אהבה גדולה – סיפור לשבת ולט"ו באב

אוהב (שם בדוי כמובן) אהב מאוד את בת זוגו אהובה (במקרה גם שם בדוי). הוא אהב אותה כמו בספרים ובשירים, אהב אותה עד טירוף והיה מוכן לעשות הכל למענה.
פעמיים בשנה הוא נהג לעשות אפילו עוד יותר למענה של אהובתו אהובה – ביום ולנטיין הקדוש שהוא כמובן (משום מה) חג האהבה הבינלאומי ובט"ו באב שהוא כמובן (מסיבות מעט יותר ברורות) חג האהבה היהודי.

כל שנה כשהתקרב יום האהבה (כלומר כשהתקרבו ימי האהבה) התרכז אוהב במשימה הגדולה של הפתעת אהובתו בגילויי אהבה גדולים. הוא הרגיש צורך ממשי להתעלות על ההפתעה של יום האהבה הקודם. כבר לפני שנים הוא מיצה את האפשרויות של פרחים, שוקולד ולבבות (כולל לב שוקולד ענק מעוטר בוורדים ממרציפן שאותו אהובה והוא כרסמו ביחד במשך חודש) ובשנים האחרונות הוא עבר להפתעות רומנטיות נהדרות כמו רכיבה על סוסים לעת שקיעה, טיול בכדור פורח בעת זריחה וכמובן ארוחה רומנטית של שבע מנות במסעדה מעוטרת בלבבות ורודים (גם הקינוח היה ורוד).

השנה, אהוב התחיל לחשוב על ההפתעה הגדולה לט"ו באב כבר בט"ו בתמוז (21.7 למניינם). הוא התחיל בסריקת הצעות לט"ו באב באתרי האינטרנט (ובהזדמנות זאת רכש לעצמו כמה גאדג'טים שמזמן שם עליהם עין וכעת היו בהנחה מיוחדת לכבוד ט"ו באב וגם טלוויזיה 55 אינץ' חדשה שהייתה בהנחה דווקא לכבוד הקיץ). הוא חשב לקנות כרטיסים לטיול רומנטי לתאילנד כולל רכיבה על פילים לעת שקיעה, אבל התאכזב לגלות שהפילים לא יהיו צבועים בוורוד ולכן החליט לוותר על הרעיון.

מכיוון שהמועד הקדוש הלך והתקרב ורעיונות עדיין לא היו, אהוב לקח יום חופש מהעבודה ויצא לשוטט בין החנויות האהובות עליו ביותר בתל אביב. הוא בחן שפע מתנות אפשריות וחלקן נראו לו סבירות למדי אבל מחירן היה זול מדי ולא ביטא כיאות את אהבתו הגדולה לאהובה.

מכיוון שכך, פנה אהוב לחנויות הפחות אהובות עליו. באחת מהן הוא מצא טבעת יהלום מקסימה אותה הוא שקל ברצינות לרכוש, אך לאחר התלבטות לא פשוטה הוא הגיע למסקנה שמחיר הטבעת אמנם מבטא את אהבתו הגדולה אך הוא מעבר לתקציבו שהיה קטן בהרבה מאהבתו.

בלית ברירה האריך אהוב את חופשתו בעוד יומיים ויצא לבדוק את האפשרויות בחיפה, ירושלים ובאר שבע. בנוסף לחנויות הוא בדק גם מסעדות רומנטיות, חוות שהציעו מגוון חוויות (רומנטיות) ופעילויות אקסטרים (רומנטיות).

למרבה הצער, אף אחד מהמקומות בהם ביקר לא סיפק את רצונו העז לבטא את אהבתו הגדולה לאהובה. ט"ו באב הלך והתקרב בצעדי ענק ועדיין לו הייתה לו מתנה ראויה!
אהוב תמיד דגל באמרה האמריקאית הידועה: "When the going gets tough, the tough get going " ( או בתרגום חופשי לעברית: כשהמצב נעשה קשה, הקשוחים לא נשברים. או בתרגום יותר חופשי: כשהמצב נעשה קשוח, הקשוחים קמים והולכים).

הוא לא בחל באמצעים אלא לקח חופשה נוספת ונסע לסוף שבוע ארוך באילת, שם הוא קיווה למצוא מתנה מתאימה. הוא קצת תהה איך יסביר לאהובה את העדרותו מהבית בסוף השבוע (בימי החופשה הקודמים היא חשבה שהוא הלך לעבודה כרגיל) ולבסוף המציא כנס מקצועי חשוב אליו אי אפשר להגיע עם בנות זוג.

באילת היה מאוד חם (חבל שט"ו באב חל תמיד בקיץ… אהוב רשם לעצמו שעדיף לחפש מתנות לוולנטיין דיי באילת) אבל זה היה כדאי: באחת החנויות בקניון הים האדום הוא הצליח למצוא זוג עגילים שהתאימו בדיוק לאהובה! הוא מיהר לקנות אותם וכבר למחרת חזר הביתה.

אהובה מאוד שמחה לקבל את העגילים בט"ו באב. אוהב לא שיתף אותה בכל התלאות שעברו עליו בדרך להשגת העגילים, כי לא רצה לגרום לאהובה לחשוד בכוונותיו בשנה הבאה כשייאלץ לטוס לאירופה בלעדיה לחיפוש אחר מתנה הולמת ליום האהבה.

מוסר השכל: לאהבה אין גבולות

הסיפור מוקדש באהבה לעננת לכבוד ט"ו באב.

ט"ו באב שמח ושבת שלום!

והרשומה המומלצת היא –כוכי בת שנה ועוד עניינים – בבלוג של פועה

32 תגובות על ״אהבה גדולה – סיפור לשבת ולט"ו באב״

  1. איזה סיפור מצחיק!
    אני לא אוהב את תרבות השופינג הזאת. נזכרתי איך אני לכבוד הוולנטיין קניתי לעצמי מתנה בחנות לחומרי בניין. פרסמתי על זה בפייסבוק ונראה לי שמצאתי לי שם מישהי שמתאימה לי כי גם היא לא אוהבת את מנהג השופינג הזה. אבל החמצתי את ההזדמנות כי היא כבר נשואה.

    אהבתי

  2. אז הוא נוסע לטיולים בלעדיה? המממ… דרך מוזרה להראות אהבה.
    לא ברור לי מתי ט"ו באב ויום ולנטיין הפכו להיות חגים בארץ, בעיני הם די מיותרים.

    אהבתי

  3. הי, אני חושבת שאני פעם ראשונה כאן. אהבתי את הסיפור אבל חשבתי שיגמר אחרת. שהוא ימצא מישהי אחרת ויבין שהוא בעצם מאוהב באהבה ובעצמו ולאו דווקא באהובתו. האם התכוונת לזה? לזה שכל החיפוש אחרי המתנה הראוייה לאהובתו הוא בעצם חיפוש אחרי אישור לכך שהוא אוהב ראוי? אוהב כמו שצריך? ולא ממש קשור לאהובתו ולאהבה שלו אליה. כי הוא לא סיפר לה על הטיול שלו לאילת – זה חתיכת הסתרה, והסתרה גורמת לריחוק. וברור לי שהיתה מעדיפה להצטרף אליו לאילת מאשר לקבל עגילים כשהוא חוזר משם. אם האהבה שלהם אכן גדולה כמו שהאהוב חושב עליה. בכל מקרה – מעורר מחשבה.

    אהבתי

    1. ברוכה הבאה 🙂
      הרבה פעמים כשאני מתחיל לכתוב סיפור אני לא באמת יודע איך הוא ייגמר. לפעמים דווקא להיפך – קודם כל יש לי את הסוף ואז אני כותב לו התחלה.

      נראה לי שהגיבור שלי מאוהב בעיקר בעצמו – הוא משקיע הבה בעצמו בתרוץ שהוא מחפש משהו בשבילה.

      תודה וסוף שבוע נעים 🙂

      אהבתי

  4. גם אני ציפיתי משום מה לסוף אחר לסיפור. בעיקר שמשהו ישתבש עקב ההסתרות המרובות שלו. טוב היה עושה אוהב לו לקח איתו את אהובה למסעות החיפוש שלו, וכך היתה גם נהנית מהדרך וגם מהתוצאה.
    אנחנו לא חוגגים אף אחד מן הימים האלה, ואפילו את יום הנישואים שלנו כבר שנים לא חגגנו רשמית בצורה כלשהי. ועם זאת התחושה היא של אהבה יום יומית….ואולי עדיף ככה. ט"ו באב שמח לכם

    אהבתי

    1. אולי בשנה הבאה משהו ישתבש לו… אולי היא תגלה שהוא מאוהב בעצמו.
      אנחנו גם לא חוגגים את וולנטיין או ט"ו באב אבל כן חוגגים (או מציינים) את יום הנישואים – לרוב בארוחת ערב משפחתית.

      תודה, סוף שבוע נעים וט"ו באב שמח גם לכם

      אהבתי

  5. סיפור מעניין ונפלא :). גרם לי לחיוך בסוף. אינני יודע איך זה מרגיש וחושב, להיות במערכת יחסים של עשרות שנים. המערכת יחסים הכי ארוכה שהיתה לי עם אישה\בחורה, היא ברוטו 6 שנים וחודש. עם הפסקות של חצי שנה ושנתיים. ש' עזבה אותי לפני 5 שנים וחצי. לתמיד.

    אהבתי

  6. האם יש לציין את יום הנשואים, ההולדת חס וחלילה לא נדון באובדן. ישבתי ביום ראשון ברשת די-גא-לוק הידועה לתה עם העלמה שילה לבית צ'אנג, הבוגרת ממני בחודשיים פחות 6 ימים והיא אמרה לי שהיא ובעלה כבר לא חוגגים מכל וכל. כל יום נשואים או הולדת הוא היה שולח לי פרחים לעבודה, אבל אמרתי לו שזה לא פרקטי אז הוא הפסיק, הוא קנה לי צמיד אבל היד שלי קטנה מדי והיא סתם מוטלת לה שם, אז פשוט החלטנו להתעלם. כך היא סיפרה. ולי דווקא נראה שכל סיבה ראויה לציון, כי זו משמעות החיים, עוד זיכרון ועוד חוויה, אבל היא לא הסכימה.

    אהבתי

    1. אני מסכים שיש לציין את שלוש הדוגמאות בפתיחת התגובה שלך. לא בטוח שכל סיבה ראויה לציון… תלוי איך מגדירים "כל סיבה".

      תודה והמשך שבוע נעים

      אהבתי

כתוב תגובה לethy abrahamy לבטל