סיפור חכמות לשבת האחרונה לפני הבחירות (מועד ג)

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות על קפה ועוגה בבית הקפה החביב עליהן בבני ברק והיו מסיחות בענייני דערבא.

אמרה הרבנית רחל: "האם שמעתן כי הכנרת כמעט הגיעה לקו העליון? מה רבו מעשיך אדושם!"

אמרה הרבנית שרה: "מה רבו גשמיך אדושם – כולם ברטיבות עשית"

הוסיפה הרבנית רבקה: "כי הוא בחרנו מכל העמים וציוונו לנסוע לראות את השטפונות, אבל לא בשבת"
ציינה הרבנית חסיה: "אגב בחרנו – במי אתן בוחרות ביום שני?"

להמשיך לקרוא סיפור חכמות לשבת האחרונה לפני הבחירות (מועד ג)

סיפור חכמים לשבת הראשונה של 2020 (למניינם)

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק ביום טבת קר ועסקו בדברים שברומו של עולם.
אמר רבי עקיבא: "בעוד אנו עוסקים בדברים שברומו של עולם, המוני גויים ותינוקות שנשבו חוגגים שנה אזרחית חדשה."
שאל רבי אלעזר: "מהי שנה אזרחית?"

אמר רבי אליעזר: "שנה אזרחית היא שנה המתחילה באחד לינואר למניינם."
אמר רבי אלעזר: "זאת יודע אני כמובן, אבל אני תוהה מדוע השנה נקראת 'אזרחית'. האם השנה היהודית היא שנה צבאית? או אולי שנה נתינה?"

להמשיך לקרוא סיפור חכמים לשבת הראשונה של 2020 (למניינם)

סיפור חכמים לאוגוסט

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק ביום אוגוסט חם ובירכו את בורא עולם על בריאת המזגן.
אמר רבי עקיבא: "מה רבים מעשיך אדושם, כולם בחכמה עשית – ומזגן זה הוא מהחכמים במיוחד שבמעשיך"
אמר רבי אלעזר: "מיום שחרב בית המקדש (אירוע נוראי שגם הוא קרה בקיץ), לא נמצאה נחמה גדולה לשלומי אמוני ישראל מנחמת המזגן"
הוסיף רבי אליעזר: "חומו של אוגוסט נועד להזכיר לנו את האש הגדולה שאחזה בבית המקדש הי"ד באותו תשעה באב נוראי ואילו המזגן נועד להזכיר לנו כי יום יבוא ונצפה בביאת המשיח"

להמשיך לקרוא סיפור חכמים לאוגוסט

סיפור חכמים לשבת הראשונה אחרי סיום שנת הלימודים

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק וסיפרו ביציאת התלמידים מבתי הספר.

אמר רבי עקיבא: "עבדים היינו למערכת החינוך ויצילנו חודש יוני מידם"

אמר רבי אלעזר: "בכל יוני ויוני מצווה עלינו לספר ביציאת בתי הספר – או לפחות ככה זה נראה אם מסתכלים על ההיסטוריה של הבלוג"

שאל רבי אליעזר: "מה נשתנה היוני הזה מכל יוני שלפניו?"

להמשיך לקרוא סיפור חכמים לשבת הראשונה אחרי סיום שנת הלימודים

סיפור חכמות לשבת ולחג שני של פסח

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שיצאו יחדיו לקניות לקראת שבת המלכה והחג השני של פסח בסופרמרקט גדול וזול במיוחד בבני ברק.

אמרה הרבנית רחל: "מאוד מדכא לערוך קניות במהלך חג הפסח. מראה הניילונים המכסים מדפים רבים גורם לי למחשבות שליליות"

הסכימה איתה הרבנית שרה והוסיפה: "קשה גם לבנות תפריט לארוחת החג השני – כזה שלא יכיל חמץ (כמובן), לא יזכיר יותר מדי את הארוחה של ליל הסדר וגם יכיל אוכל טעים"

שאלה הרבנית רבקה: " מה כל כך נורא בארוחה שתזכיר את הארוחה של ליל הסדר?"

להמשיך לקרוא סיפור חכמות לשבת ולחג שני של פסח

סיפור חכמים לשבת שלפני פסח

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבית קפה בבני ברק ועסקו בהלכות ליל הסדר שחל בערב שבת.
אמר רבי עקיבא: "אם ליל הסדר חל בערב שבת יש להוסיף עוד שתי קושיות כנגד שני נרות השבת"
אמר רבי אלעזר: "אם ליל הסדר חל בערב שבת יש להוסיף שתי כוסות – אחת לקידוש יום שישי ואחת לקידוש ערב החג"
שאל אותו רבי אליעזר: "רבי אלעזר מכובדי, הראשונה מארבע הכוסות היא כבר לקידוש ערב החג וגם ניתן לקדש עליה ליום שישי כי הקידוש אחד הוא! מדוע לדעתך יש להוסיף שתי כוסות?"
אמר לו רבי ששון: "הרשו נא לי להסביר בבקשה. כתוב בהגדה: 'וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח'. 'לספר' בגימטריה זה 370. 'כוס יין' בגימטריה זה 156. כלומר, כדי לספר צריך להוסיף לכוס היין עוד 214. אם נוסיף שתי כוסות יין זה ייצא 312. נוריד מזה 214 ונקבל… מה הייתה השאלה?"
אמר רבי שמחה: "השאלה היא מדוע אנו יושבים בבית קפה ולא בביתו של אחד מאיתנו או בבית המדרש כהרגלנו"
אמר רבי יוסף בעל הנס: "זאת דווקא שאלה קלה מאוד! אנו יושבים בבית הקפה בשם השוויון בין המינים. מדוע רק נשותינו הרבניות המכובדות יושבות תמיד בבית קפה ואנחנו לא? אנו נמצאים במאה ה-21 וגם לנו הרבנים החכמים מותר לשבת בבית קפה (כל עוד הוא כשר למהדרין)!"

הסתכלו עליו כל הרבנים במבטים מופתעים ולגמו מהקפה במבוכה, אכלו מהעוגה בתימהון וצקצקו בלשונותיהם בהפתעה (מעצם הצקצוק)

אחרי ששתו, אכלו וצקצקו אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "ההסבר של עמיתי רבי יוסף בעל הנס הוא מעניין, אך הסיבה האמיתית שאנו – או לפחות אני – בבית קפה היא שרינה אשתי עסוקה בהכשרת הבית לפסח ולכן זרקה אותי מהבית שלא אפריע לה."
התפלאו והופתעו הרבנים לשמוע אמירה זאת ורבי יהושע שאל: "ממתי מצינו כי נשותינו שולטות בנו? הרי ההיפך הוא הנכון!"
ענה לו רבי שמעון בעלה של רינה: "אמנם אנו שולטים בנשותינו, אך הן שולטות בבית ועל כן איננו יכולים לשבת בבית אם נשותינו היקרות אינן מאשרות זאת"

הסכים איתו חלקית רבי בוריס ואמר: "אין ספק כי נשותינו שולטות בבית, אך יש לי ספק דק מן הדק האם אנו באמת שולטים בנשותינו. אני יודע שאני שולט באשתי, אך האם הדבר נכון לכולנו?"

כשסיים את דבריו תלה  רבי בוריס את מבטו ברבי שמעון בעלה של רינה שהסמיק עד שורשי זקנו אך לא אמר מילה.
באופן תמוה גם כמה מן הרבנים האחרים הסמיקו קשות והשתדלו לא להביט זה בפני זה. שתיקה מביכה השתררה עד ששברה רבי עקיבא ושאל: "אז למה אנחנו לא יושבים בבית המדרש? למה דווקא בבית קפה?"

ענה לו רבי אלעזר: "לישיבה בבית הקפה טעמים רבים והראשון בהם הוא כמובן טעם הקפה הטוב בהרבה מטעמו של הקפה בבית המדרש"

קפץ לדבריו רבי אליעזר ואמר (בפה מלא): "הטעם השני הוא שהעוגות בבית הקפה טעימות בהרבה מאלה שבבית המדרש"

קרא אותם לסדר רבי ששון ואמר: "אבל הטעם העיקרי הוא שגם את בית המדרש מכשירים לפסח ועל כן התבקשנו להדיר רגלינו משם כל עוד הן רגלי חמץ"

הנהנו הרבנים בהסכמה אבל רבי שמחה שאל: "וכיצד מכשירים רגלי חמץ?"

שמחו הרבנים על כך ששיחתם חזרה שוב למסלולה הראוי ורבי יוסף בעל הנס ענה: "יש לטבול את הרגליים ג' פעמים באקונומיקה כשרה לפסח (בהכשר מהודר)"
מוסר השכל: בוודאי אפשר למצוא מישהו שיכשיר את הרשומות בבלוגים לפסח
שבת שלום!
והרשומה המומלצת – התשובות של ראסל וזקנתו של סוויפט – בבלוג של דני קרמן

 

סיפור חכמות לשבת האחרונה של 2018

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שיצאו יחדיו לקניות לקראת שבת המלכה בסופרמרקט גדול וזול במיוחד בבני ברק.

אמרה הרבנית רחל: "אין כמו קניות לקראת שבת (אולי פרט לקניות לקראת חג) ובייחוד כשמדובר בשבת מיוחדת"

הסכימה איתה הרבנית שרה ואמרה: "אני מסכימה איתך כבוד הרבנית רחל. אין כמו קניות לשבת (פרט אולי לקניות לקראת נסיעה לחו"ל) ובייחוד כשמדובר בשבת מיוחדת"

שאלה הרבנית רבקה: " ומה כל כך מיוחד בשבת הקרובה? אני יודעת שאולי יירד בה גשם, אבל גם בשבת שעברה אולי ירד גשם"

אמרה הרבנית חסיה: "אמנם לכאורה אין דבר מיוחד במיוחד בשבת זאת, אך מהיכרותי עם בעל הבלוג יודעת אני כי מבחינתו קיימים שני דברים מאוד מיוחדים בשבת זאת: הראשון הוא יום הולדתה של זוגתו עננת והשני הוא היותה של שבת זאת השבת האחרונה לשנת 2018 למניינם"

שאלה הרבנית כרוביה: "למניינם? איזה מניין? האם מניין המנחה הנהוג במקום עבודתו של בעל הבלוג בכל יום חול בשעה שתיים בצהריים?"

 

הסתכלו הרבניות בתמיהה על הרבנית כרוביה והרבנית מושית מיהרה להסביר: "כשיהודים כשרים (ויהודיות כשרות עוד יותר) משתמשים במונח "למניינם" בהקשר לתאריכים, הם מתכוונים לכך שמדובר על תאריכים לועזיים ולא תאריכים יהודים כשרים"

התעקשה הרבנית כרוביה והוסיפה לשאול: "אבל על איזה מניין מדובר?".

 

מיהרה הרבנית רינה לענות: "המילה מנין לא מתארת רק עשרה יהודים גברים מעל גיל בר מצווה אלא משמעותה ספירה ובהקשר זה – ספירת השנים"

הודתה לה הרבנית כרוביה והוסיפה: "כעת הכל ברור לי! תמיד תהיתי למה מדברים על מניינם כאשר גויים אינם כשרים למניין!"

העירה הרבנית רחל: "גויים אינם כשרים כלל!"

הוסיפה הרבנית רינה בחיוך: "ולכן מעולם לא אכלנו אותם…"

 

אמרה הרבנית שרה: "חברותיי היקרות והמכובדות! אני מבקשת להתרכז! רצינו לדבר על שני הדברים המיוחדים לבעל הבלוג בשבת הקרובה והנה כהרגלנו סטינו מהנושא!"

שאלה הרבנית רבקה: "האם בעל הבלוג הוא כשר?"

ענתה הרבנית חסיה: "תלוי איך מסתכלים על זה… מצד אחד הוא יהודי כשר שנולד לאם יהודייה, עבר את גיל המצוות וכמובן לא אוכל מאכלים שאינם כשרים. מצד שני שמעתי שהוא נוסע בשבתות (ר"ל) ולא מניח תפילין כל יום."

הוסיפה הרבנית רינה: "ומצד שלישי כמובן הוא לא מפריס פרסה ולא שוסע שסע ולכן אינו כשר למאכל (למרות שלעיתים הוא מעלה גירה)!"

 

חייכו הרבניות בעצבנות מסוימת והרבנית כרוביה אמרה בהיסוס: "אני עדיין לא בטוחה שהדיון הזה מוביל אותנו לאנשהו… האם מישהי יכולה לתרום קצת מידע לנושא האמיתי של הרשומה?"

שאלו אותה הרבניות מהו הנושא האמיתי והרבנית כרוביה הזכירה: "יום ההולדת של עננת והשבת האחרונה של 2018… כלומר – שני נושאים"

 

אמרה הרבנית מושית: "ככל הידוע לי, לרוב בימי ההולדת של עננת נהוג לצאת לטייל, ליהנות מהפריחה ואולי גם לאסוף פטריות, אך מכיוון שהשנה יום ההולדת נופל על שבת, איננו יכולות להמליץ על טיול הכרוך בנסיעה ובחילול שבת"

הוסיפה הרבנית רינה: "ובסוף שנה נהוג בעדות החילוניים לסכם את השנה שחלפה, אך נראה לי שגם סיכום כרוך בחילול שבת (מכיוון שהוא פעולה חשבונית, הקרובה רעיונית לענייני כספים) ולכן איננו יכולות להמליץ על סיכום השנה בשבת זאת."

 

שאלה הרבנית רחל: "אם כך על מה אנחנו כן יכולות להמליץ?"

ענתה הרבנית שרה: "על איחולי יום הולדת שמח לעננת ואיחול 2019 מוצלחת לכל הקוראות והקוראים!"

 

 

מוסר השכל:  מזל טוב לעננת ו-2019 מוצלחת לכל הקוראות והקוראים!

 

וגם שבת שלום!

 

והרשומה המומלצת היא  –קלוכורטוס בצהוב ולבן – בבלוג של עננת