בלוגנוארי – השבוע הראשון

ב-  WORDPRESS הכריזו גם השנה על בלוגנאורי – bloganuary  – בכל יום בינואר מתפרסם נושא לכתיבה. הרעיון הוא לעודד את הבלוגרים לכתוב יותר.

את הרעיון אני אוהב, אבל לפרסם רשומה קצרה כל יום זה ממש לא בשבילי… וגם חלק מהנושאים לא כל כך מעניינים מבחינתי.

אבל עלה לי רעיון קצת אחר – לכתוב רשומה אחת על הנושאים שהוצעו לכתיבה בשבעת הימים הראשונים של ינואר.

הנושאים כמובן כתובם באנגלית, להלן הנושאים בתרגום חופשי (ולא לגמרי מדויק) ומה שיש לי לכתוב עליהם:

  1. מהו דבר שאני רוצה להשיג השנה?

אני בד"כ לא מציב לעצמי מטרות, ודאי לא לפי שנים. אבל מכיוון שקרו כמה דברים מעניינים אצלי יש לי שתי מטרות שאני יכול להציג:

הראשונה קשורה לעבודה. אחרי 7 שנים שבהן ניהלתי בעיקר את עצמי (ולפעמים גם את זה לא), קיבלתי קידום וכעת אני מנהל צוות של 7 אנשים. זה הולך להיות מאתגר ואני כמובן רוצה להצליח.

השנייה פשוטה יותר – אחרי שלא טסנו לחו"ל מאז ספטמבר 2019, המטרה היא לצאת השנה לחופשה ארוכה יחסית בחו"ל בסימן פריחה בטבע.

2.1 כיצד אני אמיץ

התשובה הקצרה היא שאני לא. התשובה הארוכה יותר היא שלפעמים אני כן. במה? לא בטוח. לפעמים אני צריך אומץ כדי לדבר עם מנהל או לקוח שלי, לקנות משהו או להתעמת עם מישהו… אבל אני אחזור לתשובה הקצרה.

3.1 הזיכרון הראשון שלי

יש לי כמה זיכרונות ילדות מוקדמים שאני חושד מאוד שהם לא זיכרונות שלי אלא זיכרונות של סיפורים שסיפרו לי על ילדותי…

שני הזיכרונות הראשונים שאני בטוח שהם שלי הם מתקופת גן טרום חובה.

הראשון הוא היום הראשון בגן – הצטרפתי לגן באמצע השנה ואני זוכר שבגן היו קישוטים לפורים.

השני הוא מיום שבו חיכיתי שיבואו לקחת אותי הביתה ואף אחד לא הגיע… נשארתי אחרון בגן ואז הגיעה אחותי עם תחבושת ענקית (או כזאת שנראתה לי ענקית) על האצבע. מסתבר שהיא הגיעה בזמן לקחת אותי, אבל הצליחה לסגור את שער הגן על האצבע שלה ולכן רצה הביתה ואחרי שאמא חבשה לה את האצבע חזרה לקחת אותי. היא הייתה בערך בת 8-9 אז…

4.1 אוצר שהלך לאיבוד

האוצר העיקרי שהלך לי לאיבוד לדעתי הוא ההרגשה שהכל פתוח לפניי. שאני יכול להשיג כל מה שארצה (כמעט) ושיש לי עוד זמן להשיג את הדברים האלה.

אוצר נוסף הוא הרצון לכתוב ולפרסם בבלוג.  אני כותב את הבלוג הזה כבר הרבה שנים ויש לי ירידה משמעותית במוטיבציה לכתיבה. למעשה רוב הרשומות שאני מפרסם לאחרונה הן רשומות ישנות שפורסמו בתפוז (עוד אוצר שהלך לאיבוד?). מקווה שמתישהו אחוש בחדוות הכתיבה שוב.

5.1 מה גורם לי אושר

האושר הוא תמיד בדברים הקטנים… לא ככה? אני מרגיש אושר כשהאהובים עלי (בעיקר אשתי וילדיי) מאושרים. אני מרגיש אושר כשהחתול מסכים בטובו להתיישב עליי ולתת לי ללטף אותו. אני מרגיש אושר כשאני מצליח למצוא פרח או פטריה שאשתי מבקשת שאחפש לה. אני מרגיש אושר כשאני מקבל מחמאות שאני חושב שאני ראוי להן…

6.1. למה אני כותב

שאלה מצוינת – ראו הנושא של 4.1 על האוצר שהלך לאיבוד… אולי התשובה היא הנושא של 5.1 – אולי כתיבה גורמת לי אושר. או אולי קבלת מחמאות על הכתיבה שלי גורמת לי אושר.

7.1 כתבו סיפור קצר או שיר על גשם

הנושא הזה מאוד שונה מכל השאר… סיפורים קצרים יותר קל לי לכתוב.

כמו בכל בוקר במהלך החורף, עם הקפה הראשון של הבוקר בדק מוטי (שם לא בדוי) את התחזית. בעבר הוא היה בודק את התחזית בעיקר כדי לדעת איך להלביש את הילדים, אבל הילדים כבר מתלבשים בעצמם מזה שנים רבות וכל שנשאר לו להחליט היה האם הוא ייקח מטריה.

התחזית דיברה על 50% סיכוי לגשם – או במילים פשוטות יותר – אולי יירד גשם ואולי לא.

מוטי התלבט. מצד אחד הוא לא אהב להיסחב עם חפצים מיותרים. הוא אהב להיות קליל (או לפחות להרגיש קליל) ולהסתפק בתיק קטן או רק בכמה חפצים בכיסים. מצד שני הוא לא אהב להירטב בגשם. גשם הוא הכרחי ורצוי בארץ היבשה בה הוא גר, אבל הגשם הוא רטוב ולעיתים גם קר ומוטי לא אהב להיות רטוב וקר.

לאחר התלבטות ארוכה הגיע מוטי להחלטה ההגיונית ביותר: לא לצאת מהבית עד האביב.

והרשומה המומלצת היא – לכתוב שיר או סיפור קצר על גשם – בבלוג של adiad

29 תגובות על ״בלוגנוארי – השבוע הראשון״

  1. פספסתי את הרשומה על רשומות כל יום בינואר. לא נורא. מאחלת לך שתמשיך לרשום רשומות כי הן מלאות בטוב. כף לקרוא.
    שתמשיך להנותו להגשים חלומות

      1. יופי של אוסף יצא לך.
        הרעיון של שאלות תשובות לפעמים הוא ממש מתאים למזג האוויר הפנימי ומוציאאתו דברים נחמדים.

  2. לכתוב ולפרסם בריש גלי מצריך המון אומץ בעיניי ועל כך שאפו!
    קר ורטוב לא נשמע כיף אף פעם.
    אני אשמח אם תמצא בך את חדוות הכתיבה ותמשיך לשתף בהגיגך כי הם משמחים אותי ממש, אבל זה לגמרי שלי.
    תודה רבה על השיתוף ♥️

  3. תודה על ההפניה לבלוג שלי 🙂

    ונשמע הגיוני לכתוב פעם בשבוע אם זה מה שנוח לך עם רשומות קצרות של כמה משפטים.

  4. וואו זה רעיון מעולה לכתוב פעם בשבוע על כל נושאי השבוע.
    אז בנושא הראשון – מזל טוב על הקידום ובהצלחה בתפקיד החדש על מגוון אתגריו. ובהצלחה עם התכנית לנפוש בחו"ל. באמת פריחה וטבע הם מטרה ראויה (אני מאד אוהבת, כידוע לך).
    בנושא השני – נדרש אומץ מסוים לפרסם פוסט כזה כפי שפרסמת עכשיו וגם לכתוב כל שבוע סיפור (כן, גם אם הוא כבר נכתב ופורסם בעבר, בכל זאת במקור אתה כתבת אותו). בהחלט נדרש אומץ להעלות נושאים שונים מול מנהל או לקוח וגם להתעמת עם מישהו בחיי היום יום. לא הייתי מבלבלת בין אומץ לבין לקיחת סיכונים סתם, ולכן התשובה הקצרה שלך לאו דווקא מדוייקת.
    בנושא השלישי – זכרון מגן טרום חובה זה ממש קדום. כנראה הרושם שהותיר היום הראשון והקישוטים לפורים היו עוצמתיים במיוחד. הזכרון השני מכמיר לב ממש. מדמיינת אותך הקטנטן ואת אחותך הגדולה – קטנטונת גם היא – עם התחבושת שנראתה לך כל כך ענקית…ואת הפחד שוודאי מילא את לבך כאשר נותרת לבד בגן ואף אחד לא הגיע.
    בנושא הרביעי – עצוב לחוש את אובדן האפשרויות הבלתי מוגבלות שעוד לפניך. יש רגעים שגם עלי נוחתת ההבנה הזאת, שיש דברים שכבר בטוח לא רלוונטיים עבורי בחיים האלה. אבל הם מעטים. ואני מקווה שתשוב אליך חדוות הכתיבה, אוהבת לראות שיש פוסט חדש ממך ואוהבת במיוחד את הפוסטים "מהחיים" (אוהבת גם את הסיפורים).
    בנושא החמישי – מזדהה לגמרי. האושר הוא בדברים הקטנים שהזכרת. ממוגג לקרוא מה שכתבת.
    ובהחלט נושאים ארבע וחמש עונים היטב על נושא שש.
    והנושא המסכם את השבוע מחזיר אותנו לסיפורים שלך שתמיד יש להם טוויסט חביב בעלילה.
    אהבתי. מקווה שתמשיך עם זה כל ינואר.

    1. תודה על התגובה המפורטת והמחמיאה המתייחסת לכל הנקודות שהעליתי…
      תגובות כאלה מזכירות לי למה אני כותב 🙂
      אני באמת נמנע מלקחת סיכונים סתמיים (כל חיי…) אבל אני עדיין לא בטוח לגבי האומץ.
      אולי באמת אמשיך כך כל ינואר…

      תודה רבה שוב ושבוע נעים

  5. אהבתי מאוד. למען האמת, בתור קוראת, אפילו אין לי את החשק לקרוא כל יום באותו בלוג.
    מזל טוב על הקידום ובהצלחה! 🙂
    אני אמנם ממש תינוקת לעומתך במובן המקצועי והאמת שאי עושה משהו דומה, בעיקר כדי להשאר יעילה. ביקשתי מראש הקבוצה שלי לפני כמה חודשים לקיים פגישה שבועית של שנינו, ובה אדווח לו מה עשיתי במהלך השבוע האחרון ומה אני רוצה לעשות במהלך השבוע שיבוא. סוג של מה שעשית לשנה הקרובה, רק קצר טווח. המטרות הקטנות האלה מאוד עוזרות לי כי, מצד אחד, יש לי רק שבוע, אז הן לא יכולות להיות בומבסטיות. זה בעצם אומר שלפעמים אני אפילו מצליחה לסיים את המשימה השבועית יום לפני ויכולה להרשות לעצמי לבלות. מצד שני, אני יודעת בדיוק מה היתה המטרה שלי וזה גם מהווה סוג של תמריץ וגם מונע ממני להתאכזב ולהרגיש לא פרודוקטיבית. זה, אגב, היה רעיון של המנטור שקיבלתי מהאוניברסיטה במהלך הדוקטורט (זה היה פרוייקט שנולד בתחילת הקורונה כדי להקל על הסטודנטים הזרים עם הסגר. אנחנו פשוט נשארנו בקשר).

    7.1 אני מתה על הסיפורים שלך 😁

    1. תודה רבה לך 🙂
      פגישה שבועית עם ראש הקבוצה בהחלט נשמע מועיל. אני מתכוון ליזום זאת בעצמי עם האנשים שלי…
      בהצלחה ושבוע נעים!

  6. ידידי, הוכחת כעת שאם אתה עושה זאת כאן, אתה מסוגל ויכול לעשות זאת גם במסגרת מדור השרביט החם בפרפרים, שבו קוראים/כותבים רק פעם בשבוע לכל היותר 😂

    נראה שבמסגרת הפוסט שפורסם השבוע בשרביט החם, חלה אי הבנה בקרב הקוראים, שמיהרו להסיק שאני מחליף את אמפי. אמנם (בשל הבנת החשיבות של המדור לקהילתיות בפרפרים), אמנם הוצע נושא חם, אך למעשה מדובר בקול קורא לניהול יחיד/ או משותף של מתנדבים, בפורמט חדש: הצגת נושא שבועי , וללא הכרח בכתיבת פוסט מפורט על ידי מציג שאלת הנושא השבועי. הבהרות והסברים לקונספט החדש הזה, יתפרסמו בהמשך. אתה כמובן מוזמן להשתתף אם יתאים לך.

    1. היו לי גם נסיבות מקלות… מקרה נדיר בו לא יצאנו לטייל בשבת.
      אני הבנתי שאתה מחפש מתנדב או מתנדבים אבל לא בטוח שהבנתי שמדובר בהצגת נושא שבועי ללא פירוט. אולי אוכל להשתתף….

      תודה רבה ושבוע נעים

  7. יש בלוגרית אנגליה שעושה כמוך: מסכמת את נושאי השבוע פעם אחת בשבוע. ואתה עשית את זה בקיצור ובחן 🙂
    השתעשעתי, וגם מסכימה עם לא מעט מהתובנות. ואיזה כיף שגם חתולים-פרימדונות יכולים לגרום אושר 🙂

  8. בהצלחה בתפקיד החדש, כבר אמרתי לך? אז אני אומרת שוב.
    ואני מקווה שהטיול שלנו יהיה ממש מוצלח
    וגשם גורם לי אושר, גם אם אני נרטבת 🙂

  9. יפה . מעניין. פוסט ביום ראשון אצלך זה משהו נדיר. גם אני לא אוהב חורף, אבל מתמודדים. 🙂

  10. לכתוב בלוג זה מאוד אמיץ בעיני! בהצלחה בתפקיד החדש, לא היה לי מושג…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: