האריה שדווקא רצה – סיפור לשבת

עוד פוסט להשלמת סדרת גילוי האריות בבלוג שלי… אחרון בשלב זה.

לפני לא הרבה שנים, בארץ לא רחוקה, חי אריה לא כל כך גדול ולא כל כך חזק שלמרות היותו אריה, לא ממש היה מלך החיות.

הוא פשוט לא הצליח להפחיד אף חיה… הוא היה רזה ונמוך והרעמה שלו הייתה מרוטה ומדובללת. השאגה שלו נשמעה יותר כמו יללה של חתול.

ובאמת הרבה פעמים חשבו אותו בטעות לחתול מגודל.

כמובן שלא היו לו לביאות – אפילו לא אחת – והוא נאלץ לצוד לעצמו את האוכל. בעיקר עכברים, מה שחיזק את הדמיון שלו לחתול.

אבל היה לו כח רצון. כח רצון חזק מאוד. הוא רצה להיות מלך החיות והוא לא וויתר על החלום שלו.

סדר יומו של האריה היה די קבוע. הוא היה קם מוקדם בבוקר ויוצא לצוד כמה עכברים לארוחת הבוקר. (אם היה לו מזל הוא השיג גם כמה לטאות). אח"כ הוא היה יוצא למעקב אחר האריה השליט – שבעצם תמיד ישן בשעות האלה ולכן היה קל לעקוב אחריו.

אחרי עוד כמה עכברים האריה שלנו פנה לשכלל את תוכניתו לתפוס את השלטון. הוא ידע שהוא לא יצליח לעשות זאת בכח הזרוע (או הטפרים, או השיניים) אבל הוא  גם  ידע שהמעז מנצח ומי שיש לו כח רצון חזק ישיג בסופו של דבר את מה שהוא רוצה.

הוא עבד על התוכנית שלו כבר שנים רבות וכל יום הוא שכלל אותה עוד קצת.

למעשה חלקים רבים מהתוכנית עסקו במה שיעשה לאחר שיהפוך למלך החיות. היו לו תוכנית כלכלית מפורטת, תוכנית חברתית וכמובן תוכנית בטחונית.

תוכניות אלה היו חזקות ומגובשות. התוכנית להשגת השלטון הייתה קצת פחות מגובשת ולכן עברה שינויים כל יום.

בבסיס התוכנית עמד כמובן כח הרצון הבלתי ניתן לערעור של אריק (הגיע הזמן לתת לאריה שלנו שם בדוי). למשל, פרק שלם מהתוכנית עסק בשימוש במטאטאים – כי אריק שמע שבעזרת כח הרצון ניתן לגרום למטאטאים לירות. רק אחרי מחקר ארוך ומושקע הוא גילה שרק כשאלוהים רוצה אפילו מטאטא יורה – והוא לא היה אלוהים.

אריק שקל במשך זמן מה לרצות להיות אלוהים. אולי אם הוא ירצה מספיק הוא יצליח. אבל בסופו של דבר הוא החליט להתרכז בלרצות להיות מלך החיות, כי נראה שכדי להיות אלוהים צריך לרצות מאוד מאוד מאוד – דבר שהיה כרגע מעבר ליכולתו של אריק.

 לאחר שנטש את תוכנית המטאטאים פנה אריק לתוכנית חדשנית ומבטיחה – שימוש בבתי שימוש. הוא שם לב שמלך החיות עושה את צרכיו בכל מקום. אריק הקפיד להשתמש רק בבית השימוש – לא דבר של מה בכך בהתחשב בעובדה שהוא  חי בערבה האפריקאית. היה צריך הרבה כח רצון כדי להשתמש רק בבית שימוש.

אריק הניח שבעלי החיים שיראו כמה הוא היגייני ומתורבת יבחרו בו מיד למלך החיות, אבל איכשהו גם התוכנית הזאת לא עבדה.

לאחר מחשבה מאומצת החליט אריק כי אם יהיה יותר דומה לבני האדם הוא יוכל להשיג את מטרתו. לא היה לו ספק שרוב החיות (אם לא כולן) התייחסו לבני האדם בפחד מהול בכבוד. והרי זה מה שמלך צריך לקבל מנתיניו – או לפחות רוצה לקבל.

בתור צעד ראשון הוא החליט ללמוד לצעוד על שתי רגליים כמו בני אדם. זה לא היה קל, אבל באמצעות כח הרצון המפורסם שלו הוא הצליח להתקדם לאט אך בבטחה והגיע לשלב שבו הוא הצליח לצעוד חמישה מטרים ברצף על רגליו האחוריות.

למרבה הצער, נראה היה שגם תוכנית זו לא עבדה. אפילו להיפך… חיות רבות נאספו לראות אותו הולך על שתיים, אך במקום לפחד ממנו ולכבד אותו הן התגלגלו מצחוק.

בשלב זה הבין אריק שהוא צריך לשנות משהו. לא את השיטה אלא את המטרה.

אריק החליט שהוא צריך להופיע בקרקס ובאמצעות כח הרצון החזק שלו הוא הצליח בכך.

מוסר השכל: לפעמים לא מספיק רק לרצות, צריך גם לדעת מה לרצות.

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא  –  סיפור מעשה איום ונורא כיצד הצילה צדקנותה של אותה בתולה את העיירה כולה – בבלוג של אבו אלמוג

25 תגובות על ״האריה שדווקא רצה – סיפור לשבת״

  1. השמנמנפוצית (החתולה שלי) אמרה שלדעתה אתה כותב לא רע והיא תשמח לקרוא גם סיפורים על מלכי החיות האמיתיים: חתולי הבית.

      1. היא תשמח לספק לך רעיונות, כמו למשל סיפורים על איזה נוראים האחים שלה אדון לוקוסון ותומאס הקטון, או איך הבת אדמית שלה מציקה לה, או איך היא מייעצת לכלבים איך ״לאלף״ את ה״בני אדמים״ שלהם…

  2. חחחח, תודה על השימוש המקסים בשם שלי. [טוב, טוב – לא רק שלי 🙂 ]
    האמת היא שחתולי רחוב מתנהגים כאריות. ישנה להקה בה זכר או יותר כמה נקבות, ותמיד מגיע זכר מבחוץ למלחמות שליטה והדחת השליט.
    בין היתר חשבתי שאולי אנחנו קצת לועגים לאריה דרעי, כלומר חיפשתי משמעות אלגורית-פוליטית, אבל מודה ומתוודה, לא מצאתי.
    לפעמים אריה קטן, אריק, הוא רק אריה 🙂

    1. אכן לא רק שלך 🙂
      לא יצא לי לראות חתולי רחוב שחיים בלהקות… הם מעדיפים לחיות ביחידות.
      לא הייתה משמעות פוליטית אם כי כן אלגורית (כמו שמפרש מוסר ההשכל)
      ואתה צודק 🙂

      תודה וסוף שבוע נעים!

      1. למען האמת, לי יש שני חתולים זרים שאוהבים ללקק אחד את השני, ובין חתולי הרחוב שלנו – ליידי שולה ונמרוני אוהבים להתחכך בידידות. כך שיש יחסי חברות גם בין חתולים….

      2. צפיתי בתוכנית טלוויזיה שעקבה אחרי להקות של חתולי רחוב. מאז אני משתדל לשים לב ל-מה שקורה באוכלוסית חתולי הרחוב אצלנו, שאמנם מתמעטת והולכת, עקב סירוס, עיקור, הרעלת מזיקים אחרים שעוברת לטורפיהם.

        1. נשמע מעניין. חתולי הרחוב בסביבתי מעולם לא התלהקו ככל הידוע לי.
          הפחתה במספר חתולי הרחוב היא מבורכת לדעתי – מקומו של החתול בבית. (שמו הנכון הוא חתול הבית…)
          תודה

  3. האריה הזה היה צריך לשנות את התזונה שלו לתזונה המבוססת על תותי שדה בלבד. ובסוף הוא היה גדל ונהיה כמו סטיב ג'ובז.

      1. קראתי לא מזמן ביוגרפיה של סטיב ג'ובז. יקח לי קצת זמן להיזכר מי כתב אותה.
        בתחילת דרכו הוא חי על דיאטה של פירות בלבד. זה לא הכי בריא, והוא נראה רזה אבל מוזנח. וגם הדיץ ריחות לא נעימים. הוא הגיע להיות מייסד "אפל".

        סוף שבוע נעים ושבת שלום!

        1. ובסוף מת מסרטן – כנראה תרם לכך הסירוב שלו לטיפולים קונבנציונליים…

          תודה וסוף שבוע נעים ושבת שלום גם לך

  4. כל הכבוד לאריק. הוא למד (אולי) מסנט אקזופרי (הנסיך הקטן) והבין שעדיף לרצות את מה שיש כי אז יש סיכוי באמת להשיג זאת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: