בומבה של פיצוץ (סיפור לשבת)

היה זה עוד יום חורף אפור בעיר הגדולה ורשה. השמש עדיין לא זרחה כשהגעתי בבוקר למשרדי.

בפתח עמד הסמל נרגש כולו וקרא: "מדוע לא נסעת ישירות לרחוב נאלעווקי נומר 23?"

"וכי מה קרה ברחוב נאלעווקי נומר 23?" – שאלתי בנחת – "האם שוב נתפס רופא גונב שוקולד? או שמא הפעם דווקא מורה גנב  סוכרייה על  מקל?"

"האם לא שמעת אמש את קול המפץ?" שאל אותי הסמל בתמיהה – "התפוצצה בומבה לפני הדלת של דירת אברהם רעבשטיין ברחוב נאלעווקי נומר 23 בקומה השנייה שבחצר הראשונה!"