הנושא החם –  בשמי או לא בשמי?

במדור השרביט החם הוצע לנו לכתוב על השאלה האם אנו כותבים באינטרנט (וספציפית בבלוג) בשמנו האמיתי או בכינוי (כלומר שם בדוי!)  ואם בכינוי – מדוע בכינוי הזה.
(יש גם שאלה למה אחרים משתמשים בכינויים או בשמות בדויים, אבל אשאיר לאותם אחרים להסביר זאת).

כשהתחלתי לכתוב באינטרנט, לפני די הרבה שנים, זה היה בפורומים של תפוז וכמעט כולם כתבו שם בכינוי אנונימי. זה היה נראה אז מאוד טבעי ומתבקש לא לכתוב בשם האמיתי. זה איפשר סוג של חופש – כמו שכתוב במדור השרביט החם. קל יותר לכתוב את דעותייך האמיתיות (או אולי קצת להקצין אותן, או אולי לגמרי להתלהם) כשלא יודעים מי אתה.

מכיוון שכך רציתי לבחור לי שם בדוי שייצג אותי בצורה מיטבית. התלבטתי בין "הגאון הגדול", "האדם העליון", "זה שחייבים לציית לו", "השקרן" וכמובן "זה שכותב שטויות בשם בדוי"  כמו שאני כותב כעת.

למעשה השם שרציתי היה Riff Raff על שם דמות מפורסמת ממופע הקולנוע של רוקי, אבל הכינוי הזה היה תפוס. אחרי שניסיתי עוד כמה וריאציות על הכינוי זה וכולן היו תפוסות, החלטתי שבעצם אין לי סיבה רצינית להסתיר את שמי (לא התכוונתי לרצוח אף אחד באינטרנט) אבל לכתוב ממש בשם המלא היה נראה לי רציני מדי ולכן יצרתי את הכינוי Motior  המורכב משמי הפרטי ותחילת שם המשפחה.

בהתחלה הייתי פעיל בכינוי הזה בפורומים של תפוז, שם עשיתי מה שהיה נהוג באותם שנים  ועדיין פופולרי – רבתי עם אנשים שאני לא מכיר.

לאחר מכן פתחתי את הבלוג, שם בכל מקרה לא הייתי אנונימי מדי – ברגע שפתחתי אותו שלחתי קישור לכל בני משפחתי וחבריי הקרובים. לכאורה שמרתי על עמימות מסוימת – לא כל הקוראים בבלוג שלי ידעו מהו שמי המלא, אבל למעשה מי שרצה לדעת יכול היה לגלות בקלות את כל הפרטים עליי – אם דרך הפרטים שחשפתי לגבי עצמי פה ושם ואם דרך קישור לפייסבוק שלי שם אני מופיע בשמי המלא ומפרסם קישורים לבלוג (אם כי לא להיפך).

האם מפריע לי שיש קשר בין הבלוג שלי לשם שלי? לא ממש. בכל מקרה אני לא חושף בבלוג פרטים שאני לא רוצה שאנשים יידעו (כי בכל זאת הרבה אנשים שמכירים אותי בחיים האמיתיים קוראים שם) ובמידה מסוימת (אם כי צנועה) אני שמח שמזהים אותי עם הבלוג שלי (כאשר אני כותב דברים מוצלחים).

לאחרונה התפרסם השם המלא שלי בבלוג של השרביט החם. לרגע זה הפתיע אותי וחשבתי לבקש לשנות את זה ולהשאיר שם רק את הכינוי שלי. אבל אחרי רגע החלטתי שזה לא באמת מפריע לי…
הבהרה מאוחרת בעקבות התגובות: הופתעתי לרגע כשראיתי את השם המלא שלי בבלוג השרביט החם. אחרי אותו רגע הבנתי לא רק שזה לא מפריע לי אלא שכבר בעצמי חשפתי את השם המלא שלי בלא מעט מקומות הקשורים לבלוג.

וזה כנראה אומר הכל בנושא.


והרשומה המומלצת היא  – הרוע המושג בקלות בלתי נסבלת – בבלוג של Arik Benedek Chabeef

15 תגובות על ״הנושא החם –  בשמי או לא בשמי?״

  1. וואי אני יכולה לנסות לדמיין את הרגע הזה שבו ראית ששמך המלא התפרסם במדור השרביט החם….הפתעה מהולה באיזו בהלה קטנה? או שאני משליכה מהתגובות של עצמי?
    אני זוכרת שכאשר התחלתי לכתוב בישראבלוג הייתי מאד מאד לחוצה על האנונימיות שלי. היה לי חשוב שאף אחד שקורא אותי לא יזהה מי אני, ואף אחד שמכיר אותי לא יקרא בבלוג. לאט לאט הצטבר לי קהל מצומצם של קוראים ומגיבים וחייתי טוב מאד עם זה, עד שיום אחד מישהו המליץ על אחד הפוסטים שלי למדור המומלצים ופתאום קבלתי מלא מלא תגובות מאנשים שלא הכרתי עד כה. זה הבהיל אותי ברמות על. ממש נכנסתי ללחץ.
    בכל מקרה, אם באמת שלחת קישור לבלוג שלך לחברים ומכרים אז ברור שלא רק שאין לך בעייה שיידעו מי אתה (מי שלא מכיר אותך) ומה אתה כותב (מי שכן מכיר אותך) ואם כך אני גם מאחלת לך שהתפוצה של הבלוג תגדל ותגיע לעוד קוראים רבים. אני אישית מאד שמחה לקרוא כל מה שאתה כותב, בכינוי או בשם מלא או בדוי או כל דבר אחר.

    1. היה רגע קצר שבו ממש נחרדתי לראות את שמי המלא שם… אבל מהר מאוד נזכרתי שהשם הזה מקושר לבלוג כבר בלא מעט דרכים…
      גם אני זוכר את היום הראשון שהמליצו על הבלוג שלי 🙂 אבל דוקא מאוד שמחיתי על כך.
      תודה רבה והמשך שבוע נעים 🙂

      1. גם לי בתחילת הדרך ( ובעצם לאורך הדרך) היה חשוב לא להחשף בשמי המלא. אף שלא כתבתי מעולם דברים חושפניים. ( כשנפגשתי פעם עם החבר התפוזי עופר D, בקליפוריה, הוא אמר שאף שאנחנו חברים המון זמן הוא לא יודע עלי דבר)))
        גם פה אני באותו ניק ניים אבל לא דואגת להסתתר או לחשוש לחשוף את שמי.

        1. פעם ה היה נראה חשוב יותר… היום אולי אנחנו מבינים שבכל מקרה לא ניתן לשמור על אנונימיות.

          תודה והמשך שבוע נעים

  2. תודה על הפוסט.
    ולגבי תעלומת השם המלא:
    אתה עושה לינקים לפוסטים שלך בפייסבוק (אתה גם חבר בקהילת פרפרים בפייסבוק).
    אתה מגיב בשמך המלא במערכת תגובות דיסקוס בבלוגים של אנשים (רציתי להוסיף תמונת מסך, אבל לא מתאפשר כאן).

    1. תודה לך.
      זאת לא הייתה תעלומה… רק רגע של בהלה. הוספתי הבהרה ברשומה… אני יודע שאני מזוהה עם הבלוג בשמי המלא.

      המשך שבוע נעים!

  3. השתעשעתי מהגדרתך לפעילות שלך בפורומים של תפוז ("רבתי עם אנשים שאני לא מכיר").
    גם אני כותבת בשמי האמיתי (אם כי לא המלא), וגם אני הגעתי עם הזמן למסקנה שלא אכפת לי שידעו את זהותי האמיתית. זה מה שקורה אחרי הרבה שנים בבלוגוספרה, כנראה.

    1. יש בבדיחה/אמירה שאני אוהב – אם היה מגיע אלייך נוסע בזמן מהעבר (או שאת היית נוסעת בזמן לעבר) והיה שואל מה זה החפץ המלבני שאת מחזיקה ביד, התשובה הייתה "זהו מכשיר שמאפשר לי גישה לכל הידע האנושי!" שאלת ההמשך: "ומה את עושה איתו?" תשובה: "רואה סרטונים של חתולים ורבה עם אנשים שאני לא מכירה"…

      כנראה עם הזמן אנחנו מתרככים…

      תודה והמשך שבוע נעים

  4. יפה מאוד. לי בתפוז היה כינוי, אך אני כותב אמיתי, ואולי סבלתי מחשיפת יתר, גם אני רבתי בפורומים של תפוז. הסתרתי רק את זה שאני פגוע נפש, עד שנחשפתי בטלויזיה בתור מתמודד בעמותת אנוש, בסוף שנת 2009, ליתר דיוק, עד מוצאי יום כיפור, ה 28/09/2099 אם אני זוכר נכון. הבלוג בתפוז ז"ל (הבלוגיה ז"ל), פתחתי עם הכתובת של שמי המלא, אלון ארד, והיו אנשים בתפוז שהעבירו ביקורת על זה, אמרו שרוב הבלוגרים כותבים בשם בדוי. לי כמעט אין מה להסתיר, והבלוג שלי מסיבות היסטוריות של חיי, לא היה כל כך פופולרי 🙂 ….
    נושט מאוד מעניין.

    1. לא הכרתי את הכינוי שלך בתפוז… או אולי הכרתי ולא ידעתי שהוא שלך?
      היום אני חושב שרבים כותבים בשמם המלא יחסית למה שהיה בימי תפוז.

      תודה והמשך שבוע נעים

      1. האמת היא שפתחתי בזמנו הרבה כרטיסים בתפוז, אבל הראשון והעיקרי, פתחתי בלילה של סוף יממת ה 01/01/2001 , כרטיס בעל הכינוי : Purple Mushroom , כתבתי גם בפורום הבלוגיה. הפורום העיקרי שכתבתי בו, ברבות השנים, היה פורום עשרים פלוס, ושם רבתי עם הרבה אנשים ונשים, בחורים ובחורות, בעיקר כל אחד רוצה אהבה, ותשומת לב, וזה מה שגם אני רציתי, עשיתי את כל הטעויות האפשרויות בלהכיר בנות ברשת, ובעיקר בתפוז, היו גם מפגשים, מפגשי פורום, בלוגיה, וכו'. לילה טוב, וכתבתי בפורום עשרים פלוס עד שנסגר פעמיים בשנת 2016, שהייתי בן 40 גרוש. ובסוף אותה שנה, התחלתי לעבוד בביפר, בתור שירות הודעות. 🙂

        1. סליחה… כמובן שאני זוכר את purple mushroom… אבל בגלל שעברו כבר שנים היה נדמה לי שגם בתפוז כתבת בשמך האמיתי… תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: