ספרים מעוררי תאבון – סיפור לשבת ולשבוע (או חודש) הספר

בוקי (שם בדוי) היה סופר מתחיל במדינת ישראל (הלא בדויה). כידוע לכולם, להיות סופר מתחיל במדינת ישראל זה ממש לא קל. מעבר ליכולת הכתיבה כדאי לסופרים המתחילים להיות מאוד נחושים או לחילופין בעלי אמצעים.

בוקי בהחלט היה נחוש ולמרבה השמחה עמדו לרשותו גם אמצעים (כלומר כסף) שאפשרו לו לפרסם ספרים על חשבונו, אך לעומת זאת הוא לא היה לגמרי בטוח בכישרון הכתיבה שלו. הוא כתב לא מעט סיפורים קצרים ומעט שירים, אבל בליבו פנימה הוא ידע שגם אם יפרסם על חשבונו ספר שיאגד את סיפוריו, סיכוייו למכור אותו הם לא גבוהים.

להמשיך לקרוא ספרים מעוררי תאבון – סיפור לשבת ולשבוע (או חודש) הספר

הסיפור הראשון לשבת (שוב)

בזמן כתיבת הרשומה על הדברים שמצחיקים אותי נזכרתי בתכנית "מה יש" ובעקבותיה בסיפור לשבת הראשון אי פעם שפרסמתי בבלוג (עוד בתפוז) בהשפעת הסדרה. החלטתי לפרסם אותו שוב. גיליתי להפתעתי שפרסמתי אותו פה בינואר 2009… כששקלתי אם לפרסם פה או בתפוז. אחרי התלבטות החלטתי שאפשר לפרסם שוב.
אז הנה הוא, עם ההקדמה המקורית:

לפני שנים רבות, כשהייתי עוד סטודנט באוניברסיטה (ועוד עתודאי ר"ל), אהבתי מאוד להקשיב לתוכנית האגדית "מה יש".

אחת הפינות החביבות עליי הייתה "סיפור לשבת" של חזקל מוסרי.

הסיפורים עסקו בד"כ בדמויות פשוטות ואפילו יום-יומיות שקרו להן דברים פשוטים ויום-יומיים.

ותמיד (או לפעמים? זה היה מזמן…) היה לסיפורים האלה מוסר השכל.

כמחווה לעידן ההוא, ברצוני לספר סיפור לשבת משלי. (מותר לקרוא גם בימי חול):

להמשיך לקרוא הסיפור הראשון לשבת (שוב)