האריה שדווקא רצה – סיפור לשבת

עוד פוסט להשלמת סדרת גילוי האריות בבלוג שלי… אחרון בשלב זה.

לפני לא הרבה שנים, בארץ לא רחוקה, חי אריה לא כל כך גדול ולא כל כך חזק שלמרות היותו אריה, לא ממש היה מלך החיות.

הוא פשוט לא הצליח להפחיד אף חיה… הוא היה רזה ונמוך והרעמה שלו הייתה מרוטה ומדובללת. השאגה שלו נשמעה יותר כמו יללה של חתול.

ובאמת הרבה פעמים חשבו אותו בטעות לחתול מגודל.

כמובן שלא היו לו לביאות – אפילו לא אחת – והוא נאלץ לצוד לעצמו את האוכל. בעיקר עכברים, מה שחיזק את הדמיון שלו לחתול.

אבל היה לו כח רצון. כח רצון חזק מאוד. הוא רצה להיות מלך החיות והוא לא וויתר על החלום שלו.

סדר יומו של האריה היה די קבוע. הוא היה קם מוקדם בבוקר ויוצא לצוד כמה עכברים לארוחת הבוקר. (אם היה לו מזל הוא השיג גם כמה לטאות). אח"כ הוא היה יוצא למעקב אחר האריה השליט – שבעצם תמיד ישן בשעות האלה ולכן היה קל לעקוב אחריו.

אחרי עוד כמה עכברים האריה שלנו פנה לשכלל את תוכניתו לתפוס את השלטון. הוא ידע שהוא לא יצליח לעשות זאת בכח הזרוע (או הטפרים, או השיניים) אבל הוא  גם  ידע שהמעז מנצח ומי שיש לו כח רצון חזק ישיג בסופו של דבר את מה שהוא רוצה.

הוא עבד על התוכנית שלו כבר שנים רבות וכל יום הוא שכלל אותה עוד קצת.

למעשה חלקים רבים מהתוכנית עסקו במה שיעשה לאחר שיהפוך למלך החיות. היו לו תוכנית כלכלית מפורטת, תוכנית חברתית וכמובן תוכנית בטחונית.

תוכניות אלה היו חזקות ומגובשות. התוכנית להשגת השלטון הייתה קצת פחות מגובשת ולכן עברה שינויים כל יום.

בבסיס התוכנית עמד כמובן כח הרצון הבלתי ניתן לערעור של אריק (הגיע הזמן לתת לאריה שלנו שם בדוי). למשל, פרק שלם מהתוכנית עסק בשימוש במטאטאים – כי אריק שמע שבעזרת כח הרצון ניתן לגרום למטאטאים לירות. רק אחרי מחקר ארוך ומושקע הוא גילה שרק כשאלוהים רוצה אפילו מטאטא יורה – והוא לא היה אלוהים.

אריק שקל במשך זמן מה לרצות להיות אלוהים. אולי אם הוא ירצה מספיק הוא יצליח. אבל בסופו של דבר הוא החליט להתרכז בלרצות להיות מלך החיות, כי נראה שכדי להיות אלוהים צריך לרצות מאוד מאוד מאוד – דבר שהיה כרגע מעבר ליכולתו של אריק.

 לאחר שנטש את תוכנית המטאטאים פנה אריק לתוכנית חדשנית ומבטיחה – שימוש בבתי שימוש. הוא שם לב שמלך החיות עושה את צרכיו בכל מקום. אריק הקפיד להשתמש רק בבית השימוש – לא דבר של מה בכך בהתחשב בעובדה שהוא  חי בערבה האפריקאית. היה צריך הרבה כח רצון כדי להשתמש רק בבית שימוש.

אריק הניח שבעלי החיים שיראו כמה הוא היגייני ומתורבת יבחרו בו מיד למלך החיות, אבל איכשהו גם התוכנית הזאת לא עבדה.

לאחר מחשבה מאומצת החליט אריק כי אם יהיה יותר דומה לבני האדם הוא יוכל להשיג את מטרתו. לא היה לו ספק שרוב החיות (אם לא כולן) התייחסו לבני האדם בפחד מהול בכבוד. והרי זה מה שמלך צריך לקבל מנתיניו – או לפחות רוצה לקבל.

בתור צעד ראשון הוא החליט ללמוד לצעוד על שתי רגליים כמו בני אדם. זה לא היה קל, אבל באמצעות כח הרצון המפורסם שלו הוא הצליח להתקדם לאט אך בבטחה והגיע לשלב שבו הוא הצליח לצעוד חמישה מטרים ברצף על רגליו האחוריות.

למרבה הצער, נראה היה שגם תוכנית זו לא עבדה. אפילו להיפך… חיות רבות נאספו לראות אותו הולך על שתיים, אך במקום לפחד ממנו ולכבד אותו הן התגלגלו מצחוק.

בשלב זה הבין אריק שהוא צריך לשנות משהו. לא את השיטה אלא את המטרה.

אריק החליט שהוא צריך להופיע בקרקס ובאמצעות כח הרצון החזק שלו הוא הצליח בכך.

מוסר השכל: לפעמים לא מספיק רק לרצות, צריך גם לדעת מה לרצות.

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא  –  סיפור מעשה איום ונורא כיצד הצילה צדקנותה של אותה בתולה את העיירה כולה – בבלוג של אבו אלמוג