מה מצחיק אותי

כשנרשמתי ל- bloganaury  ב- wordpress  (קבלת נושא לכתיבה כל יום), ידעתי שלא אכתוב רשומה כל יום, אבל הנחתי שאקבל שם רעיונות לנושאים ואכתוב לפחות כמה רשומות בנושאים אלה.

בפועל, כתבתי עד היום חצי רשומה מהנושא הראשון והנה חצי חודש עבר…

הנושא היחיד בינתיים שבאמת רציתי לכתוב עליו היה – "מה גורם לך לצחוק". זה נושא מצוין כי עצם כתיבת הרשומה תגרום לי לצחוק או לפחות לחייך.

אז מה גורם לי לצחוק?

להמשיך לקרוא מה מצחיק אותי

אני והמכונית שלי

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על  הנושא – אני והמכונית שלי – לספר על מכוניות ועל העדפות התחבורה שלנו.

אם אני לא טועה, תרמתי במידה מסוימת להעלאת הנושא כאשר הזכרתי ברשומה קודמת מכוניות כתחום עניין שלי.

 כך או כך, יש לי מה  לכתוב על הנושא 🙂

כשהייתי ילד, לא הייתה לנו מכונית. מכונית זה היה משהו של אנשים אחרים. לדוד שלי הייתה מכונית, להורים של חברים היו מכוניות. לנו לא.

אני זוכר שבתור ילד, בשנות ה-70 המוקדמות, ידעתי לזהות בדיוק שני דגמים של מכוניות, שהיו מאוד מיוחדים יחסית במראם – "סוסיתא קוביה" ופולקסווגן חיפושית.

להמשיך לקרוא אני והמכונית שלי

שפות בבית הוריי / עצות לעצמי המתבגר

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על  הנושא – אילו שפות דיברו בבית הוריכם והאם שימרו את תרבות המקור?

התשובה שלי היא לכאורה קלה מאוד:  שני הוריי נולדו בארץ.  בבית תמיד דיברנו רק עברית ושימרנו נהדר את "תרבות המקור"  שהיא ישראלית.

אבל אם מעמיקים קצת בנושא יש על מה לכתוב… אבי נולד למשפחה חרדית ועד גיל 14 דיבר בבית רק יידיש. בסביבות גיל זה הוא עבר לגור בארה"ב ושם למד לדבר שתי שפות נוספות – אנגלית ועברית. 

להמשיך לקרוא שפות בבית הוריי / עצות לעצמי המתבגר

מה מעניין אותי ואיך אני מתעדכן

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על הדרך בה אנחנו מתעדכנים בחדשות (אם בכלל) ואיזה נושאים מעניינים אותנו – פוליטיקה? רכילות? כלכלה עולמית? מצב האקלים בארץ ובעולם? 

ראשית אני רוצה לציין שלמרות שהחדשות וגם מזג האוויר מעניינים אותי, אני לא מונה אותם בתחומי העניין שלי… מעניינים אותי ספרים, מכוניות, קצת סרטים, תכניות טלוויזיה ומוזיקה וכמובן המשפחה שלי.

אבל גם החדשות. וגם מזג האוויר.  בחורף אני מתחיל כל יום בבדיקת מזג האוויר החזוי- באתר accuweather שלדעתי הוא באמת יחסית מדויק. (ממש לאחרונה למדתי בזכות ידידתי גילה על האתר המשעשע ירושמים שלדבריה הוא מדויק מאוד, אבל הוא מספק תחזית רק לירושלים כך שאינו רלוונטי לי).

הסיבה העיקרית לבדיקת התחזית היא כדי שאדע מה ללבוש והאם לקחת מטריה. זאת כמובן הסיבה שבקיץ אני לרוב מוותר על בדיקת התחזית.

להמשיך לקרוא מה מעניין אותי ואיך אני מתעדכן

שרביט הספרים האהובים עליי

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על הספרים האהובים עלינו.

הרעיון להבנתי הוא לספר על עשרת הספרים האהובים עליי ביותר ומדוע אני אוהב אותם. זה לא פשוט מבחינתי… אני קורא לא מעט (יחסית לאדם עסוק) ויש הרבה ספרים שאהבתי. אני קורא לא מעט ז'אנרים שונים – רומנים, מד"ב, פנטזיה, הומור, מתח – ואני מוצא ספרים יותר טובים ופחות טובים בכל אחד מהם.

לפעמים יש ספרים שנראים לי מאוד טובים בזמן הקריאה אבל שנים אחר כך אני מגלה שאני בקושי זוכר מה העלילה שלהם. דוגמא לספר כזה היא "אדם בן כלב" של יורם קניוק שאני זוכר שמאוד השפיע עליי כשקראתי אותו לפני כשלושים שנה (אולי יותר?) אבל אני בקושי זוכר את העלילה.

לפעמים אני חושב שספר הוא מאוד טוב, אבל בדיעבד אני משנה את דעתי עליו. כך קרה לי עם "כמעיין המתגבר" של איין ראנד שקראתי בסביבות גיל 20 וחשבתי שהוא נהדר – שקעתי בספר ומאוד הזדהיתי עם הגיבור אבל לאחר זמן מה הגעתי למסקנה שהספר למעשה דמגוגי וגרם לי להזדהות עם דמות שלמעשה אני לא מסכים איתה.


בכל זאת ניסיתי לאסוף את הספרים שאני יותר אוהב. יש לי הרבה יותר מעשרה אבל חלקם הם למעשה סדרות או כל הספרים של סופר מסוים שאני אוהב כך שלמעשה ברשימה יש יותר ממאה ספרים…

הנה הם, ללא סדר מיוחד:

להמשיך לקרוא שרביט הספרים האהובים עליי

טיסות מהגיהינום

במדור השרביט החם  הוצע לספר על "טיסות מהגיהינום" – טיסות שנחקקו בזיכרון כלא מוצלחות או אף זוועתיות.
באופן יוצא דופן אני אישית הצעתי את הנושא אחרי שקראתי שתי רשומות על כך (אצל עדה ואצל קנקן) והרגשתי שגם לי יש מה לתרום בנושא.

כשקראתי את הרשומה של עדה נזכרתי בטיסות שהיו לי והיו לא פחות גרועות.  אצל קנקן גיליתי שיכול להיות יותר גרוע…

עד גיל 25 בערך לא יצאתי מהארץ כלל.  אחר כך היו כמה טיסות מעטות (פעמיים לאנגליה ופעם אחת ליוון). ב-1997 יצאתי לרילוקיישן בארה"ב מה שהגדיל משמעותית את מספר הטיסות שלי (כמה פעמים בין ישראל וארה"ב וגם לא מעט טיסות פנימיות שם).  לאחר שחזרנו לארץ,  בין השנים 2000 ו-2015 טסתי הרבה בעולם בעיקר מטעם העבודה. הספקתי בשנים אלה לבקר מטעם העבודה בשוויץ, גרמניה, אנגליה, ארה"ב, קנדה, סינגפור, דרום קוריאה, הולנד, ספרד, דנמרק ואולי עוד כמה מקומות ששכחתי.
מאז סוף 2015 אני עובד בחברה שהלקוחות שלה הם רק בישראל וטיסות העבודה נפסקו. אני קצת שמח על זה וקצת מתגעגע.

להמשיך לקרוא טיסות מהגיהינום

למען השם

מדור השרביט החם  עוסק הפעם בשאלת השמות. מה משמעות שמנו, מקורו, השמות שנתנו לילדינו ועוד דברים הקשורים לשם המלווה אותנו שנים ארוכות (לא זה שבשמיים).

לכאורה השם שלי מאוד נדוש אבל יש לי סיפור קצת מעניין לגביו…
כשנולדתי ההורים שלי קראו לי בשני שמות: מרדכי ראובן.  מרדכי, כמקובל במשפחה של אבי (משפחה חרדית במקור), על שם סבא  של אבי. לשם השני יש מקור יותר מעניין –  ההורים שלי נפגשו לראשונה כשאמי חזרה מלוויה של בן גרעין שלה שנהרג בתאונה. שמו היה ראובן וכשהם התחתנו הם החליטו שאם ייוולד להם בן הם יקראו לו ראובן על שם מי שבעקיפין גרם לכך שייפגשו. 

להמשיך לקרוא למען השם

בית או דירה? במרכז העיר, בפרבר או בכפר?

במדור השרביט החם הועלו כמה שאלות מעניינות ואני מצטט:

איפה אתם אוהבים לגור?

האם את/ה עכבר/ת העיר או הכפר?

האם מרכז העיר או בפרבר?

לו יכולתם לחיות היכן שבא לכם, ללא אילוצים, היכן זה היה?

אני ממש לא בטוח בתשובות… מצד אחד אני אוהב טבע, אני רוצה לגור במקום שקט, מוקף בעצים וצמחים, עם שפע של ציפורים ואם אפשר עוד חיות בר.

מהבחינה הזאת נראה שבארץ היה מתאים לי לחיות איפשהו בגליל או בגולן.

מצד שני, אני רוצה שיהיו לי במרחק הליכה מהבית חנויות, מרפאת שיניים, רופא, בית מרקחת, חנויות מזון, מסעדות וגם תחבורה ציבורית נוחה לשעת הצורך.

מהבחינה הזאת דווקא יותר מתאים לי לגור בעיר.

כמובן יש גם אילוצים בחיים – אחד החשובים שבהם מבחינתי הוא קרבה למקומות עבודה אפשריים. במקצוע שלי ("מחשבים") המשמעות היא שעדיף לי לגור במרכז הארץ, במרחק נסיעה סביר מתל אביב והרצליה (באופן מוזר, מאז שהשתחררתי מהצבא, עבדתי שנה אחת בפולג, שנה וחצי מהבית, שנתיים וחצי בארה"ב וכל השאר באזור התעשייה של הרצליה פיתוח).

אני מניח שמקום המגורים הנוכחי שלי מהווה פשרה סבירה בין הנקודות שהעליתי. אני גר פחות או יותר במרכז העיר כפר סבא. מרחק נסיעה סביר ממקום העבודה שלי בהרצליה, מרחק הליכה קצר לחנויות, לרופא וכו' וגם לתחנת רכבת (שלעיתים אפילו יש בה רכבות!) ולתחנות אוטובוס. העיר עדיין שקטה יחסית ויש לי עצים וציפורים ליד הבית (בעיקר מיינות ודררות לצערי).
אבל טבע אין הרבה באזור ולרוב הטיולים אנחנו נוסעים שעה ויותר.

חשבתי על כל המקומות שגרתי בהם ונזכרתי במקום אחד שהיה כמעט אידיאלי מבחינתי – Guilderland New York.

גרנו בגילדרלנד שנה אחת, מקיץ 1997 ועד קיץ 1998. זוהי עיירה קטנה שמהווה פרבר של העיר הלא גדולה אלבני, עיר הבירה הלא מאוד מפורסמת מדינת ניו יורק.
ב-1997 עננת ואני נסענו לרילוקיישן בארה"ב והפרויקט הראשון שלנו היה באלבני. שכרנו דירה בקומפלקס דירות בגילדרלנד, מרחק של 15 דקות נסיעה מהעבודה ללא פקקים (וכמעט לא היו פקקים).  מצא חן בעינינו שהבתים באותו מתחם היו מוקפים בהרבה צמחיה טבעית ולמרות שהיו יחסית קרובים לכביש הראשי הסביבה הייתה שקטה ופסטורלית.

היה לנו קניון גדול במרחק נסיעה קצרה וסופרמרקט במרחק הליכה של 10-15 דקות. אבל מי הולך ברגל בערים הקטנות בארה"ב?  ערב אחד החלטנו ללכת ברגל לסופרמרקט  ולהפתעתנו ולשמחתנו קבוצת איילות חצו את דרכנו. זה היה מרגש.

בכל זאת היה חיסרון אחד בולט למגורים בגילדרלנד – החורף שם היה מאוד קר, מושלג וחשוך. החורף שבילינו שם היה "קל" לטענת המקומיים אבל הגענו לטמפרטורה של 26 מעלות מתחת לאפס ובמשך כמה חודשים הטמפרטורה לא עלתה מעל האפס. היו גם שבועות רצופים ללא אור שמש, מה שגרם לנו ממש לדיכאון. הנהיגה בשלג גם הייתה מטרידה ולפעמים מסוכנת.

לסיכום – אין מקומות מושלמים, אבל אם הייתי יכול לחיות היכן שאני רוצה ללא אילוצים כנראה שהייתי גר בגילדרלנד בין אפריל לספטמבר ובכרמיאל בין אוקטובר למרץ…


והרשומה המומלצת היא  – סיפור עם זנב – בבלוג עולם ללא קופסאות  

שרביט סרטי קולנוע אהובים

במדור השרביט החם מוצע הפעם לכתוב על סרטי הקולנוע האהובים עליינו בכל הזמנים.

הסרט הראשון שמיד עלה בדעתי הוא princess bride  או בעברית – "הנסיכה הקסומה".  זה פשוט סרט מקסים. כמו שפיטר פאלק אומר בתחילת הסרט, יש בו הכל – מפלצות, קרבות, נקמה, מרדפים, אהבת אמת…

אבל מעבר לזה יש בו עלילה נהדרת, הרבה הומור, שחקנים טובים, במאי מצוין ואפילו מוזיקת רקע טובה (של מארק נופלר).
במיוחד אני אוהב בסרט את איניגו מונטויה – כנראה התפקיד הטוב ביותר של מנדי פטינקין,  ואת בילי קריסטל בתפקיד הבלתי נשכח של miracle max

להמשיך לקרוא שרביט סרטי קולנוע אהובים

יחסינו עם הכסף (לאן?)

במדור השרביט החם מוצע הפעם לכתוב על היחסים שלנו עם כסף. מה אנחנו יודעים על הכסף שנכנס ויוצא אצלנו, מה היה היחס לכסף בבית ההורים ועוד.

כשקראתי את ההצעה חשבתי מיד על היחס לכסף בבית ההורים בילדותי. למיטב ידיעתי לא ממש היה לנו כסף.  אני זוכר מילדותי המוקדמת שההורים הרבה פעמים הזכירו שאנחנו "בחובות" ומצבנו ישתפר כשאותם "חובות" ייגמרו. כשגדלתי יותר למדתי שאותם חובות היו הלוואה גדולה שההורים לקחו כדי לקנות את הדירה אליה עברנו כשהייתי בן 3.
בשלב כלשהו כנראה "החובות" נגמרו אבל אני לא הרגשתי בשיפור ברמת החיים – אני לא יודע עד היום אם כי באמת לא היה מספיק כסף או כי התרגלנו לחיות בצמצום או בחסכנות.

להמשיך לקרוא יחסינו עם הכסף (לאן?)