הו הו יולי – סיפור חכמים לשבת האחרונה של יולי

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק בישיבת "כל ישראל ממוזגים" ונהנו מזיוו של המזגן.

אמר רבי עקיבא: "קשים שלהי הקיץ מהקיץ, אך גם הקיץ עצמו קשה הוא"

הסכים איתו רבי אלעזר ואמר: "על שלושה דברים העולם עומד בימי הקיץ: על המזגן, על המאוורר ועל הגלידה הכשרה למהדרין"

שאל רבי אליעזר: "מדוע דווקא גלידה ולא שתייה קרה? הגלידה אמנם מקלה על תחושת החום לטווח הקצר, אך בטווח הארוך היא משמינה וגורמת לחימום יתר"

האריה שדווקא רצה – סיפור לשבת

עוד פוסט להשלמת סדרת גילוי האריות בבלוג שלי… אחרון בשלב זה.

לפני לא הרבה שנים, בארץ לא רחוקה, חי אריה לא כל כך גדול ולא כל כך חזק שלמרות היותו אריה, לא ממש היה מלך החיות.

הוא פשוט לא הצליח להפחיד אף חיה… הוא היה רזה ונמוך והרעמה שלו הייתה מרוטה ומדובללת. השאגה שלו נשמעה יותר כמו יללה של חתול.

ובאמת הרבה פעמים חשבו אותו בטעות לחתול מגודל.

הלביאה שאמרה לא רוצה – סיפור לשבת

לאה (שם בדוי) הייתה לביאה צעירה שחיה עם הלהקה שלה אי שם בטנזניה (מדינה לא בדויה). כמה צעירה? היא כבר הייתה אמא לכמה גורים חמודים, אבל השנים הטובות היו עוד לפניה. או לפחות ככה היא קיוותה.

בדרך כלל לאה חשבה שיש לה את כל מה שאפשר להשיג בחיים: חברות טובות, ילדים חמודים, בעל חתיך וחזק, שפע חיות טעימות לאכילה וזמן פנוי בשפע לשיזוף ושינה.

אבל, לילה אחד כשחברותיה הלביאות קראו לה לצאת לציד גנו, היא אמרה פתאום: "לא רוצה". חברותיה מאוד הופתעו. גם היא בעצם הופתעה. מאיפה הגיע ה-"לא רוצה" הזה?

לינה, חברתה הטובה (שהייתה גם אחותה) שאלה בדיוק את השאלה הזאת. לאה חשבה קצת על השאלה ואחרי הרהורים מעמיקים היא ענתה: "אני לא רוצה לצאת לצוד בשביל אריה. למה שהוא לא יעבוד קצת בעצמו? ואני לא רוצה לצאת לצוד בשביל הגורים.  הם אמנם מאוד חמודים, אבל אני מרגישה שהם לא מעריכים אותי מספיק. מבחינתם זה מובן מאליו שאני (או בעצם אנחנו) דואגת לאוכל. הם אף פעם לא אומרים תודה – אפילו לא ביום האם!"

האריה שאמר לא רוצה (סיפור לשבת)

לפני לא הרבה שנים, בארץ לא רחוקה, חי אריה גדול וחזק שהיה (כמובן) מלך החיות.

כל החיות רעדו מפחד כשרק עבר בסביבה. אמהות היו מאיימות על ילדיהן שאם לא יגמרו לאכול האריה יבוא (לא היה צריך לציין מה הוא יעשה כשיבוא, כי למשמע האיום הילדים מיד גמרו את האוכל).

וכשהוא היה שואג – כל היצורים החיים (וגם הצמחים והפטריות) היו משתתקים מיד.

זה לא שהוא היה אריה אכזרי במיוחד. הוא אמנם אכל בשר כמו כל אריה, אבל הוא בסך הכל היה אריה נחמד ורגוע. הוא העדיף לבלות את יומו בשינה ואת לילותיו בנמנום.

אבל הוא היה גדול וחזק ולכן – גם בלי לנסות – הוא היה מפחיד כל כך.

הפרעות אכילה ושאר ירקות

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על הפרעות אכילה, מוזרויות אכילה, השמנה, הרזיה ו- כמו שכתוב בכותרת – שאר ירקות.

התלבטתי אם אני רוצה לכתוב לנושא הזה… אני עדיין (בשעת תחילת הכתיבה) עדיין לא סגור על זה, אבל אם אתם קוראים כנראה שלא רק כתבתי אלא גם החלטתי לפרסם.

עד גיל 14 בערך הייתי ילד שמן. כזה עם כרס ושומנים מסביב. זה הפריע לי מעט בתור ילד, אבל לא עשיתי שום דבר בעניין.

היום אני יודע לומר שלא אכלתי יותר מדי, אבל היו לי הרגלים לא בריאים – לא אהבתי לעשות ספורט אלא העדפתי לקרוא ספרים (גם היום זה כך) ואכלתי יותר מדי פחמימות (בעיקר לחם ותפוחי אדמה) ומעט מדי ירקות.

אבל בסביבות גיל 14 חוויתי קפיצת גדילה שבזמן קצר פרסה את המשקל שלי לגובה… במשך כמה חודשים קצרים הוספתי לגובה שלי כ- 20 ס"מ והמשקל כנראה לא השתנה משמעותית.

לא שהפכתי לנער גבוה (וגם היום אני לא גבוה) אבל גבהתי ורזיתי משמעותית יחסית למה שהייתי קודם.