בלוגנאורי – חצי שבוע אחרון + הנושא החם

ינואר חלף עבר לו, אבל בשבוע שעבר עדיין היו שלושה ימים בהם התפרסמו נושאי בלוגנאורי – bloganuary  – אז  אני משלים את מה שהחסרתי. בנוסף יש נושא חם שאין לי הרבה מה לומר עליו, לכן מתאים לי לצרף אותו לרשומה הזאת.

הנושאים של בלוגנאורי כמובן כתובים באנגלית, להלן הנושאים בתרגום חופשי (ולא לגמרי מדויק) ומה שיש לי לכתוב עליהם:

29.1      איזה דבר למדת לאחרונה?

אחד הדברים שאני אוהב בחיים הוא ללמוד תמיד דברים חדשים. אם זה בעבודה , אם זה סתם לידע כללי ואם זה דברים שאני לומד על עצמי. השבוע למדתי מחבר לעבודה שאנו לא יכולים לחוש (באמצעות העור) לחות, או רטיבות. זה נשמע מוזר, אבל בעור אין איברי חישה לרטיבות ולמעשה כשאנו חשים שמשהו הוא רטוב או לח זה תרגום שנעשה במוח שלנו לכך שהוא קר, מן הסתם בשיתוף המחשבה שהוא יכול להיות רטוב. לקריאה נוספת. – כאן.

30.1  מה יהיו שמות הפרקים באוטוביוגרפיה שלך?

כמו רבים אחרים, גם אני לא מתכוון לכתוב אוטוביוגרפיה ואני בטוח שגם אף אחד אחר לא יכתוב את הביוגרפיה שלי. אבל לצורך התרגיל, אני מאמין ששמות הפרקים יהיו: ילדות מוקדמות, נערות, שירות צבאי, עבודה ראשונה, ארה"ב, ילדים, כל השאר.

31.1  מהו המקום הטוב ביותר לצפות ממנו בשקיעת השמש בסביבתך הקרובה?

ללא ספק זהו הגג של הדירה שלנו, שיש ממנו תצפית טובה לכיוון מערב ועדיין אין בניינים גבוהים שיסתירו את הנוף בכיוון זה. תוך כמה שנים יהיו.

את התמונה הבאה צילמתי דווקא ממקום אחר – החדר הקודם שלי בעבודה. גם ממנו תוך כמה שנים לא יהיה נוף יפה למערב בגלל בניין חדש המתוכנן לקום שם.

הנושא החם – לישון בחדרים נפרדים.

במדור השרביט החם הוצע לנו לכתוב האם אנו ישנים יחד עם בני/בנות הזוג שלנו או בחדרים נפרדים.

הנושא קצת מוזר לי. מאז שאני גר יחד עם עננת (כבר למעלה מ-30 שנה), אנחנו ישנים באותו חדר ובאותה מיטה. היו גם לילות בהם לא ישנו ביחד – כמובן כאשר אחד מאתנו לא ישן בבית (בעבר זה קרה הרבה בנסיעות עבודה שלי לחו"ל, אבל זה כבר לא קורה) ואפילו הייתה תקופה קצרה בזמן שגרנו בארה"ב ששנינו לא ישנו בבית אבל גם לא ביחד (עננת הייתה בניו ג'רסי ואני בוירג'יניה) . היו גם לילות בהם לא ישנו יחד למרות שהיינו שנינו באותו בית (המקרה שזכור לי לאחרונה יחסית היה כשעננת נחשפה לחולת קורונה והכניסה את עצמה לבידוד), אבל נראה לי הכי טבעי והגיוני שנישן יחד.

בד"כ כשאני ישן לבד במיטה הזוגית שלנו (מזמן לא קרה) קשה לי להירדם…

והרשומה המומלצת היא – Inside the Crater's Rim: Hiking Around Paulina Lake- בבלוג של Mamma Quail

בלוגנאורי – השבוע הרביעי

גם השבוע אני מפרסם רשומה מרכזת של כל נושאי בלוגנאורי – bloganuary  – של השבוע שעבר.

הנושאים כמובן כתובים באנגלית, להלן הנושאים בתרגום חופשי (ולא לגמרי מדויק) ומה שיש לי לכתוב עליהם:

  • מה הייתה עבודת החלומות שלך כילד?

    במהלך שנות ילדותי היו שלוש עבודות שאני זוכר שחשבתי עליהן. לא בטוח ש-"חלמתי" עליהן, אבל חשבתי ברצינות עליהן כעל עבודה עתידית. הראשונה הייתה הוראה. רציתי להיות מורה… טוב שזה עבר לי מהר כי הייתי יכול להגשים את "החלום" הזה די בקלות ואני די בטוח שלא הייתי נהנה מכך. השנייה הייתה להיות וטרינר. יכול להיות שהייתי מסוגל להצליח גם בכך, אבל לא הגעתי לכיוון. השלישית והאחרונה הייתה "לעבוד במחשבים".  לא בדיוק הייתי בטוח מה המשמעות של עבודה במחשבים כשהחלטתי ללמוד מחשבים בתיכון, אבל גיליתי שאני נהנה מתכנות ואני גם טוב בכך. מאז גיל 14 אני עוסק במחשבים ומאז גיל 22 גם עובד במחשבים. כך יוצא שהגשמתי חלום, ואני לא ממש מאושר לחיות את החלום הזה. (גם סיוטים הם חלומות, לא?)

23.1  איזה שקר אתה מספר לעצמך?

אני חושב שהשקר העיקרי שאני מספר לעצמי הוא שהכל יסתדר ויהיה טוב.

24.1  איך אתה מראה אהבה?

זאת שאלה שצריך לשאול את האהובים עליי… אני לא כל כך אדם של חיבוקים ונשיקות ושליחת אימוג'ים של לבבות ונשיקות, אבל אני לא מתבייש לומר "אני אוהב אותך" ומקווה שאני מראה את האהבה שלי גם בתמיכה המלאה ובדאגה לאנשים שאני אוהב.

25.1  איזה שיר מדבר אלייך ומדוע?

שאלה קשה מאוד. אני אוהב הרבה שירים (חלקם הזכרתי בשרביט השירים האהובים עליי) , אבל לרוב אני אוהב אותם כי הם נשמעים טוב לאוזניי ולא כי הם "מדברים אליי". מהו שיר שמדבר אליי? האם זהו שיר שאני מזדהה עם המילים שלו? או שיר שמעורר בי רגשות עזים?

בקיצור, אחרי התלבטות קצרה החלטתי על comfortably numb של פינק פלויד שתמיד מעציב אותי לשמוע אותו ולפעמים (אבל לשמחתי לא תמיד) אני מזדהה עם חלק מהמילים שלו.

26.1 איזה שפה היית רוצה לדעת לדבר?
יש שתי שפות עיקריות שהייתי רוצה לדעת לדבר ויותר מזה להבין – הראשונה היא ערבית והשנייה היא רוסית. הסיבה ברורה – אלה שתי שפות המדוברות ע"י לא מעט אנשים הסובבים אותי ואני חושב שזה חשוב שאבין אותם ואוכל לדבר איתם בשפתם.  לצערי אין לי ממש כשרון לשפות. בשנים האחרונות התחלתי ללמוד ערבית (אחרי ששכחתי כל מה שלמדתי בכיתות ז-ח) אני יודע כעת קצת יותר אבל ממש לא מדבר או מבין את השפה. רוסית אפילו לא ניסיתי. אולי בעתיד.

 .

27.1. מהם היתרונות והחסרונות של דחיינות?
החסרונות ברורים לי – מגיעים למטלות ברגע האחרון, עושים אותם בלחץ ולא באופן מיטבי. לא חשבתי שיש יתרונות לתכונה זאת, אבל Adiad הציגה בבלוג שלה יתרון אפשרי.
אחרי מחשבה נוספת הגעתי למסקנה שיכול להיות יתרון לדחיינות – אם נדחה את העבודה אולי בסוף היא תתבטל ונגלה שלא היינו צריכים להשקיע כלל…

28.1 תאר את עוגת יום ההולדת המושלמת

דווקא עוגת יום הולדת? ועוד מושלמת? מזמן לא הכינו לי ממש עוגת יום הולדת ואני לא חש בחסרונן. בכל זאת אני בגיל שבו לא כדאי לשים נרות על העוגה. וכמובן הטבעונות שלי לא  עוזרת למי שרוצה להכין לי עוגה. יש אמנם עוגות טבעוניות נחמדות, אבל נראה לי שכדי שעוגה תהיה באמת טובה היא צריכה להכיל ביצים וחלב או מוצריו.
בשנים האחרונות אני נוהג לכבוד יום הולדתי להביא לעבודה שתי עוגות טבעוניות שאני מכין בעצמי. אף אחת מהן לא מושלמת…
בימים שלפני הטבעונות אהבתי עוגות גלידה בטעם שוקולד. אז אולי זאת.

והרשומה המומלצת היא – לאן שנפנה – בבלוג של arik benedek chaviv

בלוגנאורי – השבוע השלישי

קצת פחות מתאים לי, אבל התחייבות היא התחייבות, אז גם השבוע אני מפרסם רשומה מרכזת של כל נושאי בלוגנאורי – bloganuary  – של השבוע שעבר.

הנושאים כמובן כתובים באנגלית, להלן הנושאים בתרגום חופשי (ולא לגמרי מדויק) ומה שיש לי לכתוב עליהם:

  1. איזה פחד הצלחת לנצח?

    אני לא חושב שיש איזה  "פחד שהצלחתי לנצח". למרבה המזל מעולם לא היו לי פוביות רציניות כלשהן. מצד שני אני הרבה פעמים מצליח לנצח פחדים קטנים כמו הפחד לצאת מהבית ולנהוג בכבישים המסוכנים שלנו, הפחד לדבר מול קהל, הפחד לקנות משהו גדול יחסית ועוד

16.1  האם יש לך זיכרון הקשור לריח?

כשהייתי נער צעיר,  הייתה תקופה שאחי הגדול (המבוגר ממני בשש שנים וקצת) נהג להכין לו לארוחת ערב טוסט עם עגבניות. יש לי זיכרון קצת מוזר בו אני קורא את הספר "תותחי נברון"   מאת אליסטר מקלין ומריח את הטוסט שאחי הכין. כל פעם שאני חושב על הספר הזה (זה לא קורה הרבה) אני כמעט יכול להריח את הטוסט…

17.1  תאר את היום המאושר בחייך

יש שתי דרכים אפשריות לחשוב על הנושא הזה – אפשר לתאר את היום שהיה המאושר בחיי (עד כה) ואפשר לתאר את היום העתידי (שלא לומר הדמיוני) שיהיה המאושר בחיי.

אם מתייחסים לאפשרות הראשונה, קשה לי לומר מה היה היום המאושר בחיי. אני יכול לחשוב על כמה ימים בהם הייתי מאושר, אבל קשה לי לומר מי מהם היה "המאושר בחיי". בין הימים האלה אני יכול למנות את הדייט הראשון שלי עם עננת  (ומכיוון שזה היה בערב, אולי את היום שאחרי), את הבוקר הראשון בו נשארתי לבד בבית עם בתי התינוקת, את היום בו סיימתי את בה"ד 1, את היום בו קיבלתי הודעה שהתקבלתי לעתודה במדעי המחשב ואת היום הראשון של בני בגן כשהוא רץ כל הדרך לגן ואני מיהרתי אחריו.

אם מתייחסים לאפשרות השנייה, זה די קל: התעוררתי בבוקר ביקיצה טבעית בתשע וחצי. בזמן שאכלתי ארוחת בוקר טעימה קראתי בחדשות שמצאו תרופה לכל סוגי הסרטן והוכרז על שלום כלל עולמי. לאחר שסיימתי את הארוחה קיבלתי טלפון שמבשר לי שזכיתי במיליארד דולר וזאת לא הייתה מתיחה…

18.1 מהי הארוחה שאתה הכי אוהב לבשל או לאכול?

למרות שלכאורה אני מגביל את עצמי משמעותית במבחר האוכל (מטעמי טבעונות), אני אוהב לא מעט סוגי אוכל שונים. בתור ילד לא נחשפתי למגוון אוכל מעניין ורק לאחר שיצאתי מהבית התחלתי לצאת לאכול במסעדות וגם לבשל בבית. אני זוכר למשל את הפעם הראשונה בה אכלתי סושי – זה היה בניו יורק ב-1997.
אני חושב שמבין כל מטעמי העולם אני אוהב ביותר לאכול ולבשל אוכל הודי, או אולי בסגנון הודי. כמעט כל שבוע אני מכין לפחות מאכל אחד בסגנון הודי.

19.1 איזה צבע מתאר את האישיות שלי ולמה?

זאת שאלה מאוד מוזרה… איך צבע יכול לתאר אישיות? אבל אם כבר הייתי אומר שאפור בגלל שאני לא אוהב להתבלט.

 .

20.1. מה מפריע לי בבית בו אני גר?

הרבה דברים… בלגן, לכלוך, בעיות רטיבות, שכנים מעצבנים וגם שהוא לטעמי גדול מדי.
אבל יש יותר דברים בו שאני מרוצה מהם, כמו לדוגמא המיקום.

21.1 מיהו הסופר או הסופרת האהובים עלייך ולמה?

אני חושב שהתשובה הראשונה שלי היא אפרים קישון. אמנם מזמן לא קראתי משהו שהוא כתב, אבל אני מניח שזה קשור לכך שאני יודע הרבה ממה שהוא כתב בעל פה. אני אוהב את ההומור שלו.

סופרים נוספים שאני אוהב הם טרי פראצ'ט   מחבר סדרת ספרי עולם הדיסק, דגאלס אדאמס מחבר סדרת ספרי מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ולהבדיל (כי אצלו אין ממש הומור)  את ג'. ר. ר. טולקין מחבר סדרת ספרי שר הטבעות.

למה אני אוהב אותם? פשוט, כי אני נהנה לקרוא את הספרים שהם כתבו.

והרשומה המומלצת היא – מילים אהובות ומילים שנואות בספרות – בבלוג של שלומית עוזיאל

בלוגנאורי – השבוע השני

בעקבות התגובות המעודדות בשבוע שעבר, גם השבוע אני מפרסם רשומה מרכזת של כל נושאי

בלוגנאורי – bloganuary  – של השבוע שעבר.

הנושאים כמובן כתובים באנגלית, להלן הנושאים בתרגום חופשי (ולא לגמרי מדויק) ומה שיש לי לכתוב עליהם:

  • כמה רחוק מגיע עץ המשפחה שלך?

שאלה מצוינת. מצד אמי, לא כל כך רחוק.. כמה דורות אחורה. אבל מצד אבי, זה סיפור אחר.  אבי בא ממשפחה חסידית והוא צאצא של האדמו"ר מלעלוב.  דודו של אבי, משה יאיר וינשטוק פרסם ספר על תולדות המשפחה בו הוא הגיע מהדור של אבי אחורה עד… אדם הראשון. כן, לא פחות. אז עץ המשפחה שלי מצד אבי מגיע הכי רחוק שאפשר.

האם אני מאמין בדיוק של העץ הזה? לא כל כך… אבל לפחות כמה וכמה דורות אחורה הוא נראה נאמן למציאות.

אגב, מכיוון שאני מיוחס ישירות לאדם הראשון, אני מאמין שאתם הקוראים קרובי משפחה שלי.

9.1  מהי המתנה שקיבלת הזכורה לך ביותר

טוב, אני לא חושב שיש מתנה שקיבלתי שהיא "הזכורה לי ביותר". אבל בכל זאת אציין כמה שזכורות לי יותר מאחרות. יום הולדתי ה-22 היה יום ההולדת הראשון שלי בתור בן הזוג של עננת.  ליום ההולדת הזה היא ארגנה לי משחק "מחפשים את המטמון" עם חידות היגיון משעשעות וכמה מתנות קטנות. המשחק היה מתנה מצוינת ממנה נהניתי מאוד. לעומת זאת ב- "ולנטיין דיי" של 1998, כשגרנו בארה"ב היא הגישה לי ארוחת בוקר למיטה שהייתה פרוסת לחם חתוכה בצורת לב ומרוחה בריבה אדומה ❤

עוד מתנה שאני זוכר היטב היא ליום הולדתי ה-50 – אחי, שהיה אז מעצב גרפי (והיום ד"ר לאמנות) הכין תמונה שלי משולבת עם הברק על פניו של דיוויד בואי מעטיפת האלבום aladdin sane.  עד היום התמונה הזאת היא תמונת הרקע שלי בטלפון ותמונת הפרופיל שלי בוואטסאפ.

(התמונה מויקיפדיה והיא לא זאת שאחי הכין…)

10.1 האם יש ספר ששינה את חייך?

ספרים באופן כללי שינו את חיי או אולי יותר השפיעו על חיי. מגיל צעיר התחלתי לקרוא ועד היום אני קורא לא מעט. היו ספרים או סופרים שהשפיעו עליי יותר מאחרים (כמו שהזכרתי בעבר  אפשר למנות את ספרי אפרים קישון לצד שר הטבעות ומדריך הטרמפיסט לגלקסיה בין הספרים האהובים עליי). קשה לי לדמיין את חיי ללא ספרים אבל אני לא חושב שיש ספר מסוים שממש שינה את חיי.

11.1 איך אתה מגדיר הצלחה

שאלה קשה. בתרבות המערבית (בה אני חי) לרוב מקובל לזהות הצלחה כהצלחה כלכלית. אדם מצליח הוא אדם שמרוויח הרבה כסף (או שסתם יש לו הרבה כסף). אני באופן אישי לא מתנגד שיהיה לי הרבה כסף, אבל אני לא חושב שבכך אני מודד הצלחה. נראה לי שאני מרגיש מצליח כשאני מרגיש מוערך – אם אני מקבל מחמאות על עבודתי, הכתיבה שלי, תבשיל שהכנתי או כל דבר אחר שהשקעתי בו אני מרגיש מצליח. אוסיף הסתייגות קטנה – אם אני מקבל מחמאות שאני לא חושב שאני ראוי להן, אני לא ממש מרוצה (או מרגיש שהצלחתי).

12.1 איזה מטלה (או עבודה בבית?) היא המאתגרת ביותר מבחינתך?

המילה באנגלית הייתה CHORE  שבתרגום לעברית יהפוך לדעתי למטלה או משימה אם כי ראיתי כעת גם את התרגום "עבודה שגרתית". בד"כ באמריקאית הכוונה במילה זאת לעבודות בבית כמו שטיפת כלים או ניקוי אבק.
אם מסתכלים על המילה במובן האמריקאי אני חושב שהמטלות שמאתגרות אותי יותר מאחרות הן ביצוע כל מיני תיקונים בבית כמו החלפת ברז לדוגמא. אני מצליח לעשות זאת, אבל הרבה פעמים אני מסתבך יותר ממה שחשבתי שיקרה והמטלה הופכת למאתגרת של ממש.

13.1. אם היו לך מיליארד דולר, איך היית מוציא אותם?

מיליארד דולר זה סכום אגדי של ממש… יש לי בראש רשימה מסודרת של דברים שאעשה אם אזכה ב-40 מיליון שקלים – אתפטר מהעבודה, אקנה דירות לילדים שלי ובית נחמד בשבילנו, אסייע בכסף לקרובי משפחה, אקנה מכונית מוצלחת יותר, אסע יותר לחו"ל. אבל מיליארד דולר??? קשה לי לומר מה אעשה בסכום גדול כל כך, אבל נראה לי שבחלק מהכסף אשתמש לקניית שטח אדמה גדול בארץ או אולי בחו"ל (או אולי גם וגם?) ואהפוך אותו לשמורת טבע.

14.1 מהי דרך הנסיעות המועדפת עלייך

המילה באנגלית פה היא TRAVEL  – כלומר בעיקר לטייל. עננת אומרת שהדרך המועדפת עליי היא לא לנסוע אלא להישאר בבית, אבל אני לא חושב שאני מסכים. נראה לי שהדרך המועדפת עליי ביותר לטייל היא ללכת ברגל. אני אוהב ללכת ברגל ואם מדובר במרחק סביר אעדיף ללכת ברגל מאשר לנסוע. אבל מכיוון שלרוב יעדי הטיול אני לא יכול להגיע ברגל, במקום השני יהיה לנהוג ברכב שלי. למרות שזה לא מאוד אקולוגי, זה נותן לי עצמאות רבה – יכולת להחליט מתי לעצור להפסקה, באיזה דרך לבחור, מתי לצאת (אבל לא מתי להגיע) וגם איזה מוזיקה לשמוע בדרך 😊

והרשומה המומלצת היא – בוקר חדש בעידן של פרישה – בבלוג של אמנות ויצירה כתרפיה לנשמה