הנושא החם – כוחות על

במדור השרביט החם הוצע לנו לכתוב איזה כוח על נרצה לבחור.  כמו בפעם הקודמת, אני מרגיש מחויב לכתוב בגלל שאני מקורב (מאוד) למי שהעלה את ההצעה.

 
הבעיה היא שכותב השרביט הקשוח הגביל אותי לכח על אחד בלבד… ולי יש כל כך הרבה רצונות!
או לפחות היו לי..  כשהייתי ילד חשבתי מפעם לפעם על הנושא  והיו לי כמה רעיונות מעניינים (או נדושים).

אז אתחיל בלספר על ארבעה מהכוחות עליהם חשבתי כילד ואנסה להבין אם אחד מהם יכול להיות "האחד".

היכולת לעוף

 יכולת בסיסית של רוב גיבורי העל. הרצון לכך הוא מובן מאליו, אבל נראה לי שאם אזכה ביכולת זאת היא לא תעזור לי הרבה. צריך לשים לב לאותיות הקטנות: באיזה מהירות אוכל לעוף? לאיזה מרחק? באיזה גובה? איך יגיבו אנשים ובעלי חיים ליכולת הזאת?
בדמיון שלי יכולת זאת תאפשר לי להגיע לכל מקום בעולם בזמן קצר, אבל במציאות סביר להניח שאם אוכל לטוס מספיק מהר בוודאי איורט ע"י אחד מחילות האוויר במדינות בהן אעבור.
יש דרכים בטוחות ונוחות יותר להגיע למקומות רחוקים בארץ ובעולם.

היכולת להיות רואה ולא נראה

אמנם לא קיימים הרבה גיבורי על המסוגלים לכך, אבל זאת עדיין תכונה פופולארית למדי בקולנוע ובספרים. אני מניח שהרצון לכך עלה בי לאחר קריאת ספרי דנידין.
תכונה כזאת תאפשר לי להתגנב לכל מיני מקומות בלי להיראות – וזה יכול להיות שימושי – אבל גם פה קיימות בעיות רבות.
הבעיה הראשונה היא בעיית הבגדים: האם כשאהפוך לבלתי נראה הבגדים שלי גם יהפכו לבלתי נראים? סביר להניח שלא. אם כך, אצטרך להתפשט כדי להתגנב… היכן אניח את הבגדים? וכיצד אחזור ללבוש אותם? ומה יקרה אם בטעות אחזור להיות נראה ללא בגדים?  או אם אהפוך לבלתי נראה אך אשכח להתפשט?
בקיצור, גם זה מסובך מדי.

היכולת להפוך לבעלי חיים שונים כרצוני

זאת כבר יכולת מקורית יותר, אבל לא מקורית לחלוטין. חשבתי עליה בהשראת חייזרית מהסדרה Battlestar Galactica  שהייתה לה יכולת דומה. תיקון מאוחר אך חשוב: empiarti מצאה שהדמות אותה זכרתי הגיעה מסדרה אחרת לגמרי – Space 1999. תודה רבה!
יכולת זאת מגלמת בתוכה בקלות יכולות רבות אחרות, כמו היכולת לעוף (אם אהפוך לציפור), היכולת להיות כמעט בלתי נראה (אם אהפוך ליתוש או זבוב), כח רב (בתור פיל, גורילה או קרנף), ועוד.
אני זוכר שדמיינתי שבאמצעות היכולת הזאת אם אהיה רעב אהפוך לסוס ואוכל עשב.

בסופו של דבר חלק מהחלום דווקא התגשם – הפכתי לטבעוני ואם אני רעב אני אוכל עשב.

היכולת לזכות בהגרלות כרצוני

אני מניח שעל היכולת הזאת חשבתי בגיל מבוגר יותר כשהתחבטתי בשאלה כיצד ארוויח מספיק כסף כדי להתקיים ברווחה.
לאחר מחשבה מרובה הגעתי למסקנה שהיכולת הזאת היא מצוינת: ברגע שאזדקק לכסף אבחר הגרלה להשתתף בה (לוטו, טוטו, פייס… השמיים הם הגבול) וכך אוכל לקבל סכום גדול בצורה חוקית שלא תעורר תהיות.
כמובן שאזדקק גם ליכולת לקבוע באיזה פרס אזכה – אם אזכה בעשרה שקלים בכל הגרלה בה אשתתף עדיין לא ייפתרו כל בעיות הקיום – אבל אני מניח שאת זה אפשר להוסיף לתכונה במחיר זניח.
הבעיה היחידה עם היכולת המופלאה הזאת היא שהיכולת חומרנית מדי. כיום אני יודע שכסף הוא לא הכל בחיים וככל שמרוויחים יותר כסף זקוקים ליותר כסף.
קראתי גם יותר מדי סיפורים על זוכים בהגרלות שאיבדו את כל כספם תוך זמן קצר ומצבם הורע מאוד יחסית למה שהיה לפני הזכייה.

האם אחד מארבעת הכוחות הנ"ל הוא הכוח בו אבחר?  קל לראות שבשניים הראשונים אני כבר לא מאמין. הרביעי עדיין מפתה אותי אבל לא מתאים לתדמית שלי להיות חומרני כל כך. אחרי התייעצות עם המשפחה הוחלט ברוב קולות שאוכל לגרום לכל האנשים להאמין למה שארצה שיאמינו בו (לביבי ולדרעי כמעט יש את הכוח הזה!)


והרשומה המומלצת היא – לא מתעסקים עם בנקאים, טמבל – בבלוג של נדב

סיפור חכמות לשבת האחרונה לפני הבחירות (מועד ג)

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות על קפה ועוגה בבית הקפה החביב עליהן בבני ברק והיו מסיחות בענייני דערבא.

אמרה הרבנית רחל: "האם שמעתן כי הכנרת כמעט הגיעה לקו העליון? מה רבו מעשיך אדושם!"

אמרה הרבנית שרה: "מה רבו גשמיך אדושם – כולם ברטיבות עשית"

הוסיפה הרבנית רבקה: "כי הוא בחרנו מכל העמים וציוונו לנסוע לראות את השטפונות, אבל לא בשבת"
ציינה הרבנית חסיה: "אגב בחרנו – במי אתן בוחרות ביום שני?"

להמשיך לקרוא סיפור חכמות לשבת האחרונה לפני הבחירות (מועד ג)

שיעור היסטוריה – ישראל 2050 (סיפור לשבת)

"בוקר טוב לכולם" – אמר המורה. למורה הזה לא היה שם בדוי – הוא היה כולו בדוי, מכיוון שלא היה אדם אלא תוכנת בינה מלאכותית מתקדמת. כלומר, מתקדמת במושגים של ימינו, אבל די מפגרת במושגים של 2150, הזמן בה מתרחש סיפורנו. אבל אני לגמרי סוטה מהסיפור, אז אחזור אליו ואני מבטיח להשתדל לא להפריע (אבל לא מבטיח לקיים).

המורה בדק בזריזות (תוך פחות מננו-שנייה) שכל 5,231 התלמידים נמצאים בכיתה (הוירטואלית כמובן). 2 היו חסרים. אחד דיווח שהוא חולה והמורה בדק אותו, רשם לו כדורים ושיחרר אותו מהכיתה. השני הציג פתק מההורים הפוטר אותו מהשיעור אבל המורה זיהה שמדובר בזיוף מצוין ושלח אליו משטרה (וירטואלית).

כעת אפשר היה להתחיל בשיעור. הנושא היה היסטוריה עתיקה של מדינת ישראל.

להמשיך לקרוא שיעור היסטוריה – ישראל 2050 (סיפור לשבת)

מחשבות על תוצאות הבחירות

ראשית הצהרה חשובה: זאת רשומה רצינית, לא צינית כלל ולא דמיונית. בעבר כתבתי לא מעט כאלה בבלוג, אבל כבר שנים שהתמקדתי בסיפורים ורשומות ציניות בלבד.
משום מה אני מרגיש צורך לכתוב על הרגשתי ומחשבותיי בעקבות תוצאות הבחירות.

כמובן שאתם יכולים לבחור שלא לקרוא…

השנה, לראשונה לדעתי, הצבעתי למפלגה שאני לא ממש מזדהה איתה. כמו רבים אחרים הצבעתי ל-"כחול לבן" כי הרגשתי שהיא "הרע במיעוטו". אני ממש לא אוהב את לפיד – אני חושב שהוא דומה לנתניהו בכך שהוא בעיקר אוהב את עצמו וחושב על עצמו. אני לא ממש מכיר את גנץ. להבנתי הוא "בסדר". אבל אני לא חושב שזה הופך אותו למועמד מתאים לראשות הממשלה. אני כן מאוד מעריך את אשכנזי. אני חושב שהוא עשה עבודה מצוינת בתור רמטכ"ל. חוץ מזה, הסכסוך שלו עם אהוד ברק נתן לו נקודות זכות לטעמי.

עמדות המפלגה לא לגמרי ברורות, אבל בעיקרון נראה שמה שידוע מתאים לעמדותיי.

להמשיך לקרוא מחשבות על תוצאות הבחירות

בחירות 2019 – לא הרבה השתנה מ-2015…

נתקלתי במקרה ברשומה שפרסמתי לפני הבחירות הקודמות (ב-2015) ונדהמתי לראות כמה הדברים כמעט ולא השתנו. התיקון היחיד למעשה הוא בשורה התחתונה – במקום " המחנה הציוני" צריך להיות "כחול לבן"

אז הנה הרשומה המקורית ללא תיקונים (פרט לרשומה המומלצת):

____________________________________________________________________________
מיום שהייתה לי זכות הצבעה הלכתי להצביע בכל מערכות הבחירות (פרט לאחת שהייתה בזמן שגרתי בארה"ב).
ראיתי בכך תמיד לא רק זכות אלא גם חובה. משום מה אני מרגיש חובה לתרום את קולי בבחירות.
בכל מערכת בחירות אני רואה פרסומים של אנשים הבוחרים לא להשתתף בבחירות ולא לנצל את זכותם להשפיע ולו במעט על השלטון במדינה.
לעיתים אנשים אלה מסבירים את התנגדותם להשתתפות בהצבעה במילים יפות על "מרי אזרחי", "התנגדות להשתתפות במשחק המושחת" ועוד כל מיני ססמאות משונות שכאלה.
אתמול נתקלתי ברשומה בבלוג שלא הכרתי בה כתב הבלוגר שהשתתפות בבחירות מהווה תמיכה ב-"פלגנות והשנאה וההתנשאות והשליליות". לא פחות.
כשהגבתי והסברתי למה לדעתי חשוב להצביע קיבלתי תגובה שמאוד הפתיעה אותי – מסתבר שהקריאה להשתתף בבחירות היא "ססמא עבשה" ונראה שרק אנשים שלא מסוגלים לחשוב באופן עצמאי משתתפים בבחירות.

להמשיך לקרוא בחירות 2019 – לא הרבה השתנה מ-2015…

למי נצביע השנה?

 

כמו בכל שבוע, אני ירשום פה בבלוג שלי פרשנות פוליטית אמיתית, עמוקה ורצינית – לא כמו הפייק ניוז שאתם קורים בכל האתרים הסמולנים הפשיסטים המושחתים.

אבל השבוע, בגלל שהבחירות מתקרבות ולא פחות בגלל שפורים מתקרב (יש שמועות אפיל שהוא ממש היום) אני ינתח לכם למי כדאי להצביע.

 

זה ביכלל לא סוד שבבחירות האלה יש המון מיפלגות ולכן יש הרבה סיבות להתבלט למי להצביעה. אני פב בפוסט יעשה לכם סדר ואני מבטיח שאחרי שתקראו מה שיש לי להגיד תדעו בדיוק למי להצביעה.

 

זה גם לא סוד שאנחנו בבחירות הכי הכי גורליות מאז שקמה המדינה. השנה נצטרך להחליט אחת ולתמיד מי ינהיג אותנו בארבע השנים הקרובות (או הרבה פחות) – צריך לדעת להבדיל בין הבוגדים למושחטים, בן הרמאים לגנבים, בין השקרנים לפחדנים ובין האפסים לעלובים.

 

האמת שזה קל מאוד לדעת למי להצביעה השנה. נתניהו המלך נמצא בצרות גדולות כי כל התשקורת הסמולנית מאיימת עליו להפיל אותו בבחירות בצורה דמוקרטית ולכן חייבים להצביע בשבילו כי אין אף אחד שיכול להחליף אותו ובלעדיו המדינה תהיה במצב עוד יותר גרוע ממה שהיא איתו.

 

גם כן חייבים להצביע לגנץ בגלל שהוא כזה חתיך וגבוה – מחקרים מדעיים באינטרנט מוכיחים שאין כמו גברים חתיכים וגבוהים להיות מנהיגים. גם שארל דה גול היה גבוה. חוץ מזה במפלגה שלו יש הכי הרבה פלאפלים ואני מאוד אוהב לאכול פלאפל וחוץ מזה השם של המפלגה הוא "כחול ולבן" וכולם יודעים שכחול ולבן זה צבע שלי אז ברור שאני יצביע בשבילו.

 

חוץ מזה חייבים להצביע בשביל מפלגת האבודה. קודם כל ביגלל שזאת המפלגה שהקימה את המדינה שלנו שהיא המדינה היהודית היחידה בכל העולם. שנית כל בגלל שאבי גבאי יצא גבר גבר שהוא זרק את ציפורה והוא מבטיח שינוי ואני אהבתי את מפלגת שינוי. וחוץ מזה קצת חבל אם המפלגה הזאת תימחק כי אז לא יהיה על מי לצחוק.

 

חייבים גם להצביע לימין החדש. כי בנט לא יורה בנגמש ושקד כן יורה בכל השופטים. צריך אנשים חזקים כאלה שיראו לבוגדים מאיפה משתין הדג ולערבים מאיפה ממליטה הפרה. אם הימין החדש לא יהיה בקואליציה אז יישאר לנו רק הימין הישן וכולנו יודעים שעוד בתורתנו הקדושה כתוב "ישן מפני חדש תוציאו".

 

ואם כבר מדברים על התורה, ברור שחשוב מאוד להצביעה בשביל דגל התורה או אגודת ישראל או עץ החיים או איך שלא קוראים להם. אלה עם האות "ג" (ג זה זקן גדול). כי הם כולם רבנים חכמים והם היחידים שישמרו על האמונה באלוקים ובד' ובשם יתברך ובא-ל שרק האמונה בהם הביאה את העם היהודי לאן שהוא הגיע. חייבים קצת יידישקייט וחייבים להצביע ג.

 

גם חייבים להצביע לש"ס מאותן סיבות בדיוק אבל גם בגלל שחייבים לתת אפליה מתקנת למזרחיים וגם בגלל שאריה דרעי הוא ממש אריה וממש זכאי. רק ארי חזק יוכל לטרוף את כל הזברות שמסכנות את העם היהודי ורק אריה חזק יוכל להראות לכל האשכנזים מאיפה מפהק החמור.

 

אגב חמור, פשוט חייבים להצביע למרץ. מי שלא יצביעה למרץ הוא חמור. רק מרץ מבטיחה לנו תחבורה ציבורית בשבת (ואולי אפילו בימי חול) ורק מרץ ירשו לנו לאכול סטייק חזיר בשמנת ביום כיפור בלי שהצדקנים ממועצת גדולי התורה יצעקו גוועלד. חוץ מזה מרץ היא המפלגה היחידה שבראשה עומדת אישה וזה הסיכוי היחיד שלנו לראשה בכנסת.

 

ואם כבר נשים, צריך להצביע לבית היהודי כי רק סמוטריץ ידאג שאשתי לא תיאלץ ללדת בחדר אחד יחד עם ערביות. נשות ישראל הטהורות הן לא ערביות ומגיע להן שוקולד. הוא גם יידע לחנך את הילדים שלנו (שייוולדו בלי נוכחות ערביות בחדר הלידה) להיות גיבורי ישראל כמו החייל היורה וככה יהיה לנו צהל חזק שניתן לו לנצח.

 

אסור לא להצביע לזהות יהודית כי רק הם יתנו לנו גראס או מריחואנה או כל חומר טוב אחר. וחוץ מזה אם כבר להצביע לשקרנים, כדאי להצביע לכאלה רציניים ומקצוענים.

 

כתבתי כבר הרבה ולא נשאר לי זמן, אז אני רק יזכיר שחייבים גם להצביע מסיבות ברורות לליברמן, למפלגות הערביות ולכל מי ששכחתי.

 

אני מניח שכעת הכל ברור, אז עד הפעם הבאה אני מאחל לכם –

פורים שמח ושבת שלום!

 

 

התנצלותי שלוחה לכל מי שכאב לו לקרוא את הרשומה…

 

והרשומה המומלצת היא – "גיי פרנדלי" מהסוג האפל – בבלוג של גנימדס

עשר המלכות – לקראת פורים

בשבוע הבא יחול חג פורים. לטובת הקוראות שעדיין לא מצאו רעיונות לתחפושות להן או לבנותיהן (או לבניהם או לבני זוגם וגם להיפך, כנאמר "ונהפוכו") אני מפרסם שוב סיפור שפרסמתי כבר לפני הרבה זמן בבלוג שלי בתפוז ולכן אני מאמין שאף אחד לא זוכר אותו ואף אחד לא ישים לב לכך שזהו פרסום חוזר.

ליתר ביטחון הכנסתי שינויים קלים בסיפור, כי בכל זאת התבגרתי קצת בינתיים. שיניתי גם את שם הסיפור (אבל לא באמת ספרתי כמה מלכות מופיעות בו)

עשר המלכות

כבר בכיתה א' רצתה מלכה (שם בדוי, כי מי קוראת לבתה מלכה בימינו?) להיות מלכת הכיתה. לצערה היא היתה רחוקה מכך. אמנם בכיתה א' עדיין לא היה ברור למלכה (או לחברותיה לכיתה) מה משמעות המושג "מלכת הכיתה", אבל היה ברור למלכה שהיא לא המלכה.

אמא, דינה (שם בדוי גם כן), הציעה לה כפיצוי להתחפש בפורים למלכת אסתר. מכיוון שמלכה הייתה עדיין בגיל שבו הילדים מתחפשים למה שההורים מציעים להם, היא קיבלה את ההצעה בשמחה. השמלה הנוצצת שלה וכמובן כתר הפלסטיק המוזהב והשרביט המוזהב לא פחות גרמו לה להרגיש מלכה ליום אחד.

להמשיך לקרוא עשר המלכות – לקראת פורים