הסיפור לשבת על ייסורי הגילוח

סער (שם בדוי) היה בחור שעיר למדי. הוא התחיל להתגלח כבר בגיל 15, אבל בגיל 17 הוא הפסיק להתגלח וגידל זקן מכובד שזיכה אותו בשם החיבה "הרצל" מפי חבריו לכיתה.

גידול הזקן היה צעד נבון מאוד מבחינתו של סער (הרצל) מכמה סיבות טובות:

ראשית, עם זקן הוא היה נראה מבוגר מכפי גילו (17 כזכור) ויכול היה לקנות משקאות אלכוהוליים ללא בעיה (כמעט).

שנית, הוא לא היה צריך להתגלח כל בוקר – ובמקרה שלו אם הוא באמת רצה להיראות מגולח, היה מדובר על להתגלח פעמיים ביום.

ואחרון חביב – הוא הפך לדמות מוכרת היטב ברחבי בית הספר, בהיותו התלמיד המזוקן היחיד (אמיר מכיתה י"ב/2 גם ניסה לגדל זקן, אבל צמחו לו רק כמה דבלולי שיער על הסנטר).

להמשיך לקרוא הסיפור לשבת על ייסורי הגילוח

הסיפור לשבת על בלש הגרביים

לאורי (שם בדוי) לא היו כל כישורים יוצאי דופן. בכל אופן לא כאלה גלויים לעין.

 

בבית הספר הוא היה תלמיד ממוצע כמו גם ספורטאי ממוצע. הוא לא הצטיין בכלום וגם לא נכשל בכלום.

אורי גם היה קונפורמיסט ידוע. בבית הספר הוא הקשיב למורים (בגבולות הסביר) והכין שיעורי בית (בגבולות הטעם הטוב). בסיום הלימודים הוא התגייס לצבא ואחרי שרות של שלוש שנים בתותחנים (ללא אירועים מיוחדים) נסע להודו לחצי שנה.

  להמשיך לקרוא הסיפור לשבת על בלש הגרביים