. והרבנית ברוקולית היתה אומרת שהשנה החופש התחיל מוקדם בגלל שביתת המורים, וחבל שהיא לא הצטרפה לקניות של שאר הרבניות כדי להזכיר להן את זה…

      1. הייתי אומרת שמבחינתי אפשר בכיף לוולתר על ״לֹית הספר של החופש״ שמרגנים בבתי הספר כל קיץ כדי לחסוך להורים אתעלות הקייטנות כי מדובר על אירוע מאוד רועש ואני גרה ליד בית ספר ועובדת מהבית. אבל אני יודעת שיש המון הורים וילדים שמייחלים למסגרת הזו ולא יכולים להרשות לעצמם מסגרת אחרת, אז אולי ביטול שלה הוא לא רעיון טוב בכללי.

        1. אני חושב שלכיתות הנמוכות זה פתרון מצוין. תקופה שבה בית הספר הוא סוג של "בייבי סיטר" וההורים לא יודעים מה לעשות עם הילדים בחופש הארוך והמיותר הזה. בגילאים מבוגרים יותר הילדים בהחלט צריכים את החופש ולא רוצים לראות את בית הספר מבפנים.

          1. אני חושבת שבכיתות הנמוכות זה גם עוזר לילדים ליצור קשר טוב יותר עם המורות שלהם.

            ואני מסכימה שבמיוחד לילדים קטנים החופש הזה ארו מידי ומיותר – ולא רק מקשה על הילדים אלא גם מהווה מעמסה כלכלית מאוד גבוהה על ההורים שגם כך לא פעם מתקשים כלכלית.

        2. סיבה טובה לחגיגה. וטוב שבאו כולן לבקר בבלוג. הבעיה היא רק שלעומת זאת איכשהו בדרך כלל משרד החינוך שוכח שה 1.9 מגיע. זה תמיד מפתיע אותם שם.

  2. הוריהם וסביהם/סבתותיהם של ילדי הגן ובתי הספר היסודיים מודים לך ולרבניות הצדיקות על הפוסט הזה 🥬🥒🥦🌽🧅🍠🥕🌶️🍅

  3. נחמדה האירוניה הזו שמופעלת בסיפור. היציאה והכניסה לתוכו דרך הרבניות ודרך המספר הכל יודע, והקורא מחויב להכיל שתי תודעות בו זמנית.

  4. לי אין ילדים. אבל יש לי אחיינים בגילאי יסודי. וגם ילדים של בנות דודות, בני דודים. שנה הבאה אפשר לכתוב על הלילה הלבן בתל אביב 🙂

    1. הילדים שלי סיימו בית ספר מזמן… יש לי אחיינית אחת ביסודי ואחיין אחד שסיים כעת י"ב.
      לא מכיר ממש את הלילה הלבן בתל אביב….

      תודה ושבת נעימה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: