אדם בתוך עצמו – סיפור לשבת

כשפגשתי אותו לראשונה, התרשמתי ממנו לטובה:  הוא היה גבר נאה ששערות השיבה שלו והקמטים על פניו העידו על ניסיון חיים עשיר והעיניים שלו הביעו טוב לב. הוא נראה גבר שכבר מאס בשטויות ולא מחפש סטוצים אלא קשר רציני.

שאלתי אותו את השאלות הרגילות של פגישה ראשונה כמו למשל במה הוא עוסק ואם היה בעל חיים איזה בעל חיים הוא היה (היזהרו מכרישים!) והוא ענה בחיוך, אבל כשהגעתי לשאלה היכן הוא גר הוא הרצין פתאום והשתתק.

חיכיתי כמה שניות וחזרתי על השאלה. זאת הרי שאלה קלה למדי ולא חשבתי שיש לו מה להסתיר בנושא (אלא אם הוא גר בבת-ים… אבל תמיד אפשר לעבור דירה).
הפעם הוא ענה, אבל התשובה שלו הייתה קצת מוזרה: הוא אמר שהוא גר בתוך עצמו.

להמשיך לקרוא אדם בתוך עצמו – סיפור לשבת

נר לי דקיק – סיפור לשבת שלפני חנוכה

נריה (שם בדוי) דאגה מאוד לבנה נר (שם בדוי גם כן). הוא היה דקיק כל כך!
מכל הבחינות האחרות היה נר ילד נורמלי ככל הילדים. הוא אהב לשחק, שנא ללמוד, אהב שוקולד וחטיפים, שנא ירקות ובמיוחד אהב לשיר.
אבל הוא היה כל כך דקיק… בפרופיל כמעט לא ראו אותו.
אביו של נר, אבנר (כמובן) לא ראה סיבה לדאגה. "כל עוד הילד בריא ומאושר" – הוא נהג לומר – "מה זה משנה האם הוא עבה או דק?"
אבל נריה לא נרגעה. היא לקחה את נר לרופאים שונים ומשונים, התייעצה בפורומים באינטרנט ואפילו הצטרפה לקבוצת תמיכה להורים לאנורקטיים (או ליתר דיוק הורים לאנורקטיות), למרות שכבר אחרי מפגש אחד היא נאלצה להודות שלבנה אין אף תסמין של אנורקסיה פרט לדקיקותו הרבה.

להמשיך לקרוא נר לי דקיק – סיפור לשבת שלפני חנוכה

שישו ושמחו בשמחת תורה – סיפור לשמחת תורה

תור (שם בדוי למדי) היה תור צווארון צעיר ודי מאושר.
למעשה הוא היה יכול להיות הרבה יותר מאושר אם הייתה לו בת זוג (איך קוראים לנקבה של התור? האם זו התורה?).
עוד דבר שהיה יכול לתרום לאושרו היה בריאות – תור היה תור חולני למדי שבילה שעות רבות במסדרונות קופת החולים.

להמשיך לקרוא שישו ושמחו בשמחת תורה – סיפור לשמחת תורה