עלי באבא (שם בדוי) היה צעיר בריא בנפשו ובגופו. מכיוון שהיה בריא בנפשו הוא ידע שחשוב לשמור על בריאות גופו ולכן הוא הקפיד על תזונה נכונה ועל התעמלות באוויר הפתוח והצח, הרחק מהמכוניות המזהמות.
יום אחד, כשיצא עלי באבא ליער לנשום אוויר צח, להפעיל את שרירי רגליו וללקט פטריות אורגניות, הוא הבחין בתנועה חשודה.
עלי באבא הסתתר מאחורי עץ כי חשש שמקור התנועה באנשים מצוננים שעלולים להתעטש עליו. להפתעתו הוא ראה טור ארוך של ארבעים אנשים ההולכים ביער.
אנשים אלה נשאו תיקים כבדים על כתפיהם ורובם היו חמושים – מה שגרם לעלי באבא לחשוד שמדובר בשודדים.
הוא עקב אחריהם בזהירות והופתע לגלות שהם נעמדו מול קיר סלע מוצק. אחד השודדים קרא בקול רם וברור: "שומשום מלא אורגני נבוט – היפתח!".
בקיר שמולו נפתחה דלת גדולה וכל השודדים נכנסו פנימה. הדלת נסגרה אחריהם והשקט שב לשרור ביער.
עלי באבא תהה אם עליו להתקשר למשטרה, אבל מכיוון שלא היה לו טלפון סלולארי (מחשש קרינה בלתי מייננת) הוא החליט לחכות במקום עד שהשודדים ייצאו ואז לחקור את המערה המסתורית.
אחרי שעה קצרה יצאו כל השודדים (עלי באבא הקפיד לספור אותם). עלי באבא המתין עד שהם התרחקו ואז נעמד מול הקיר וקרא: "שומשום מלא אורגני נבוט – היפתח!".
הדלת נפתחה ועלי באבא מיהר להיכנס. הוא מצא מערה ענקית מלאה במיני קטניות, אגוזים, פירות וירקות אורגניים ובקבוקי ויטמנים ותוספי מזון.
עלי באבא המאושר אסף לתיק בד רב פעמי מספר מצרכים ומיהר לצאת. כלומר – הוא התכוון לצאת, אבל הוא לא מצא ידית או כפתור לפתיחת הדלת. אחרי מספר חיפושים הוא נזכר בסיסמא וקרא שוב: "שומשום מלא אורגני נבוט – היפתח!".
הדלת נפתחה ועלי באבא מיהר הביתה.
בהגיעו הוא מיהר לספר בהתרגשות לאחיו עלי מאמא על האוצר שמצא. הוא הזהיר את עלי מאמא מפני השודדים והשביע אותו לוודא שהם לא בסביבה כאשר הוא יוצא לקניות.
למחרת היום מיהר עלי מאמא למערת האוצר. הוא קרא: "שומשום מלא אורגני נבוט – היפתח!". ונכנס פנימה. הוא אסף סחורה מכל הבא ליד ואז מיהר לצאת.
כלומר – הוא התכוון לצאת, אבל הוא לא מצא ידית או כפתור לפתיחת הדלת. אחרי מספר חיפושים הוא נזכר שאמורה להיות סיסמא. אבל מרוב התרגשות הוא לא היה בטוח מהי. הוא קרא: "טופו היפתח!" וגם "חומוס אורגני היפתח!" ואפילו "פסטה אורגנית מחיטה מלאה היפתחי!" אך כלום לא עבד.
בייאושו הוא התיישב והתחיל לנשנש אגוזי ברזיל ושקדים עד שנרדם.
לרוע המזל הוא לא ידע שאסור לאכול יותר מחמישה אגוזי ברזיל ביום ואת השקדים חייבים לקלף. כתוצאה מאכילת האגוזים והשקדים הלא מקולפים הוא מת בשנתו.
עלי באבא שהגיע לחפש אותו הצטער מאוד לגלות את גופתו של אחיו. הוא נשא אותה מחוץ למערה ותרם אותה למדע.
כשהשודדים חזרו למערה הם שמו לב מיד שמאגרי אגוזי הברזיל והשקדים שלהם אזלו. הם הבינו שמישהו חדר למערה ובוודאי מת מהרעלת סלניום וציאניד.
מכיוון שהם לא מצאו גופה במערה הם הבינו שלפורץ היה שותף שהוציא את גופתו.
הם חקרו בעיר וגילו מהר מאוד בבית החולים את גופתו של עלי מאמא וכך הסיקו שאחיו עלי באבא פרץ למערה גם כן.
השודדים החליטו להתנקם בעלי באבא. הם הסתתרו בכדים גדולים לא רחוק מדירתו וחיכו לרדת הלילה כדי להוציא את תכניתם אל הפועל.
למרבה המזל (של עלי באבא ולא של השודדים) עברה במקום חברתו של עלי באבא, פאטמה מורגנה. היא שמעה את התלחשויות השודדים בכדים והבינה מיד את המזימה.
בהיות נערה חכמה, היא מיהרה ומזגה לכדים שמן סויה מזוכך מאיכות גרועה במיוחד. השודדים שבלעו את השמן מתו מהרעלת כולסטרול.
עלי באבא התחתן עם פאטמה מורגנה והם פתחו חנות טבע משגשגת בה הם מכרו במחירים מופקעים את הסחורה ממערת השודדים
מוסר השכל: חשוב להשתמש רק בשמן אורגני בכבישה קרה
שבת שלום!
תודה לאגדות אלף לילה ולילה על הסיפור המקורי.
והרשומה המומלצת היא – אוסטרליה + ניו זילנד – הטיסות, מלבורן ואוקלנד ועוד קצת עדכונים – בבלוג של Empiarti
איזה טוויסט נפלא על הסיפור העתיק הזה שכל כך מזמן לא שמעתי. וגם למדתי לא מעט על אוכל טבעוני וסכנותיו השונות 😉
תודה על ההפניה לפוסט שלי. עובדת על פוסטי המשך אבל האינטרנט כאן בניו זילנד די מקרטע 🙈
שמח שאהבת. רק אל תנסי ללמוד מהבלוג שלי 🙂
תודה על התגובה, סוף שבוע נעים ותמשיכי ליהנות בניו זילנד!
ואז כולם גילו שכל האורגני והטהור זה שטויות, וחזרו לקנות אוכל רגיל?
אני לא חושב שזה יקרה… אנשים מאמינים לזה.
תודה וסוף שבוע נעים 🙂
עצם העובדה שאנשים מאמינים לזה לא אומר שזה נכון 🙂 עובדה שפוליטיקאים מבטיחים לנו הרים לפני הבחירות ואנחנו עדיין מאמינים לזה למרות שזה אף פעם לא מתגשם…
לא אאמרתי שאם מאמינים זה זה נכון אלא שמכיוון שמאמינים לזה ימשיכו לקנות
בדיוק השבוע היתה לנו הרצאה של דיאטנית בעבודה על ״אוכל מעובד והנזקים שלו״, ובהחלט היתה מישהי שהגיבה להרצאה באופן היסטרי למדי ונשבעה לקנות מהיום רק מוצרים אורגניים (ולא מעובדים כמובן).
שיהיה לה לבריאות…
צריך גם להזהר משקדים ואגוזי ברזיל. יש הרבה מוסרי השכל פה. ואני גם מקווה שפטה מורגנה לו תעלם לו פתאם.
גם אני מקווה שהיא לא תיעלם… ולא לשכוח להיזהר מאפרסמונים!!!
תודה וסוף שבוע נעים 🙂
אז מי כאן השודד?
לא אני… זה בטוח 🙂
תודה וסוף שבוע נעים
החיים מלאים סכנות:)
על שקית שומשום אורגני שקניתי לאחרונה מצאתי שכתבו שיש לשטוף את השומשום לפני השימוש (אני רצינית). לא הצלחתי למצוא לזה הסבר.
מוסר השכל: מה שלא תעשה, הסכנות יישארו. צריך לפתח שלווה סטואית, אולי היא זו שתתרום לבריאות.
זה באמת מקורי… בסוף כולנו נמות 🙂
תודה וסוף שבוע נעים
למיטב ידיעתי, בשמן סויה מזוכך אין כולסטרול.
כולסטרול הוא סוג של שומן שמגיע ממוצרי מזון מן החי. כלומר, גם בבשר, גם בחלב ובמוצריו.
בשמנים צמחיים לא אמור להיות כולסטרול – אבל יש דברים מזיקים אחרים.
נניח, שמן דקלים, שהוא שמן זול במיוחד הנמצא בשימוש מוגבר בתעשיית המזון (עוגיות, גלידות, מאפים, שוקולד), מכיל 50% שומן רווי, ו-40% חומצות שומן חד בלתי רוויות.
לכן, בחמאה יש הרבה כולסטרול – ולמרות זאת היא נחשבת כיום כמזיקה פחות ממרגרינה.
פעם חשבו בדיוק להיפך – מה שמלמד עד כמה ניתן לסמוך על המדענים, הרופאים והדיאטנים.
רק אומר.
אתה צודק במאה אחוז בעניין הכולסטרול, אבל הסיפור שלי לא התיימר להיות מדוייק…
הפקת שמן דקלים אגב מאוד מזיקה לסביבה.
תודה וסוף שבוע נעים
ואו, איזה סיפור מעניין, עם טויסט מאוד מפתיע בעלילה בסוף. שבת שלום. 🙂
תודה ושבת שלום גם לך 🙂
מה? הכמויות המזעריות שכתבת על אכילת שקדים ואגוזים?
למזלי אני עדיין חי למרות שזללתי הרבה יותר. שקדים מרים בקליפתם כבושים במלח או בלימון/חומץ מוכרים היטב באזור ירושלים והגדה, לפני מתקפות והתנחלויות של ברברים ופוגרומצ'יקים.
ברור שכמויות קטנות לא מזיקות… אבל זה לא מונע יצירת פניקה לעיתים
תודה ושבוע נעים
העניין הוא האגוזי ברזיל,
שלמעשה הם תוסף סלניום. (2 ביום, מקסימום! 3. אמורים להספיק לשם כך)
ואם מפריזים בהם יש סיכון להרעלת סלניום.
מוטי, איפה שכתבת אגוזי מלך, האם זאת לא
טעות דפוס?
100 גרם לפעמים יותר של אגוזי ברזיל. טעם נהדר, קצת יובש בפה. בריא עדיין.
100 גרם זה הרבה… אני מסכים לגבי הטעם
אתה צודק לגבי אגוזי המלך. תודה – תיקנתי. כשהייתי צעיר יותר אמרו שמותר לאכול 5 אגוזי ברזיל ליום. בכל אופן פעם בדקתי וככל הזכור לי הרעלת סלניום לא ממש מסוכנת.
תודה ושבוע נעים 🙂
הספר "אוטופיית בננות" של דן בורנשטיין, אפשר לחשוב על פי הסגנון שמוטי כתב אותו 🙂
מומלץ
תודה על ההמלצה… אבדוק