בית או דירה? במרכז העיר, בפרבר או בכפר?

במדור השרביט החם הועלו כמה שאלות מעניינות ואני מצטט:

איפה אתם אוהבים לגור?

האם את/ה עכבר/ת העיר או הכפר?

האם מרכז העיר או בפרבר?

לו יכולתם לחיות היכן שבא לכם, ללא אילוצים, היכן זה היה?

אני ממש לא בטוח בתשובות… מצד אחד אני אוהב טבע, אני רוצה לגור במקום שקט, מוקף בעצים וצמחים, עם שפע של ציפורים ואם אפשר עוד חיות בר.

מהבחינה הזאת נראה שבארץ היה מתאים לי לחיות איפשהו בגליל או בגולן.

מצד שני, אני רוצה שיהיו לי במרחק הליכה מהבית חנויות, מרפאת שיניים, רופא, בית מרקחת, חנויות מזון, מסעדות וגם תחבורה ציבורית נוחה לשעת הצורך.

מהבחינה הזאת דווקא יותר מתאים לי לגור בעיר.

כמובן יש גם אילוצים בחיים – אחד החשובים שבהם מבחינתי הוא קרבה למקומות עבודה אפשריים. במקצוע שלי ("מחשבים") המשמעות היא שעדיף לי לגור במרכז הארץ, במרחק נסיעה סביר מתל אביב והרצליה (באופן מוזר, מאז שהשתחררתי מהצבא, עבדתי שנה אחת בפולג, שנה וחצי מהבית, שנתיים וחצי בארה"ב וכל השאר באזור התעשייה של הרצליה פיתוח).

אני מניח שמקום המגורים הנוכחי שלי מהווה פשרה סבירה בין הנקודות שהעליתי. אני גר פחות או יותר במרכז העיר כפר סבא. מרחק נסיעה סביר ממקום העבודה שלי בהרצליה, מרחק הליכה קצר לחנויות, לרופא וכו' וגם לתחנת רכבת (שלעיתים אפילו יש בה רכבות!) ולתחנות אוטובוס. העיר עדיין שקטה יחסית ויש לי עצים וציפורים ליד הבית (בעיקר מיינות ודררות לצערי).
אבל טבע אין הרבה באזור ולרוב הטיולים אנחנו נוסעים שעה ויותר.

חשבתי על כל המקומות שגרתי בהם ונזכרתי במקום אחד שהיה כמעט אידיאלי מבחינתי – Guilderland New York.

גרנו בגילדרלנד שנה אחת, מקיץ 1997 ועד קיץ 1998. זוהי עיירה קטנה שמהווה פרבר של העיר הלא גדולה אלבני, עיר הבירה הלא מאוד מפורסמת מדינת ניו יורק.
ב-1997 עננת ואני נסענו לרילוקיישן בארה"ב והפרויקט הראשון שלנו היה באלבני. שכרנו דירה בקומפלקס דירות בגילדרלנד, מרחק של 15 דקות נסיעה מהעבודה ללא פקקים (וכמעט לא היו פקקים).  מצא חן בעינינו שהבתים באותו מתחם היו מוקפים בהרבה צמחיה טבעית ולמרות שהיו יחסית קרובים לכביש הראשי הסביבה הייתה שקטה ופסטורלית.

היה לנו קניון גדול במרחק נסיעה קצרה וסופרמרקט במרחק הליכה של 10-15 דקות. אבל מי הולך ברגל בערים הקטנות בארה"ב?  ערב אחד החלטנו ללכת ברגל לסופרמרקט  ולהפתעתנו ולשמחתנו קבוצת איילות חצו את דרכנו. זה היה מרגש.

בכל זאת היה חיסרון אחד בולט למגורים בגילדרלנד – החורף שם היה מאוד קר, מושלג וחשוך. החורף שבילינו שם היה "קל" לטענת המקומיים אבל הגענו לטמפרטורה של 26 מעלות מתחת לאפס ובמשך כמה חודשים הטמפרטורה לא עלתה מעל האפס. היו גם שבועות רצופים ללא אור שמש, מה שגרם לנו ממש לדיכאון. הנהיגה בשלג גם הייתה מטרידה ולפעמים מסוכנת.

לסיכום – אין מקומות מושלמים, אבל אם הייתי יכול לחיות היכן שאני רוצה ללא אילוצים כנראה שהייתי גר בגילדרלנד בין אפריל לספטמבר ובכרמיאל בין אוקטובר למרץ…


והרשומה המומלצת היא  – סיפור עם זנב – בבלוג עולם ללא קופסאות  

חורף או קיץ או מה שעכשיו

במדור השרביט החם מוצע הפעם לכתוב על מזג האוויר.

מזג האוויר נחשב לנושא מאוד פופולרי לשיחה. לפחות באנגליה.  האגדה מספרת שכאשר שני אנשים נפגשים ואין להם נושא לשיחה הם מדברים על מזג האוויר.

אבל זה לא הנושא של השרביט החם – הנושא הוא איזה עונה מועדפת עלינו.

אני לא זוכר מה היו העדפות מזג האוויר שלי בילדות. אני זוכר שבקיץ היה חם ובחורף ירד גשם. אני לא חושב שבתור ילד היה לי ממש קר. גדלתי במישור החוף המהביל והחורפים לא היו ממש קרים. בקיץ היה חם ולח וכמובן שלא היה לנו מזגן (בבית או בבית הספר) אבל אני לא זוכר שזה הפריע לי יותר מדי. כנראה בזכות זה שהייתי צעיר 🙂

להמשיך לקרוא חורף או קיץ או מה שעכשיו

אמריקה – סיפור ושיר לשבת

בואי (לא דיוויד) נהיה מאהבים. כך אמרתי לה. היא כמובן לא הבינה את כוונתי וחשבתי שאני מתכוון שניקח לנו מאהבים, אבל הבהרתי שאנחנו אמורים להיות המאהבים זה של זו וזו של זה. להדגשת הרצינות שלי הבהרתי שאני רוצה שנשיא את ההון והמזל שלנו יחדיו (כלומר נפתח חשבון בנק משותף וגם נקנה כרטיס לוטו ביחד).

היא עדיין פקפקה ברצינותי ולכן הוספתי שאני לא סתם נווד חסר כל: יש לי קצת נכסי דלא ניידי (כאן איתי בתרמיל) שאנחנו יכולים לממש בעת צרה.

להמשיך לקרוא אמריקה – סיפור ושיר לשבת

שונא קונספירציות יחיה – סיפור לשבת

בני (שם בדוי) היה ישראלי מבטן ומלידה, פטריוט גדול שלא ראה את עצמו גר במקום שאינו במדינת ישראל (השלמה כמובן) , אלא אם הוא יצליח סוף סוף להוציא דרכון זר של מדינה כלשהי.

למרות זאת בני לא היה קרתני כלל וכלל. הוא היה איש העולם הגדול שתמיד התעניין בנעשה בעולם והיה בקיא מאוד בחוקים ובעולם הפוליטי של הרבה מדינות בעולם.
טוב, לא בדיוק תמיד ולא בדיוק בהרבה מדינות בעולם – אבל מאז תחילת מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב (שהייתה ממש לא מזמן) הוא התעניין מאוד בפוליטיקה האמריקאית והיה בקיא מאוד בחוקי הבחירות של ארה"ב.

הוא ידע למשל בוודאות שטראמפ הוא הנשיא הטוב ביותר שמונה בארה"ב אי פעם ושמתחרהו העלוב ביידן הוא סנילי, פדופיל ובוגד. ממש לא היה ברור לו כיצד ה-FBI  מאפשר לביידן (או לכל אדם שאינו טראמפ) להתמודד בבחירות במקום לאסור אותו מיד.

להמשיך לקרוא שונא קונספירציות יחיה – סיפור לשבת

פעם הייתי בתימן – סיפור ושיר לשבת

פעם הייתי בתימן.

טוב, לא בדיוק בתימן. כי תימן – כידוע לכולם – היא מדינה שלא מקיימת יחסים רשמיים עם מדינת ישראל וישראלים לא יכולים לבקר שם.

אני לא בטוח שאתם יודעים, אבל אין לי דרכון זר. וגם אם היה לי, אני לא חושב שהייתי רוצה להסתכן בביקור בתימן.

אבל הייתי בהרבה מדינות אחרות. פעם (ואפילו מספר פעמים) הייתי באנגליה, בהולנד, בגרמניה, בשוויץ, אפילו בסינגפור ובדרום קוריאה.

פעם הייתי בארצות הברית!

להמשיך לקרוא פעם הייתי בתימן – סיפור ושיר לשבת

תחזית לשנת 2019

מעט באיחור החלטתי לשתף אתכם בתחזית שלי לשנת 2019. לא מדובר פה בתחזית של אסטרולוגים, נביאים או נוסעים בזמן אלא על תחזית מדעית מדויקת המבוססת על התנ"ך, כתבי נוסטרדמוס וכמובן על הכוכבים.

אני מתחייב בזאת כי לפחות 10% מהתחזיות שלי יתקיימו וחלקן אפילו בשנת 2019!

ובלי הקדמות נוספות ומיותרות נעבור לתחזית. (התחזית בחסות קיפודן, רפרפת קיפודים בשלושה טעמים נפלאים – וניל, שוקולד ולקס).

ובכן מה צפוי לנו בשנת 2019?

ראשית, ברמה המקומית: בחודש ינואר צפויים גשמים כבדים, מלווים בברקים וסופות רעמים כולל שלג בחרמון.
החורף יימשך גם בפברואר ובמרץ, אך בסביבות אפריל יגיע האביב שיתחלף אחר כך בקיץ חם ולח. אך על דאגה – לקראת סוף השנה, בסביבות נובמבר, צפויה הקלה בעומס החום.

מבחינה פוליטית צפויות לנו בחירות לכנסת עוד השנה, כפי הנראה באפריל. אלו יהיו בחירות מרתקות, מהפכניות ופורצות דרך. ניתן לומר בסבירות של 110% כי הבחירות האלה יביאו למהפך שקול למהפך המפורסם של 1977. לראשונה (כמעט) יעלה הליכוד לשלטון ובראשות הממשלה יעמוד לא אחר מבנימין נתניהו. נתניהו יצליח לאחד סביבו חלק גדול ממפלגות הימין והמפלגות החרדיות ואנו נזכה לעוד כמה שנים או חודשים של יציבות שלטונית עד למהפך הבא.

לאחר הבחירות, יו"ר מפלגת העבודה (או כל שם אחר שיינתן למפלגה הזאת) יודח בבושת פנים ויוחלף ע"י יו"ר חדש צעיר ומבטיח (שיבטיח להוות אלטרנטיבה שלטונית ולנצח את הליכוד בבחירות הבאות).

בביטחון צפויים כמה אירועים מדאיגים שיכללו הפגנות, פיגועים, ירי טילים על מדינת ישראל ושימוש בעפיפונים ובלוני תבערה. למרבה המזל אירועים אלה לא יגרמו לקריסה כללית של המדינה ובזכות מדיניותו הבטוחה, השקולה והאחראית של מר ביטחון בנימין נתניהו, מה שהיה הוא מה שיהיה.

ונעבור לחדשות חוץ: בסוריה הנשיא אסאד יאולץ להתפטר ממשרתו ולצאת לגלות. כדי שעובדה זאת לא תיוודע ברבים, יוחלף הנשיא ע"י בובה שלו בגודל טבעי שתיראה ותישמע בדיוק כמוהו. הבובה תופעל בדייקנות ובמסירות ע"י צמד מפעילים – איראני ורוסי.

בארצות הברית הנשיא טראמפ  יפתיע את כל העולם. כל יום. חצי מהצוות שלו יתפטר והחצי השני יפוטר. לאחר מהומות קלות יצליח הנשיא טראמפ לעמוד בהבטחתו העיקרית ויבנה חומה מסיבית בגבול שבין מקסיקו לטוויטר.

ברוסיה הנשיא פוטין ימצא את עצמו במצב לא נעים כאשר בסקרי דעת קהל יתגלה כי רק 97.5% מהרוסים תומכים בו. הוא ישקול להתפטר אך בסופו של דבר יחליט כי טובת העם (או לפחות טובת 97.5% מהעם ) דורשת כי ימשיך בתפקידו לעוד 150 שנים.

צפון קוריאה תתפרק מנשקה הגרעיני תרכיב אותו חזרה, תאיים על שלום העולם, תתפייס עם העולם ותצא בריקוד טנגו.

בריטניה כמעט תשלים את היפרדותה מהאיחוד האירופאי, אך ברגע האחרון יסתבר שהניתוח מסובך מדי ויש חשש שלאחר ההפרדה שני הגופים לא ישרדו. בהתייעצות מיוחדת של הרופאים הבכירים יוחלט כי במקום שבריטניה תצא מהאיחוד, האיחוד יעבור להיות חלק בלתי נפרד מהממלכה המאוחדת (שכתוצאה מכך תהיה עוד יותר מאוחדת). המלכה אליזבט תודיע רשמית כי בגיל 115 היא תפרוש מהמלוכה ותוחלף ע"י אחד מנכדיה או ניניה.

בתחום האסונות הפופולריים צפויות לנו שריפות בקליפורניה, רעידות אדמה במקומות שונים בעולם, לא מעט תאונות דרכים וייתכן אפילו (אך בסבירות נמוכה מאוד) כי מטאור יפגע בכדור הארץ.

מלחמת העולם השלישית לא תפרוץ בשנה זאת וסוף העולם ייאלץ להידחות שוב.

ובנימה אופטימית זאת אני מאחל לכולם שבת שלום ושנת 2019 מצוינת!

 

מוסר השכל: מה שהיה הוא שיהיה.

 

 

הזכויות על רפרפת הקיפודים שמורות לארז טל ולתכנית "מה יש".

 

והרשומה המומלצת היא – ביקור בוינה המתקשטת לפני חג המולד – בבלוג של barnoga

 

 

סטורי לשבת

שלום,קוראים לי אורנה (שם בדוי) ואני רוצה להתלונן,או כמו שאומרים אצלנו – טו פייל אה קומפליין – על מה שקרה לי בשבוע שעבר.
סו, מה שהיה היה ככה. אי מין – אולי אני יתחיל עם קצת רקע. יענו בקגראונד.
אני אמנם ישראלית צברית שורשית שאוהבת את  המדינה שלנו יותר מכל אחד אחר בעולם,אבל יצא לי לגור באמריקה (כלומר בניו יורק – ממש על הפיפט) כמה שנים. ככה שאנגלית זה ממש כמו סקונד מאדר טאנג בשביל מי.
מאז שחזרתי לארץ אני מחפשת עבודה שתהלום את כישוריי. אני ורי אדיוקטד כמו שאומרים. אחרי הצבא למדתי ביולוגיה ואחר כך שגרנו בסטייטס למדתי בקולג' קומפיוטר סיינס במשך ארבע לונג שנים. זותומורת שיש לי כמעט שני תארים – כמעט תואר ראשון בביולוגיה ואז כמעט עוד תואר – שזה תואר שני –בקומפיוטר סיינס. זותומרת שאני מה שנקרא אקדמאית או כמו שאומרים אצלנו קולג' גראדואייט.
אז כמו שאמרתי, אני מחפשת עבודה מתאימה, אבל המצב בארץ קשה. פה זה לא אמריקה שלכל קולג' גראודאייט נותנים עבודה מפוצצת בכסף נו קוושטיון אסקד. פה – במדינה המפגרת שלנו (אקסקיוז מי פור ביאינג ישירה איתך) בכל אינטרויו מתקיפים אותך בשאלות – בת כמה את? כמה ילדים יש לך? באיזה גיל? למה לא עשית צבא? איפה למדת? באיזה מהירות את מקלידה? מכירה וורד?
אני אין פרינסיפל לא מוכנה לענות על השאלות האלה כי הן ממש קוראות לאפליה מתקנת. אז נו וונדר שלא מצאתי עבודה עד כעת.
אבל בשבוע שעבר היה השיא. ראיתי מודעה בניוזפייפר ש"למשרד בהרצליה דרושה מזכירה עם 5 שנות ניסיון, ידע באופיס חובה,אנגלית שפת אם, ידיעת שפות נוספות יתרון".
אז איי סיי טו מייסלף: "אורנה! זו המשרה בשבילך! את כבר חמש שנים מזכירה לכולם מה לעשות, היית בהמון אופיסס, האנגלית שלך ממש שפת אם ואת יודעת גם עברית שזה ממש שפות נוספות ".
אז שלחתי את הסי.וי שלי וזה ממש לא היה סורפרייז שהם התקשרו להזמין אותי לראיון.
איך שהגעתי לאופיס שלהם הבנתי שזה דה-פלייס בשבילי. לייק, יו קנו, שטיחים מקיר לקיר ואווירה אנגלו סקסית כזו כמו שאני רגילה מהתקופה שגרתי בסטייטס (לא רחוק מהפיפט).
אולמוסט שכחתי לציין שהם אמרו שהראיון יהיה באנגלית ואני אמרתי – "נו פרולבם! אינגליש איז מיי מאדר טאנג!"
בקיצור, היה מאוד מכובד. הציעו לי קופי או טי ואז נכנסתי למשרד של המראיין – טיפוס ורי נייס שמיד ידעתי שאני רוצה שיהיה הבוס שלי.  אבל מה? הוא לא דיבר עברית. זה לא פרובלם בשבילי.
הוא עשה לי: "פליז אינטרודיוז יורסלף" אז אמרתי: "אורנה (פייק ניים) האו דו יו דו?" אבל נראה כאילו הוא מצפה למשהו אחר. הייתה קצת שתיקה מביכה ואז הוא אמר: "טל מי אבאוט יורסלף"
סו אמרתי לו: "אס איי סייד,מיי ניימ איז אורנה. איי'מ 34 יירז אולד אנד איי לוב ריקודי עם וגם קרייזי אבאוט מזון בריאות אורגניק. איי הב טרי וונדרפול קידס אנד דה ביג וון איז מחונן אנד…"
אבל אז הוא עצר אותי ואמר: " סורי,איי סי איי ווז מיסאנדרסטוד. איי מנט טו אסק יו טו אקספליין ווי יו סי יורסלף פיט דה פוזישן"
יש דבר אחד שאני לא מסוגלת לעבור עליו בשתיקה וזה הטרדה מינית. מי הוא חושב לעצמו שהוא? ככה להתחיל לדבר איתי על פוזישנס? מה הוא חושב שאם אני בלונדינית (לפעמים) אז אני איזי טו גט?
קמתי מיד והתחלתי לצעוק עליו: "הו יו טינק יורסלף? יא חתיכת זירו!!! איי ויל סו יו פור אול דה כסף יו גוט יא חרה! איי הב א וורי וורי גוד לוייר אנד אי קנו איי ויל וין דה קייס!"
הוא לא הבין מאיפה זה נפל עליו. הוא כנראה רגיל לבחורות שישר נכנסות לפוזישן כשהוא ג'סט אסק דם.
יצאתי משם כמו טורנדו.
לא עברו טו דייס וקיבלתי טלפון מהמשרד שבו דיי סיי שאיי דידנט גאט דה ג'וב. זה לא שזה היה ביג סורפרייז – היה לי ברור שהם לא ירצו אותי וזאת אפליה מתקנת.
אז בקיצור, יו סי, אני רוצה טו סו דם פעמיים – פעם ראשונה על סקסואל הארסמנט ופעם שניה על אפליה מתקנת.
וט יו סיי? איי דונט הב א קייס?  איי ויל סו יו טו! חרא של מדינה פה! אני יחזור לסטייטס ועוד נראה איך המדינה המחורבנת הזותי תסתדר בלעדיי!
מוסר השכל: יו קנו, נוט אול דה יורדים הם נפולת של נמושות – חלק הם בריחת מוחות!
שבת שלום!
והרשומה המומלצת היא – הרחוב בכפר הדונג – בבלוג של צלמת טבע