הנושא החם –  תוצאות הבחירות – הפתעה או צפויות מראש? שמחה או אכזבה?

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על נושא חם באמת – תוצאות הבחירות.

אתחיל בלומר שלא הופתעתי, לא שמחתי ולא התאכזבתי.  אבל אני לא מרוצה ואני מודאג…

אפשר לסיים את הרשומה פה, כי הכל כבר ברור, אבל אוסיף עוד (לא מעט) מילים:

לא הופתעתי ולא התאכזבתי , כי בגדול תוצאות הבחירות די דומות לסקרים האחרונים שפורסמו (הנה דוגמא), בשני הבדלים משמעותיים – מרצ שלא עברה את אחוז החסימה וש"ס שקיבלה תוספת מנדטים משמעותית יחסית לסקרים.

אבל גם לפי רוב הסקרים מחנה "הימין" הכולל את הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה קיבל רוב והיה לי די ברור שהפעם נתניהו יוכל להקים ממשלה בהתבסס על מפלגות אלה. מכיוון שאני ממש לא אוהד של נתניהו או של המפלגות האלה קיוויתי שזה לא יקרה, אבל התוצאה "הטובה ביותר" שיכולתי לקוות אליה היא עוד תיקו אחד שיוביל לבחירות נוספות – גם זאת לא תוצאה טובה כמובן.

את מרצ אני לא אוהב כבר הרבה שנים. אני חושב שחוסר האהבה הזה התחיל בממשלה של ברק, בה מרצ הייתה חברה בקואליציה ומנהיגה אז יוסי שריד היה שר החינוך. באותה ממשלה מרצ ויתרו בערך על כל העקרונות שלהם "למען השלום". בסוף לא קיבלנו שלום (להיפך) ולא התקדמנו באף אחד מהנושאים שמרצ לכאורה הייתה אמורה לקדם. בשנים שחלפו מאז נראה היה לי שמרצ המשיכה לעסוק בעיקר בדיבורים ובמעט מעשים והדיבורים עסקו בעיקר בפלסטינאים.

ובכל זאת מצער אותי שהם לא עברו את אחוז החסימה – זה חלק משמעותי מהמחיקה של השמאל הישראלי.

אני חושב שחלק מהבעיה של מרצ הפעם הוא תרומתם לנפילת ממשלת בנט לפיד.

את ש"ס כמובן לא אהבתי מעולם. אני חושב שלגיטימי לחלוטין שחרדים ספרדים יזכו לייצוג בכנסת ולחברי כנסת שידאגו לאינטרסים שלהם. אבל אני מוטרד מכך שככל הנראה יש למפלגה הזאת הרבה מצביעים שאינם חרדים ספרדים החושבים בטעות שהמפלגה מייצגת אותם. לפי כרזות הבחירות ש"ס מציגה את עצמה כמפלגה חברתית הדואגת לעניים ולשכבות החלשות בחברה, אבל אני ממש לא חושב שאלה האוכלוסיות שהמפלגה דואגת להן. כמובן גם מפריע לי שבראש המפלגה הזאת עומד עבריין מורשע (פעמיים) אבל כידוע "הוא זכאי".

אני מודאג גם כי אני רואה הקצנה בעם. לפני כמה שנים בן גביר לא היה נחשב בחירה לגיטימית ע"י חלקים גדולים מהציבור. כיום הוא מאוד פופולרי. סמוטריץ' הוא גזען שאולי אפילו לא מבין שהוא כזה. במפלגה שלהם נמצא גם אבי מעוז המתנגד נחרצות לשוויון זכויות  לקהילה הלה"טבית ועוד מגוון של אנשים שדעותיהם בהרבה נושאים הפוכות לחלוטין מדעותיי.

מדוע מתרחשת ההקצנה הזאת?  יש לא מעט סיבות. אני יכול לחשוב על כמה מהן כמו הפלסטינאים שמוכיחים שוב ושוב שאין סיכוי לשלום איתם, הקצנה כללית בעולם, ההסתה והפילוג שלהם נתניהו תרם הרבה מאוד (האם רק נדמה לי שלפני כמה שנים "שמאל" לא היה מילה גסה?  אני בטוח שעד לא מזמן לא הייתה חפיפה בין "שמאלני" ובין "לא מסכים עם נתניהו") ואפילו הקלות הרבה של פרסום דעות ברשת האינטרנט.

אבל זאת ההכרעה הדמוקרטית. רוב העם תומך באופן ברור במפלגות האלה ואני מקבל את הכרעת הרוב. אני מעדיף לחיות במדינה דמוקרטית בה רוב העם חושב אחרת ממני מאשר במדינה דיקטטורית בה השלטון ואני מסכימים.

אז מה יהיה? לדעתי, פחות טוב אבל לא אסון טוטאלי. חיינו תחת שלטון נתניהו לא מעט זמן, החרדים שלטו הרבה זמן בוועדת הכספים ובמשרד הפנים, הדתיים הלאומיים במשרד החינוך ואנשים שכל מה שהם יודעים לעשות זה להצדיק את נתניהו היו שרים וראשי ועדות. אני בטוח שאני אתרגז לא מעט ואדאג לא מעט בשנים הקרובות, אבל מכיוון שאנו עדיין מדינה דמוקרטית, אקווה שהשלטון יתחלף וישתפר (לטעמי) בבחירות הבאות.

שיהיה לנו בהצלחה.

והרשומה המומלצת היא – רגיעה קצרה מאוד – בבלוג של nadavs

29 תגובות על ״הנושא החם –  תוצאות הבחירות – הפתעה או צפויות מראש? שמחה או אכזבה?״

  1. היה צפוי כי הפעם זה היה ביבי או לא ביבי והצעירים שלא כולם חושבים הצביעו בלי לחשוב על התוצאות. וקבלנו ממשלה קיצונית ימנית. חוששת שמי שיכול, יעזוב את המדינה גם אם אוהב אותה, כי הגזענות שיש כאן וההקצנה, מוציאה את החשק להיות כאן. עצוב מאוד שמרץ נעלמה- בתקווה שתחזור. הצעירים עסוקים בהישרדות ,לא כולם מבינים את ההשלכות. ומקיצוניות לא צומח כלום. רק שנאה

    1. כבר כמה מערכות בחירות שזה ביבי או לא ביבי…
      מקווה שכל המאיימים בעזיבת המדינה ערב התוצאות יישארו רק באיומים. גזענות והקצנה יש בהרבה מקומות בעולם לצערי.

      תודה והמשך שבוע נעים

  2. אהבתי את הסיכום שלך ואני די מסכימה עם הניתוח שלך של המתב, למרות אולי אני קצת יותר פסימית ממך אפילו. תודה שכתבת למדור השרביט החם, שהפעם באמת הציג נושא חם שרבים הסכימו לכתוב עליו

  3. אבל גם מרץ היא קיצונית שמאלית. מובן לי הצער שלך על העלמות המפלגה, אבל אולי זה היה נחוץ. הימין הקיצוני גם נעלם ונמחק עם הרצחו של רחבעם זאבי, עם חוסר הכשרון המנהיגותי של אלו שהחליפו אותו. אולי אתה לא מודע לזה אבל כל אנשי כך נרצחו על ידי הרשות הפלסטינית בחיסול ממוקד. אז עכשיו הימין הקיצוני חזר והשמאל הקיצוני נמחק. אתה אומר בעצמך שאין מה לדבר עם הפלסטינים. האם ימין לא הפכה להיות מילה גסה? משפילה?
    ומעל הכל האם ניתן לקיים דיון פוליטי פה?

    1. אכן מרצ הפכה ליותר ויותר קיצונית, אבל עדיין באופן תאורטי היא הייתה בעד שמירה על זכויות. אני יודע על כמה אנשי ימין קיצוני שנרצחו ע"י פלסטינאים, לא יודע איך את מגדירה את "אנשי כך" אבל אני יודע שיש הרבה ממשיכי דרכו של כהנא שעדיין בחיים.

      לא שמעתי הרבה אנשים שמתייחסים לימין כמילה גסה. כשאני מסתכל בתגובות ("טוקבקים" באתרי חדשות אני רואה לא מעט תגובות המתייחסות לשמאלנים (או "סמולנים") כבוגדים, מסריחים, פשיסטים (!) נאצים… וקריאות שיירדו מהארץ או שייהרגו. יש גם תגובות כאלה לגבי ימנים, אבל הרבה הרבה פחות.

      בוודאי שניתן לקיים דיון פוליטי פה. אני לא בטוח אם ב-"פה" התייחסת לבלוג או למדינה, אבל בשני המקרים התשובה חיובית לדעתי.

      תודה והמשך שבוע נעים

  4. אתה צודק לגבי הדברים.

    אני חושבת שהמושג ״שמאלני״ הפך להיות שלילי בגלל צרכים פוליטיים של כל מיני פוליטיקאים שעוסקים באגו ולא במהות. אבל מר״צ בהחלט תרמה לכך בדיונים הבלתי פוסקים על ״הכיבוש״ במקום על זכויות אדם באופן כללי כפי שהיה בעבר.

      1. בהחלט לביבי יש את המקום המרכזי בבעיה – למרות שכיום הוא מנסה כביכול להרגיע את השטח, לך תדע מאיזו סיבה.

          1. מפרשנות אחת שקראתי לפני כמה ימים, ביבי מבין שזו כנראה הקדנציה האחרונה שלו, והוא דואג למורשת שלו – והוא כנראה מבין שאם תהיה שנאה גדולה מידי כלפיו, זה כנראה יחלחל למורשת הזו ויכתים אותה.

            או שהוא מנסה ליצור אפשרות או אשליה של ממשלת אחדות, כדי להועיל לו במו״מ מול בן גביר, או כאופציה ממשית כי הוא מבין שהוא לא יוכל לשלוט בבן גביר.

            1. אני נוטה לחשוב שאכן האופציה השנייה היא הנכונה – רוצה לקרב את גנץ ואולי אפילו את לפיד כדי להחליש את בן גביר.

              1. בינינו, אחרי שגנץ ולפיד השקיעו כל כך בגישה של ֿ״רק לא ביבי״ – כניסה שלהם לקואליציה עם ביבי תרחיק מהם המון בוחרים, וכשהשמאל די נעלם, בעצם בלעדיהם לא יהיה ממש מחנה שמתנגד לביבי (לפחות לפי מה שנראה בשלב זה).

                יכול להיות שביבי ירצה לשכנע אותם להכנס לקואליציה בהצדקה שכך הם יצילו את ישראל מהקיצונים.

  5. אתה מאמין בכוחה של הדמוקרטיה הרבה יותר ממני…
    אני חוששת מאד ממה שמתואר בפוסט הזה, למשל:

    ועוד דוגמה לסיבה לפחד שלי מהבנגביצ'ים –

    1. אני בהחלט חושב שהדמוקרטיה שלנו חזקה. והפוסטים שהבאת הם שם אנשים שמפחדים מההקצנה והפחד מובן, אבל אני לא חושב שמה שמתואר בפוסט הראשון יקרה ולגבי השני זה נכון אבל לא יודע כמה ישפיע עלינו.

      תודה והמשך שבוע נעים

  6. ראשית לא מסכים שהתוצאות היו צפויות על פי הסקרים. הסקרים צפו המשך התיקו ואכן בבחירות אלו הפער המספרי בין הבוחרים משני הגושים הוא זניח. מה שהכריע את הכף זה אחוז החסימה שהוא תוצאת האגו העצום של ראשי המפלגות שמאל והערבים שלא השכילו להתאחד (כפי שהיה בימין). אין להתעלם גם מכך שהסקרים שנעשים על מספרי מדגם זעירים אינם המציאות אך לצערי יוצרים מציאות (השפעה על מצביעים) ולכן ראוי לסווגם כתעמולת בחירות של ממש ולדעתי היה צריך לאסרם לפחות שבועיים לפני מועד הבחירות. אפילו שכעת יש איסור פרסום סקרים 72 שעות לפני הבחירות, ערוצי הטלוויזיה המשיכו להקרין את תוצאות הסקר האחרון עד ליום הבחירות (כנאמר, ישראבלוף).
    אני לא בטוח כמוך בהמשך הדמוקרטיה האמיתית אינה כפי שמפרשים בטעות אנשי הימין כ"שלטון הרוב", כי דמוקרטיה אמורה להגן על המיעוט (ובמיוחד ש"המיעוט" הוא למעשה מחצית העם). "חוק ההתגברות", ביטול סעיף "מרמה והפרת אמונים" ועוד כהנה וכהנה שכבר מציעים שם – הם מתכון להפיכה חוקתית שהמרחק ממנה לדיקטטורה קטן מאוד.
    אכן לאומנות קיצונית וגזענות מתעצמות יותר ויותר לאחרונה בעולם ומתבטאת בעליית כוחן של המפלגות הפשיסטיות (הונגריה, פולין, ברזיל, צרפת …) אי לכך מסתמנות כמגמה עולמית.
    אני ממש לא אופטימי לגבי העתיד!

    1. ההתרשמות שלי הייתה שרוב הסקרים ניבאו 61 לנתניהו ואני הייתי מוכן מבחינה נפשית לכך שיהיה לו רוב. כמו שציינתי, הסקרים לא חזו את נפילתה של מרצ, מה שהגדיל את הפער.
      אני מסכים שדמוקרטיה אמורה להגן על המיעוט אבל אני לא רואה בעצמי מיעוט.
      וכן – גם אני חושש (גם את זה כתבתי. "מודאג") אבל חוש ומקווה שאנחנו רחוקים מאוד מדיקטטורה.

      תודה והמשך שבוע נעים

  7. את דעותי לגבי הבחירות כתבתי בָתגובות בבלוג אחר.
    הנה, כאן:

    https://odblogiada.wordpress.com/2022/11/05/%d7%9c%d7%a7%d7%98/

    אני רק מבקש להוסיף דבר אחד:
    לטעמי, אנחנו נוטים להתעלם קצת מהמרכיב הדמוגרפי.

    מדינת ישראל של היום כבר איננה המדינה שהיתה כאן לפני כמה עשורים. אני חושש, שהמצב רק ילך ויחמיר.
    המגזרים הטָפילים במדינה הולכים ומתרבים: חרדים, בדואים, ערבים, וכו'.

    כמו שאמר לאחרונה, בכנס בחירות, פרופסור גידי סהר, מנתח לב מהולל מבי"ח סורוקה – הבדואים מנצחים אותנו באמצעות הרחם.
    הוא כמובן הותקף מיד כגזען – ונאלץ להתנצל.

    מעבר למגזרים טפילים, שאינם משרתים בצבא או משלמים מיסי אמת, אבל מקבלים המון קצבאות ילדים מביטוח לאומי – יש מגזרים "רגילים" בעלי דפוס הצבעה ברור, שגם הם מתרבים יותר – אני מדבר על המזרחיים. והנה, גם אני יצאתי גזען. אבל מהאמת לא ניתן להתעלם: רוב המזרחיים הם מצביעי ליכוד, מרביתם גם "ביביסטים" (שהרי ניתן להיות "ליכודניק" ולתעב את מעללי נתניהו ולקוות להנהגה חדשה בליכוד. אבל זה לא המקרה השכיח). גם רוב ה"ערסים" הם מזרחיים, מחליפים את המינוח אבל לא את המהות של ה"צ'חצ'חים" של דודו טופז המנוח. וגם הערסים הולכים ומתרבים. והנה, הם מתרבים גם בכנסת, מנופפים במזרחיותם: מרים סיבוני (מירי רגב), מיקי זוהר שהוסיף את ה"מכלוף" לשמו – כמו גם אריה דרעי, אמיר אוחנה, דוד אמסלם, דוד ביטן, וכו'. האשכנזים של פעם, ה"נסיכים", נעלמו מהכנסת: בני בגין, עומר בר לב, דן מרידור, וכו'. גם בעניין הזה יש לנתניהו חלק לא מבוטל.

    המדינה לובשת פנים חדשות: יותר חרדים ודתיים, יותר ערבים ובדואים, יותר מזרחיים. בתיאוריה יש לנו עניין עם הרבה יותר אנשים שמאמינים בדת – בפועל יש לנו הרבה יותר פשיעה, אלימות, חוסר סובלנות, חוסר נימוס ושאר תופינים. וכן, יש לנו שוב את ביבי כראש ממשלה…

    1. קראת את התגובה שלך שם וחבל לי שוויתרת על זכותך להצביע.
      אני גם מתנגד להגדרה של המפלגות הערביות כשמאל – לפחות אחת מהן (רע"מ) היא לגמרי ימין. רק לא ימים יהודי…
      אתה צודק לגבי הדמוגרפיה אם כי אני לא חושב שלמזרחיים יש דפוס הצבעה ברור. בכל אופן לא אלה שאני מכיר – אולי עולמי צר מדי.

      תודה והמשך שבוע נעים

      1. לי דווקא לא חבל שוויתרתי על זכותי להצביע. משך רוב חיי הקפדתי להצביע. אני חושב, שמי ששבר אותי היה גנץ, שהבטיח לא לשבת בממשלת ביבי – וזחל אליו למשרת שר הביטחון ו"ראש ממשלה חלופי". באותו האופן, מהצד השני של המפה הפוליטית, בנט בגד בכל ההבטחות שלו ופעל בדיוק להיפך ממה שהבטיח.
        אז אם אין שום משמעות להבטחות בחירות ואפשר להפר גם את ההבטחות הבסיסיות ביותר – ואי אפשר להאמין לאף אחד – למה שאתן את קולי למישהו שאח"כ יבגוד בי?
        חוץ מזה, בבחירות הקודמות (לא האחרונות, לא יודע מה הנתונים המעודכנים, אבל הם ודאי דומים) 40% מתושבי ת"א לא הצביעו. 60% מתושבי נצרת לא הצביעו. מה, אני עובד עבורם? אם לא טוב להם – שילכו להצביע. אם טוב להם – אז גם לי טוב. אני הרבה יותר קרוב למותי מאשר להולדתי – מדינת ישראל מוזמנת לתרגל התנהלות בלעדָי.

        אנשים הם טיפשים. העובדה שהם מהווים רוב, שיכול להעלות שוב את נתניהו לשילטון – איננה גורעת מטיפשותם. אני סבור, שזה בסדר שאנשים יחיו לפי הבחירות שלהם – ואם יש צורך, שישלמו מחיר על בחירתם.
        אנשים שהצביעו עבור בן גביר וסמוטריץ' כמהים ל"מישהו חזק" שיעצור את השתוללות הערבים והבדואים. הם קצת שוכחים, שמדובר במפלגה עם מצע דתי. עד שהצמד-חמד הזה ימצא את פתרון הקסם כיצד להתמודד מול מיליוני ערבים – בינתיים אפשר לזיין את החילונים. כך, לדוגמה, עוד בטרם הושבעה ממשלה חדשה – סמוטריץ' כבר יצא נגד משחקי הכדורגל בשבת. אז אני בעד שהמטומטמים החילוניים ישלמו מחיר, לי אישית זה לא מפריע: שלא יהיו משחקי כדורגל בשבת, שלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת, שיסגרו מסעדות ומועדונים כך שלא יעבדו בשישי בערב ובשבת, שיחמירו עוד ועוד בכשרות, שידקדקו בגיור, שיסגרו קניונים וחנויות שפועלים בשבת (כמו "טיב טעם"), שימנעו "מצעדי גאווה", שיָקשו על פונדקאות ללהט"בים, שיעבירו עוד ועוד תקציבים לחרדים, וכו'. כל זה לא באמת נוגע לי. אבל אולי זה נוגע לאותם 40% תל אביבים שלא טרחו להצביע – או לאותם אלו שכן הצביעו עבור ביבי ועבור סמוטריץ' ובן גביר. שילמדו שיש תוצאות לבחירות שלהם, או להימנעות מבחירות.
        המשך שבוע נעים גם לכבודו.

        1. אני מסכים לגבי תחושת הבגידה ובעיקרון לא מצביע למי שאני מרגיש שבגד בי בתור בוחר. זה בהחלט מצמצם את האפשרויות…
          ובכל זאת אני עדיין מרגיש חובה להצביע

  8. יפה מאוד כתבת. גם אני לא מרוצה. אבל כבר ביבי שולט הרבה שנים. היתה אפיזודה קצרה עם ממשלת השינוי. והיום במועדון מסריק, המנהל אסף נתן הרצאה. והזכיר, שבשנת 2009, היתה קואליציה עם ליברמן, שנחשב אז ימין קיצוני, עם 15 מנדטים, ולא קרו דברים איומים ונוראים, כמו שחושבים שיקרה עם בן גביר. אני מבין את הימין, אני מרכז שמאל. באמת חבל על מרץ, אבל מה שאתה כותב, מסתדר לי עם מה ששמעתי בהרצאה היום, והפוליטיקאים בעיקר אוהבים לדבר, ופחות עושים, נחכה להרכבת הממשלה, ובבחירות הבאות, מקווים שהתוצאות יהיו יותר לטובת המרכז שמאל. לילה טוב. 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: