תעלומת המרק – סיפור לשבת

באופן די צפוי לאמצע ינואר, החורף היכה בוורשה בכל עוזו. בעצם, ממש לא במלוא עוזו. הטמפרטורות היססו האם לרדת מתחת לאפס או להישאר מעליו. הגשם לא החליט אם הוא גשם קפוא או סתם גשם.

אני התאזרתי בסבלנות וחיכיתי לשלג. למרות שהוא עדיין לא הגיע קיצצתי בכמויות הגלידה והגדלתי במעט את כמויות המרק שאכלתי. אין כמו מרק חם בחורף – ולא צריך להיות בלש שביל לדעת את זה. (אבל בהחלט לא מזיק להיות בלש!)

באותו יום חמישי יצאתי לארוחת הצהרים מעט מאוחר מהרגיל – רק ב-12:15 – מכיוון שתעלומות משמעותיות הונחו על שולחני (והסתירו את השעון) וגם מכיוון שאכלתי קצת יותר עוגיות מהרגיל לאחר ארוחת הבוקר השנייה.

לכן לא היה פלא בכך שהרגשתי רעב מהרגיל כשהגעתי למסעדה. שאלתי את המלצר על מה הוא ממליץ היום ולהפתעתי הוא המליץ על מרק עדשים.
אני בהחלט אוהב מרק עדשים, אבל הייתי רעב וחיפשתי המלצה לאוכל. הסברתי את זה למלצר ומשום מה הוא התעקש שמרק עדשים זה אוכל. (הוא גם הסביר שיש בו הרבה שום. זה יכול להסביר את ה-:"משום מה").

"האם אתה מוזג את המרק או חותך אותו בסכין?" – שאלתי את המלצר באירוניה שרכשתי במהלך שנות החקירות הרבות.
"מוזג" – ענה המלצר – "אבל לא לכוס אלא לצלחת!"
היה משהו בתשובה שלו שגרם לי להרהר שוב. החלטתי לבדוק את הראיות מקרוב והזמנתי מנה של מרק עדשים.

המרק היה טעים וסמיך, אבל מצד שני הוא הכיל לא מעט נוזלים. ניסיתי ללעוס אותו, אבל לא היה הרבה מה ללעוס: העדשים נמשכו היישר אל תוך קיבתי. ניסיתי לשתות אותו אבל החוויה לא הייתה בדיוק כמו שתיית קפה, תה או יין: המרקם בהחלט היה פחות נוזלי.

הבנתי שהגורל (או המלצר) זימן לי תעלומה גדולה: האם מרק הוא אוכל או שתייה?

החלטתי להקדיש את כל משאביי לחקירה. אבל כמה אפשר לחקור על בטן ריקה? (נכון שהיא לא הייתה לגמרי ריקה, אבל גם לא לגמרי מלאה. למרות שמטבעי אני נוטה להסתכל על חצי הבטן המלאה עדיין הרגשתי רעב).

הזמנתי שניצל עם תפוחי אדמה (להשבעת הרעב) ועוד מנה של מרק עדשים (להמשך החקירה).
ערכתי השוואה מדוקדקת בין השניצל והמרק: שניהם היו טעימים ללא ספק, אבל בוודאות היה ביניהם שוני משמעותי: השניצל היה מוצק בהרבה מהמרק.
לא היה לי ספק אף לרגע שהשניצל הוא אוכל, אבל האם תנאי הכרחי להגדרת משהו כ-"אוכל" היא היותו מוצק?

אכלתי עוד קצת מהמרק ונאלצתי להודות שהוא משביע למדי. מבחינתי אוכל צריך להיות משביע ולכן ייתכן בהחלט שהמרק הוא אוכל.

אבל אולי מדובר בהכללה מסוכנת? אולי מרק העדשים הוא אוכל ולעומת זאת מרק דליל יותר (כמו המרק הצח המפורסם) הוא שתייה בלבד?
ומה לגבי מרק צח עם אטריות? הרגשתי מבולבל מאוד. לרוב אוכל עוזר לי מאוד להתגבר על הבלבול בחקירות, אבל הפעם הזאת הייתה יוצאת דופן – לא ידעתי אם הזמנת מנת מרק נוספת תעזור להתגבר על הבלבול, או רק תגביר אותו.

אחרי התלבטות קשה, מצאתי פיתרון: החלטתי להזמין קינוח שוודאי יעזור לי לחשוב ביתר בהירות.
שאלתי את המלצר על איזה קינוח הוא ממליץ והוא אמר: "יש לנו מרק שוקולד נהדר!"

לא הייתה לי ברירה אלא לאכול עוד מרק, אבל בכל זאת הזמנתי גם עוגה (וקומפוט – שהוא בעצם סוג של מרק).

מוסר השכל: מרק הוא גם אוכל וגם שתייה, אבל הוא בעיקר מרק

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא –על הגג 2 – בבלוג של L Weaves Words

ההצטננות – סיפור לשבת

הצטננתי. זה לא סיפור גדול. אפילו לא סיפור. קורה לכל אחד – והרבה פעמים במהלך חייו.
אני לא מהמפונקים או המתפנקים. אני לא מתרגש מהצטננות קטנה. קצת נזלת, קצת שיעולים, קצת עיטושים, קצת כאב גרון… אף אחד לא מת מזה.

בסה"כ צריך לקחת אתי לעבודה הרבה טישיו וקצת כדורים נגד כאב גרון. וגם כדורים נגד הצטננות.
וחשוב לשתות הרבה תה (ועל הדרך גם לא מעט קפה).

זהו. פשוט מאוד.

אבל אולי בכל זאת לא כדאי לנסוע לעבודה? אני עלול להדביק שם אנשים אחרים וזה יהיה ממש לא נעים…
רק שיש לי המון עבודה. אני, כידוע, עובד חיוני. אם אוותר על יום עבודה אחד המערכת תקרוס.או שיגלו שבעצם אני לא חיוני ואז עלולים לפטר אותי.

אבל אולי דווקא אם אגיע לעבודה מצונן זה יוריד את ערכי בעיני המנהל ובסופו של דבר יביא לפיטוריי? לא כדאי להסתכן.

מה גם שיורד גשם בחוץ ואני עלול להירטב וההצטננות הזאת עלולה להחריף או אפילו להסתבך. היא עלולה להפוך לדלקת גרון או אפילו לדלקת ריאות. ואולי אפילו לשפעת ! כולם כבר יודעים ששפעת היא מחלה מסוכנת מאוד. באמת חבל שלא התחסנתי בזמן שעדיין לא היו תורים גדולים.

לא התחסנתי? לא התחסנתי! אולי אני לא רק מצונן אלא חולה בשפעת??? כדאי למדוד חום! איפה המדחום?

מדדתי. 37.3. זה קצת חום. הרי נורמלי זה 37.0.  אולי באמת התחלה של שפעת. עם שפעת לא משחקים. כדאי להישאר במיטה ולשתות הרבה תה. ועל הדרך הרבה קפה. וכדאי גם לאכול הרבה מרק חם. אין לי מרק בבית אבל אפשר לבקש מקרובי משפחה להכין בשבילי. או להזמין ממסעדה. יש היום המון שירותי שליחים ובתוך כמה דקות אני יכול לקבל מרק בריא וטעים. אבל אולי הוא לא יהיה חם.

מה שאני באמת צריך זה מישהו שיטפל בי. מישהו שיבשל עבורי את המרק ויסחוט לי מיץ תפוזים טרי ובריא וכמובן יגיש לי כמה עוגיות עם המיץ. עוגיות מאפה בית עם הרבה שוקולד צ'יפס (משוקולד איכותי – לפחות 60% קקאו).

זה אולי עלול להישמע כאילו אני קצת מתפנק, אבל אני לא מתפנק. אני חושב שזה רק הגיוני שחולים בשפעת מסוכנת, עם רקע של דלקת ריאות, זכאים למזון בריא ועשיר. מצד אחד המזון הזה יכול לזרז את החלמתי ואפילו להציל את חיי. מצד שני, אם הרע ביותר יקרה, ברור שיש לי זכות לסעודה אחרונה טובה.

אבל לצערי, אין לי מישהו שיטפל בי כרגע. לכן אין לי ברירה אלא לקפוץ לסופרמרקט, לקנות כמה חבילות של עוגיות (לא מאפה בית, אבל שוקולד צ'יפס), מרקים קפואים, תה, קפה, חלב, שוקולד מריר משובח (מאוד טוב נגד כאב גרון), מיץ תפוזים והרבה טישיו. לאחר מכן אכנס למיטה ואשכב מול הטלוויזיה. לא אצא מהמיטה (פרט לענייני שירותים, אוכל ושתייה) עד שאבריא לחלוטין, או עד שיגיע האביב או לנצח.

כי שפעת עם דלקת ריאות זה לא משחק ילדים.

 

מוסר השכל: זה לא פשע להתפנק קצת אם חייך מוטלים על הכף

 

שבת שלום!

 

והרשומה המומלצת היא – חוזרים אל Humboldt Bay National Wildlife Refuge – בבלוג של Pappa Quail

 

טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ו'

רשומה זאת היא המשך  לחלק החמישי של הטיול.

היום השישי של הטיול שלנו באמסטרדם היה יחסית רגוע, למרות שגם בו הלכנו לא מעט. מזג האוויר היה סגרירי במונחים ישראלים – קריר יחסית עם גשם מפעם לפעם.

את היום התחלנו בשוק אלברט קאופ.  השוק מכיל הרבה מאוד חנויות מזכרות וגם חנויות בגדים. ניצלנו אותו לקניית מתנות לאנשים שאנו חפצים ביקרם.
בדרך לשוק ראינו עוד בית סירה עם גינה יותר מרשימה מהקודמת שראינו:

20190923_090843

בשוק פגשנו גם מסעדה לאוכל מזרח-תיכוני (בה לא אכלנו) עם שם הולם:
20190923_105439

ובנוסף פגשנו בשוק, לראשונה בטיול הזה, זרזירים. אני אוהב את הציפור הזאת:

20190923_105525

להמשיך לקרוא טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ו'

טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ד'

רשומה זאת היא המשך לחלק השלישי של הטיול .

ביום הרביעי שלנו באמסטרדם, שהיה יום שבת, קמנו מאוחר יחסית והתחלנו את היום בנסיעה לשוק Noordmarkt.

התחלנו בנסיעה קצרה בתחבורה ציבורית ומשם הליכה ברגל לכיוון השוק. בדרך  ראינו כמה מראות ראויים לציון, כמו למשל מרפסת בית שקושטה בצורה מעניינת:

20190921_110015

הגענו לשוק מוקדם מהצפוי – לפי המפה של גוגל היו לנו עוד כמה דקות הליכה, אבל השוק היה לפנינו.
התחלנו לסייר בשוק – מאוד ארוך ומלא דוכנים שברובם נמכרו ירקות ופירות טריים, אבל היו גם פירות יבשים ואגוזים, גבינות, בשר, מאפים טריים, מוצרי קוסמטיקה, חולצות, אמנות – בקיצור הכל.

להמשיך לקרוא טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ד'

איך לצום בקלות? (סיפור לשבת וליום כיפור)

כפיר (שם בדוי) היה בעל טור העצות המפורסם "שאלו את גב' כהן מהקומה השביעית" בעיתון המפורסם לא פחות "ידיעות חדשות (וגם ישנות)".
לכל התוהים אני מבקש להבהיר כי כפיר לא היה בנה של גב' כהן, לא בעלה ולא שכנה. למעשה (אני מקווה שאתם יושבים. אם לא – כדאי לשבת. ולנשים בהריון מומלץ להפסיק לקרוא כעת) – למעשה גב' כהן מהקומה השביעית לא הייתה קיימת כלל אלא הייתה דמות פיקטיבית.
מי שכתב באמת את העצות היה כפיר בכבודו ובעצמו.
לשמחתו של כפיר העבודה לא הייתה קשה כל כך. באמצעות האינטרנט הוא יכול היה למצוא שפע עצות ותשובות לכל שאלה.
הבעיה העיקרית בכתיבת הטור הייתה למצוא את השאלות: אמנם הטור בפרט והעיתון בכלל היו מפורסמים, אבל הפרסומות לא ממש עזרו ולכן קהל הקוראים היה מצומצם וקהל הכותבים לעיתון היה מצומצם עוד יותר.

להמשיך לקרוא איך לצום בקלות? (סיפור לשבת וליום כיפור)

המשאלה היחידה – סיפור לשבת

אותו יום התחיל כמו כל יום אחר. הלכתי לי בבוקר למכולת ואחר כך לשוק. איכשהו לא הצלחתי למצוא בשום מקום אננס טרי בצבע סגול אפרסק בו חפצתי. למען האמת, מעולם לא הצלחתי למצוא אננס שכזה. כמו שאמרתי – זה היה כמו כל יום אחר.

 

אבל באותו יום העמקתי לתוך השוק יותר מהרגיל ופתאום מצאתי דוכן של כל מיני חפצים יד שניה. תהיתי אם דוקא בדוכן זה אמצא את מבוקשי והתחלתי לחטט בגל החפצים הענקי שהיה מונח שם באי סדר.

להמשיך לקרוא המשאלה היחידה – סיפור לשבת

פיצה פלאפל – סיפור מתכון

לפעמים מתחשק לי משהו שונה. משהו מקורי. משהו טעים, אבל בריא ומזין. עממי אבל יוקרתי. ישראלי אבל עם ניחוח של חו"ל. מנה שמתאימה למטבח שף יוקרתי, אבל אני יכול להכין אותה במטבח הביתי שלי בזמן קצר וממרכיבים שתמיד יש בבית.

להמשיך לקרוא פיצה פלאפל – סיפור מתכון