סיפור חכמים לשבת שאחרי החגים ולפני הבחירות

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק ביום חמישי שאחרי שמחת תורה והעלו זכרונות מהחגים.

אמר רבי עקיבא: "החגים היו כל כך עמוסים ומועילים עד שקשה לי לחזור לשגרה"

אמר רבי אלעזר: "גם אצלי החגים היו עמוסים, אך כיצד מצאת אותם מועילים?"

קפץ לדבריהם רבי אליעזר ואמר: "הצום. הצום היה מועיל. כנאמר – יותר משצמו בני ישראל למען בריאותם, צמו הם למען תועלתם"

הסתכלו עליו כל הרבנים כתרנגולים בבני אדם ורבי ששון ביטא את מה שחשבו כולם: "הצום לא נועד להועיל אלא לכפר על חטאינו (למרות שאני לא חטאתי כלל)".

מלמלו כולם דברי הסכמה – בעיקר עם הסיפא – אבל רבי עקיבא אמר: "התכוונתי לתועלת של כל החגים באופן כללי ולא רק ליום הכיפורים! החגים הועילו לשלושת הדברים בהם אדם ניכר: לכוסי, לכיסי ולכעסי."

שאל רבי שמחה: "אני יכול להבין את עניין הכוס, אבל מה הועילו החגים לכיסך ולכעסך?"

ענה לו רבי עקיבא: "בכל ארוחה הוזמנתי לבית אחר ובכך חסכתי ממון לא מועט על ארוחות, אך הסעודות המשפחתיות עלו לי בכעס רב על בני משפחתי הענפה – דבר שפתרתי כמובן באמצעות שתייה מרובה"

הנהנו כל הרבנים בהבנה ורבי יוסף בעל הנס הוסיף: "אם היה עובר עלינו חג אחד ללא מריבות משפחתיות היה זה נס של ממש".

אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "רינה אשתי תמיד אומרת שמריבות משפחתיות מוסיפות פלפל לחיים"

שאל לו רבי יהושע: "האם בגלל זה אשתך שתחיה אינה מתבלת את תבשיליה?"

כעס עליו רבי שמעון והחל להשמיץ את בישוליה של אשתו של רבי יהושע עד שקרא אותם רבי בוריס לסדר ואמר:

"רבותיי! אין צורך לריב! החגים כבר מאחורינו וליל הסדר עוד הרחק מלפנינו!"

נרגעו הרוחות וגם הרבנים ורבי עקיבא אמר: "אכן, משעמם לנו אחרי החגים… האם למישהו יש רעיון כיצד נוכל להפיג את השעמום?"

ענה רבי אלעזר בשאלה: "שמעתם שהבחירות מתקרבות?"

שאל רבי אליעזר: "מה עניין שמיטה להר סיני? מדוע שרבנים מכובדים כמונו יתעניינו בהבלים המתאימים לגויים, בורים, עמי ארצות וקוראי בלו…"
כאן עצר לפתע רבי אליעזר והציץ מעבר למסך לוודא שאף אחד לא שם לב לפליטת הפה שלו.

מיהר רבי ששון לחפות על מה שכמעט נאמר וקרא בקול: "הבחירות חשובות מאוד לקהילתנו כפי שנאמר בקהלת: 'כמספר המנדטים כך התקציב!'"

אמר רבי שמחה: "נראה לי שנסחפת קצת, מכובדי. ראשית ההיסטוריה מלמדת אותנו כי כל עוד יש מנדטים, התקציבים זורמים ואין יחס ישר בין מספר המנדטים לגודל התקציב. ושנית – איזה מנדטים בראש שלנו? על איזה מפלגה אנחנו מדברים? אין למי להצביע!"

נדהמו החכמים מדברי הכפירה של רבי שמחה והחלו להעלות את שמות המפלגות האפשריות מאל"ף ועד ש"ס ולתדהמתם מצאו נימוק טוב כנגד כל מפלגה ואף לא נימוק אחד לרפואה בעד מי מהמפלגות (ואפילו לא בעד סגן שר הבריאות בעבר)

ישבו הרבנים אבלים וחפויי ראש (אבל רבי בוריס בדיוק חפף את הראש) ותהו כיצד להתגבר על המבוי הסתום (ולא מדובר פה על המבוי הסתום של רבי יהושע שסבל רבות מארוחת החג האחרונה).

אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "אשתי רינה תמיד אומרת שעלינו להצביע כפי שיורו לנו הרבנים"

אמר לו רבי יוסף בעל הנס: "אבל כולנו רבנים, כולנו חכמים וכולנו לא יודעים עבור מי להצביע!"

הציע רבי בוריס בהססנות מסוימת: "אולי נקים מפלגה משלנו? הרי כולנו חכמים, כולנו רבנים… מי יותר ראוי מאיתנו להנהיג את העם?"

הסכימו כל הרבנים עם ההצעה החדשנית אך ספק אחד ניקר במוחם. רבי אליעזר שבר את השתיקה המעיקה וניסח את הספק במילים: "אבל מי יעמוד בראש המפלגה?"

מיהרו הרבנים להציע אישים ראויים לתפקיד. רבי עקיבא הציע את רבי עקיבא, רבי אלעזר את רבי אלעזר וכן הלאה. הרוחות סערו עד שרבי ששון סגר את החלון והציע הצעה מהפכנית: מדוע שלא יעמידו בראש המפלגה אישיות ציבורית מפורסמת?

שמחו הרבנים על הרעיון וגם סמכו את ידיהם עליו. בדקו בעיתונות ומצאו כי ציפי לבני ואהוד אולמרט לא שייכים לאף מפלגה וכמעט פנו אליהם כשנזכרו שהרשימות נסגרו מזמן ולכן חזרו להתלבטויות עד שבאו תלמידיהם והזכירו להם שהבחירות בעוד פחות משבועיים.

במי יבחרו הרבנים?  

כל זאת ועוד נדע בקרוב…

מוסר השכל: כשהבחירות רועמות, הרבנים מברברים

שבת שלום!

והרשומה המומלצת – שנחאי – מגדלים בערפל – בבלוג של adiad

הו הו יולי – סיפור חכמים לשבת האחרונה של יולי

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק בישיבת "כל ישראל ממוזגים" ונהנו מזיוו של המזגן.

אמר רבי עקיבא: "קשים שלהי הקיץ מהקיץ, אך גם הקיץ עצמו קשה הוא"

הסכים איתו רבי אלעזר ואמר: "על שלושה דברים העולם עומד בימי הקיץ: על המזגן, על המאוורר ועל הגלידה הכשרה למהדרין"

שאל רבי אליעזר: "מדוע דווקא גלידה ולא שתייה קרה? הגלידה אמנם מקלה על תחושת החום לטווח הקצר, אך בטווח הארוך היא משמינה וגורמת לחימום יתר"

להמשיך לקרוא הו הו יולי – סיפור חכמים לשבת האחרונה של יולי

מקור השם חנוכה – סיפור חכמים לשבת ולחנוכה

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק להדלקת נרות חנוכה.

בעודם מחכים לשקיעת החמה, מכיוון שלא רצו לבטל את זמנם, החלו לחפש נושא לדון בו.

שאל רבי עקיבא: "מי יודע מדוע נקרא חג החנוכה כך?"

תמה רבי אלעזר: "נער הייתי וגם זקנתי ולא שמעתי שקוראים לחג החנוכה כך!"

שאל רבי אליעזר: "אז איך שמעת שקוראים לחג?"

ענה רבי אלעזר: "חג החנוכה כמובן!"

להמשיך לקרוא מקור השם חנוכה – סיפור חכמים לשבת ולחנוכה

סיפור חכמים לשבת שאחרי יום שלישי

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובים בבני ברק ביום שלישי ומיצו את ארוחת הצהרים (פרט לרבי יוסף בעל הנס שעדיין מצץ את ארוחתו).

גיהק רבי עקיבא ואמר: "הייתה זו ארוחה טובה. מובטחני כי רק בגן עדן ניתן לאכול ארוחות טובות מזו"

החרה אחריו רבי אלעזר ואמר: "אכן הייתה זו ארוחת מלכים! טעם הגפילטע היה ממש כטעמו של הלוויתן!"

להמשיך לקרוא סיפור חכמים לשבת שאחרי יום שלישי

סיפור חכמים לשבת של סוף דצמבר

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק בדירתו המרווחת (יחסית) והחדשה (יחסית) של רבי עקיבא (ברחוב רבי עקיבא) וערכו הכנות לשבת הבעל"ט.

אמר רבי עקיבא: "כל שבת היא מלכה, אבל השבת הקרובה קדושה יותר מהרבה שבתות אחרות"

שאל אותו רבי אלעזר: "ומדוע חושב אתה כך ידידי המלומד? האם בגלל ששבת זאת חלה אחרי צום י' בטבת?"

הוסיף ושאל רבי אליעזר: "ואולי אתה רומז לכך שזוהי השבת השנייה אחרי חג חנוכה וסוף סוף נגמרו בביתנו הסופגניות?"

להמשיך לקרוא סיפור חכמים לשבת של סוף דצמבר

סיפור חכמים לחנוכה

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובים בבני ברק לאחר הדלקת נר ראשון של חנוכה והיטיבו את ליבם ואת כרסם בלביבות תפוחי אדמה משובחות.

אמר רבי עקיבא: "מכל החגים אוהב אני את כולם אך פינה חמה שמורה בקיבתי לחג החנוכה בשל לביבות תפוחי האדמה החמות והמתוקות"

הנהנו כל הרבנים בהסכמה ורבי אלעזר הוסיף מיד: "אמנם גם סופגניות אוהב אני, אך בלביבות יש יתרון בריאותי כביר בשל היותן עשויות על טהרת הירקות"

להמשיך לקרוא סיפור חכמים לחנוכה

סיפור חכמים  לשבת שאחר הפסח

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שעדיין היו מסובים בבני ברק.

מכיוון שפסח עמד להסתיים וימי החמץ קרבו ובאו, ישבו החכמים על מדוכת הלכות הפסח – וליתר דיוק – הלכות המעבר מפסח לחמץ.
אמר רבי עקיבא: "מימי אבותינו במצרים למדנו כי יש להוסיף מהקודש אל החול, על כן חש להרבות באכילת מצות מערב פסח עד לערב שבועות"

להמשיך לקרוא סיפור חכמים  לשבת שאחר הפסח

סיפור חכמים לשבת הראשונה של 2020 (למניינם)

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק ביום טבת קר ועסקו בדברים שברומו של עולם.
אמר רבי עקיבא: "בעוד אנו עוסקים בדברים שברומו של עולם, המוני גויים ותינוקות שנשבו חוגגים שנה אזרחית חדשה."
שאל רבי אלעזר: "מהי שנה אזרחית?"

אמר רבי אליעזר: "שנה אזרחית היא שנה המתחילה באחד לינואר למניינם."
אמר רבי אלעזר: "זאת יודע אני כמובן, אבל אני תוהה מדוע השנה נקראת 'אזרחית'. האם השנה היהודית היא שנה צבאית? או אולי שנה נתינה?"

להמשיך לקרוא סיפור חכמים לשבת הראשונה של 2020 (למניינם)

סיפור חכמים לאוגוסט

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק ביום אוגוסט חם ובירכו את בורא עולם על בריאת המזגן.
אמר רבי עקיבא: "מה רבים מעשיך אדושם, כולם בחכמה עשית – ומזגן זה הוא מהחכמים במיוחד שבמעשיך"
אמר רבי אלעזר: "מיום שחרב בית המקדש (אירוע נוראי שגם הוא קרה בקיץ), לא נמצאה נחמה גדולה לשלומי אמוני ישראל מנחמת המזגן"
הוסיף רבי אליעזר: "חומו של אוגוסט נועד להזכיר לנו את האש הגדולה שאחזה בבית המקדש הי"ד באותו תשעה באב נוראי ואילו המזגן נועד להזכיר לנו כי יום יבוא ונצפה בביאת המשיח"

להמשיך לקרוא סיפור חכמים לאוגוסט

סיפור חכמים לשבת שלפני פסח

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבית קפה בבני ברק ועסקו בהלכות ליל הסדר שחל בערב שבת.
אמר רבי עקיבא: "אם ליל הסדר חל בערב שבת יש להוסיף עוד שתי קושיות כנגד שני נרות השבת"
אמר רבי אלעזר: "אם ליל הסדר חל בערב שבת יש להוסיף שתי כוסות – אחת לקידוש יום שישי ואחת לקידוש ערב החג"
שאל אותו רבי אליעזר: "רבי אלעזר מכובדי, הראשונה מארבע הכוסות היא כבר לקידוש ערב החג וגם ניתן לקדש עליה ליום שישי כי הקידוש אחד הוא! מדוע לדעתך יש להוסיף שתי כוסות?"
אמר לו רבי ששון: "הרשו נא לי להסביר בבקשה. כתוב בהגדה: 'וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח'. 'לספר' בגימטריה זה 370. 'כוס יין' בגימטריה זה 156. כלומר, כדי לספר צריך להוסיף לכוס היין עוד 214. אם נוסיף שתי כוסות יין זה ייצא 312. נוריד מזה 214 ונקבל… מה הייתה השאלה?"
אמר רבי שמחה: "השאלה היא מדוע אנו יושבים בבית קפה ולא בביתו של אחד מאיתנו או בבית המדרש כהרגלנו"
אמר רבי יוסף בעל הנס: "זאת דווקא שאלה קלה מאוד! אנו יושבים בבית הקפה בשם השוויון בין המינים. מדוע רק נשותינו הרבניות המכובדות יושבות תמיד בבית קפה ואנחנו לא? אנו נמצאים במאה ה-21 וגם לנו הרבנים החכמים מותר לשבת בבית קפה (כל עוד הוא כשר למהדרין)!"

הסתכלו עליו כל הרבנים במבטים מופתעים ולגמו מהקפה במבוכה, אכלו מהעוגה בתימהון וצקצקו בלשונותיהם בהפתעה (מעצם הצקצוק)

אחרי ששתו, אכלו וצקצקו אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "ההסבר של עמיתי רבי יוסף בעל הנס הוא מעניין, אך הסיבה האמיתית שאנו – או לפחות אני – בבית קפה היא שרינה אשתי עסוקה בהכשרת הבית לפסח ולכן זרקה אותי מהבית שלא אפריע לה."
התפלאו והופתעו הרבנים לשמוע אמירה זאת ורבי יהושע שאל: "ממתי מצינו כי נשותינו שולטות בנו? הרי ההיפך הוא הנכון!"
ענה לו רבי שמעון בעלה של רינה: "אמנם אנו שולטים בנשותינו, אך הן שולטות בבית ועל כן איננו יכולים לשבת בבית אם נשותינו היקרות אינן מאשרות זאת"

הסכים איתו חלקית רבי בוריס ואמר: "אין ספק כי נשותינו שולטות בבית, אך יש לי ספק דק מן הדק האם אנו באמת שולטים בנשותינו. אני יודע שאני שולט באשתי, אך האם הדבר נכון לכולנו?"

כשסיים את דבריו תלה  רבי בוריס את מבטו ברבי שמעון בעלה של רינה שהסמיק עד שורשי זקנו אך לא אמר מילה.
באופן תמוה גם כמה מן הרבנים האחרים הסמיקו קשות והשתדלו לא להביט זה בפני זה. שתיקה מביכה השתררה עד ששברה רבי עקיבא ושאל: "אז למה אנחנו לא יושבים בבית המדרש? למה דווקא בבית קפה?"

ענה לו רבי אלעזר: "לישיבה בבית הקפה טעמים רבים והראשון בהם הוא כמובן טעם הקפה הטוב בהרבה מטעמו של הקפה בבית המדרש"

קפץ לדבריו רבי אליעזר ואמר (בפה מלא): "הטעם השני הוא שהעוגות בבית הקפה טעימות בהרבה מאלה שבבית המדרש"

קרא אותם לסדר רבי ששון ואמר: "אבל הטעם העיקרי הוא שגם את בית המדרש מכשירים לפסח ועל כן התבקשנו להדיר רגלינו משם כל עוד הן רגלי חמץ"

הנהנו הרבנים בהסכמה אבל רבי שמחה שאל: "וכיצד מכשירים רגלי חמץ?"

שמחו הרבנים על כך ששיחתם חזרה שוב למסלולה הראוי ורבי יוסף בעל הנס ענה: "יש לטבול את הרגליים ג' פעמים באקונומיקה כשרה לפסח (בהכשר מהודר)"
מוסר השכל: בוודאי אפשר למצוא מישהו שיכשיר את הרשומות בבלוגים לפסח
שבת שלום!
והרשומה המומלצת – התשובות של ראסל וזקנתו של סוויפט – בבלוג של דני קרמן