יציאה לקניות – סיפור לשבת (ולחודשי הקניות)

קובי (שם בדוי) היה פקיד בכיר במשרד החוץ. במשך שנים הוא היה בין הקולות המובילים בדסק האפריקאי ומספר פעמים הוביל יוזמות לחידוש ו/או הידוק היחסים עם מדינות מתפתחות (אך לא מפותחות) ביבשת.

במשך תקופה מסוימת הוא אפילו שירת בשגרירות ישראל בקניה בתפקיד נספח תרבות ואמנות, אבל למען האמת הוא שמח לחזור לארץ הלא מתפתחת שלנו ולצאת לפנסיה בקצבה צנועה.

ביום בו פרצו המהומות בקניה קובי הפך לאדם מבוקש בתקשורת. הוא חוזר על ידי כל ערוצי הטלוויזיה וגם ע"י כמה תחנות רדיו ועיתונים. הוא שמח לספק את דעתו המלומדת כי קניה תצא מהמהומות מחוזקת ודמוקרטית יותר מתמיד וזה יקרה תוך זמן קצר ביותר.
הזמן הקצר הלך והתארך אך קובי היה איתן בדעתו שהסוף קרוב ואולי נצפה במדינה יציבה ואכן תוך כמה שבועות הושג הסכם בין הארגונים השונים ובמהרה הוקמו המדינות החדשות צפון קניה, דרום קניה, מזרח קניה, מערב קניה וצפון מזרח קניה.

קובי היה מאוכזב מהתוצאות. העניין בפרשנות שלו דעך במהירות. משלושה – חמישה ראיונות ביום הוא ירד לאחד בשבוע בקושי והיה נראה לו שאם לא יחול שינוי משמעותי הוא עלול להישכח ע"י הציבור וגם מקורות ההכנסה הנוספים שלו ייעלמו. (בעיקר הוא חשש לעתיד סבב ההרצאות שלו בנושא "קניה לאן").

לאחר לבטים רבים הוא סיכם עם אשתו כי הוא ייצא שוב לקניה (כלומר לקניות) לתקופה מסוימת במהלכה הוא יכין סדרת כתבות על המצב בקניות בעקבות השינויים הגדולים. הוא היה בטוח ביכולתו למכור את סדרת הכתבות למספר ערוצי טלוויזיה בסכום נאה.
אשתו הסכימה בשמחה ואף הציעה את עזרתה.

תוך מספר ימים יצא קובי לדרך. הוא החליט להתחיל בצפון קניה ומשם לעבור לשאר הקניות. הוא התכוון להקדיש שני פרקים של שעה כל אחד לכל קניה ובסופו של דבר להוסיף פרק סיום מיוחד של שעתיים.

הכנת הכתבות הייתה מוצלחת למדי וקובי היה מעודד מהצלחתו. מהר מאוד הוא גם קיבל מאשתו דיווח על מצב המכירות – היא הצליחה למכור את סדרת הכתבות לערוץ טלוויזיה אחד והייתה במשא ומתן מתקדם עם עוד כמה אמצעי תקשורת.

אבל כשקובי גילה מיהו הערוץ שמיהר לקנות את סדרת הכתבות הוא חש מבוכה מסוימת. מדובר היה בערוץ הקניות. בהתחלה קובי לא הבין מדוע ערוץ הקניות מתעניין בסדרת כתבות מהקניות, אבל כשהוא קרא את החוזה עליו חתמה אשתו – שהיה לא מנוקד – התגנב חשד מסוים ללבו.

הוא מיהר להתקשר לאשתו ולשאול אותה באופן מפורש: "האם ערוץ הקניות מודע לכך שסדרת הכתבות שלי היא על קניות ולא על קניות?"
 מכיוון שגם שיחת הטלפון לא הייתה מנוקדת, הוא לא היה בטוח שאשתו הבינה את השאלה אבל התעודד מכך שתשובת אשתו הייתה חיובית.

הימים בקניות עברו במהירות. לאחר סיום הצילומים בכל הקניות קובי עשה עוד סיבוב קניות במהלכו ערך את פרק הסיום המיוחד ולאחר מכן עוד נשאר לו מספיק זמן לפני חזרתו לארץ לסיבוב קניות של מזכרות ומתנות לכל מכריו וכמובן לאשתו.

קובי חזר מהקניות עטור נצחון (ועמוס בקניות). בשדה התעופה קיבלו אותו אשתו ושלל כתבים לענייני קניות. מכיוון שהם יותר התעניינו בקניות שהוא הביא מאשר בקניות מהן הוא הגיע הוא הבין שחוסר הניקוד בהחלט היווה בעיה מסוימת. הוא חלק את חששותיו עם אשתו, אך היא הרגיעה אותו באומרה שהחוזה עם ערוץ הקניות חתום התשלום הראשון על הסדרה התיעודית "קובי יוצא לקניות" כבר התקבל.

בסופו של דבר מסע הקניות של קובי אכן היה הצלחה גדולה. ערוץ הקניות שיבץ את פרקי הסדרה בין תכניות הקניות הרבות. בשלב מסוים קברניטי הערוץ אפילו שקלו לשנות את שמו ל-"ערוץ הקניות", אבל במחשבה שנייה הם הבינו שהשינוי לא באמת נדרש.

מוסר השכל: מזל שיש לנו רק קניה אחת (אבל זאת קניה גדולה!)

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – שיטה מלבינה – בבלוג של עננת