הפרעות אכילה ושאר ירקות

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על הפרעות אכילה, מוזרויות אכילה, השמנה, הרזיה ו- כמו שכתוב בכותרת – שאר ירקות.

התלבטתי אם אני רוצה לכתוב לנושא הזה… אני עדיין (בשעת תחילת הכתיבה) עדיין לא סגור על זה, אבל אם אתם קוראים כנראה שלא רק כתבתי אלא גם החלטתי לפרסם.

עד גיל 14 בערך הייתי ילד שמן. כזה עם כרס ושומנים מסביב. זה הפריע לי מעט בתור ילד, אבל לא עשיתי שום דבר בעניין.

היום אני יודע לומר שלא אכלתי יותר מדי, אבל היו לי הרגלים לא בריאים – לא אהבתי לעשות ספורט אלא העדפתי לקרוא ספרים (גם היום זה כך) ואכלתי יותר מדי פחמימות (בעיקר לחם ותפוחי אדמה) ומעט מדי ירקות.

אבל בסביבות גיל 14 חוויתי קפיצת גדילה שבזמן קצר פרסה את המשקל שלי לגובה… במשך כמה חודשים קצרים הוספתי לגובה שלי כ- 20 ס"מ והמשקל כנראה לא השתנה משמעותית.

לא שהפכתי לנער גבוה (וגם היום אני לא גבוה) אבל גבהתי ורזיתי משמעותית יחסית למה שהייתי קודם.

זה קרה קצת לפני שעברתי לתיכון – בו לא למד אתי אף אחד מהיסודי – וכך לראשונה בחיי נפטרתי מהדימוי של הילד השמן וגם לא הייתי הילד הנמוך בכיתה.

בשנים הבאות הייתי ממש רזה. וזה היה קצת מוזר במבט לאחור, כי לא שיניתי הרגלים כלשהם. עדיין לא אהבתי ספורט ועדיין אכלתי יותר מדי פחמימות.
אולי זה המקום להזכיר את הפרעת האכילה העיקרית שלי – ואולי היא קשורה למה שכתבתי עד כה – בערך מאותו גיל בו גבהתי ורזיתי הייתי צמחוני.  יש שיחשבו שרזיתי בגלל שהפסקתי לאכול בשר, אבל זה לא נכון – כי גם קודם לא אכלתי הרבה בשר (אני חושב שבבית אכלנו בשר פעם או פעמיים בשבוע בממוצע).

הרבה שנים הייתי צמחוני אבל בסוף(לפני כשמונה שנים) נשברתי והפכתי לטבעוני. כמו שכתבתי בעבר זה היה למעשה שינוי הדרגתי ולא מהפכני.

מתישהו גיליתי ששוב השמנתי. לא הייתי ממש שמן אבל בהחלט העליתי כ-5 ק"ג מיותרים. למדתי שככל שאנחנו מתבגרים הגוף צורך פחות קלוריות כך שלמעשה אם אנחנו ממשיכים לאכול אותה כמות קלוריות ולעשות אותה כמות של ספורט אנחנו נשמין…

אז התחיל מאבק מסוים בחמישה ק"ג המיותרים האלה. מאבק שאני ממשיך להיכשל בו…

 עשיתי כל מיני פעילויות שונות ומשונות במטרה לרזות.

הייתה תקופה שהייתי יוצא לריצה של 4 ק"מ שלוש פעמים בשבוע. זה גרם לי להרגיש טוב עם עצמי, אבל בשלב מסוים התחילו לי כאבי ברכיים וויתרתי על הרעיון.

החלפתי את הריצה בהליכה ועם השנים החמרתי עם עצמי בנושא. מאז שגיליתי את אפליקציית google fit–  לפני כשנתיים, קבעתי לי יעדי הליכה ואני עומד בהם כמעט תמיד – לפחות 6,000 צעדים ו-20 דקות של הליכה מאומצת ביום.

אבל אני לא מרגיש שזה משפיע עליי ממש… אני לא משמין אבל גם לא מרזה.

הייתה תקופה שהחלטתי לא לאכול סוכר – כלומר לא לאכול מוצרים עם סוכר מוסף (עוגות, עוגיות, שוקולד… אבל כן פירות וריבות ללא סוכר). עמדתי בזה יפה כמה חודשים, אבל לא הרגשתי השפעה כלשהי על הבריאות או על המשקל שלי. לאט לאט התחלתי להישבר – החלטתי שזה בסדר לאכול קוביית שוקולד פעם בשבוע ואז פעם ביום… בקיצור חזרתי לאכול סוכר.

לפני כשלוש – ארבע שנים שמעתי הרצאה בעבודה מרופא שמאמין גדול בהפחתת פחמימות ובעיקר מוצרים מקמח. הרעיון מצא חן בעיניי (בלי החלק של לאכול הרבה שומן ובשר)  והפחתתי משמעותית את כמות הפחמימות שאכלתי. מלחם התנזרתי כמעט לחלוטין ואת כמויות האורז ותפוחי האדמה צמצמתי.

זה עבד לא רע ותוך זמן קצר יחסית רזיתי באופן נראה לעין, אבל אז התחלתי לסבול מצרבות קשות.  גיליתי שאכילת לחם עוזרת נגד צרבת וחזרתי לאכול לחם…

מתישהו בתחילת 2022, בעקבות שיחה עם חבר לעבודה, החלטתי לא לאכול אחרי שמונה בערב. בסך הכל רעיון הגיוני. הצלחתי לעמוד בכך במשך כמה שבועות או אולי אפילו חודשים, אבל שוב לא הרגשתי השפעה כלשהי וויתרתי.

אני יודע שיש לי לפחות בעיה אחת עם אוכל. אולי שתיים, או שלוש: אני אוכל גם כשאני לא רעב, כי האוכל פשוט שם, אני חוטא מדי פעם בבולמוסי אכילה  כשאני פתאום מרגיש צורך במשהו מתוק ואוכל שוקולד או ופל או שניים או שלושה ואז מרגיש צורך באוכל מלוח או חריף וחוזר חלילה ולפעמים אני מרגיש צורך לאכול כי אני מרגיש מתוסכל או עצוב או כועס והאוכל מנחם אותי.

לפחות יש לי יתרון אחד בכך שאני טבעוני – יש לי פחות פיתויים מהסביבה. לדוגמא, יש לי סיבה טובה לא לאכול מהעוגות שאנשים בעבודה מביאים לכבוד ימי ההולדת שלהם או לחגיגות אחרות. אבל אם האוכל טבעוני אני מרגיש מחויב לאכול…

בסך הכל המצב לא נורא. כל עוד אני סובל מחמישה ק"ג מיותרים (פלוס מינוס – אני לא מאלה שנשקלים כל יום ואפילו לא כל חודש) אני חושב שהמצב לא נורא. אנשים רבים המכירים אותי חושבים שאני רזה. אני יודע שאני לא באמת רזה ומשתדל לא להפוך לשמן.

והרשומה המומלצת היא – חידון יבשים – בבלוג של עננת (יש גם פתרונות ברשומה שפורסמה אחר כך)