הנושא החם –  תוצאות הבחירות – הפתעה או צפויות מראש? שמחה או אכזבה?

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על נושא חם באמת – תוצאות הבחירות.

אתחיל בלומר שלא הופתעתי, לא שמחתי ולא התאכזבתי.  אבל אני לא מרוצה ואני מודאג…

אפשר לסיים את הרשומה פה, כי הכל כבר ברור, אבל אוסיף עוד (לא מעט) מילים:

לא הופתעתי ולא התאכזבתי , כי בגדול תוצאות הבחירות די דומות לסקרים האחרונים שפורסמו (הנה דוגמא), בשני הבדלים משמעותיים – מרצ שלא עברה את אחוז החסימה וש"ס שקיבלה תוספת מנדטים משמעותית יחסית לסקרים.

אבל גם לפי רוב הסקרים מחנה "הימין" הכולל את הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה קיבל רוב והיה לי די ברור שהפעם נתניהו יוכל להקים ממשלה בהתבסס על מפלגות אלה. מכיוון שאני ממש לא אוהד של נתניהו או של המפלגות האלה קיוויתי שזה לא יקרה, אבל התוצאה "הטובה ביותר" שיכולתי לקוות אליה היא עוד תיקו אחד שיוביל לבחירות נוספות – גם זאת לא תוצאה טובה כמובן.

את מרצ אני לא אוהב כבר הרבה שנים. אני חושב שחוסר האהבה הזה התחיל בממשלה של ברק, בה מרצ הייתה חברה בקואליציה ומנהיגה אז יוסי שריד היה שר החינוך. באותה ממשלה מרצ ויתרו בערך על כל העקרונות שלהם "למען השלום". בסוף לא קיבלנו שלום (להיפך) ולא התקדמנו באף אחד מהנושאים שמרצ לכאורה הייתה אמורה לקדם. בשנים שחלפו מאז נראה היה לי שמרצ המשיכה לעסוק בעיקר בדיבורים ובמעט מעשים והדיבורים עסקו בעיקר בפלסטינאים.

ובכל זאת מצער אותי שהם לא עברו את אחוז החסימה – זה חלק משמעותי מהמחיקה של השמאל הישראלי.

אני חושב שחלק מהבעיה של מרצ הפעם הוא תרומתם לנפילת ממשלת בנט לפיד.

את ש"ס כמובן לא אהבתי מעולם. אני חושב שלגיטימי לחלוטין שחרדים ספרדים יזכו לייצוג בכנסת ולחברי כנסת שידאגו לאינטרסים שלהם. אבל אני מוטרד מכך שככל הנראה יש למפלגה הזאת הרבה מצביעים שאינם חרדים ספרדים החושבים בטעות שהמפלגה מייצגת אותם. לפי כרזות הבחירות ש"ס מציגה את עצמה כמפלגה חברתית הדואגת לעניים ולשכבות החלשות בחברה, אבל אני ממש לא חושב שאלה האוכלוסיות שהמפלגה דואגת להן. כמובן גם מפריע לי שבראש המפלגה הזאת עומד עבריין מורשע (פעמיים) אבל כידוע "הוא זכאי".

אני מודאג גם כי אני רואה הקצנה בעם. לפני כמה שנים בן גביר לא היה נחשב בחירה לגיטימית ע"י חלקים גדולים מהציבור. כיום הוא מאוד פופולרי. סמוטריץ' הוא גזען שאולי אפילו לא מבין שהוא כזה. במפלגה שלהם נמצא גם אבי מעוז המתנגד נחרצות לשוויון זכויות  לקהילה הלה"טבית ועוד מגוון של אנשים שדעותיהם בהרבה נושאים הפוכות לחלוטין מדעותיי.

מדוע מתרחשת ההקצנה הזאת?  יש לא מעט סיבות. אני יכול לחשוב על כמה מהן כמו הפלסטינאים שמוכיחים שוב ושוב שאין סיכוי לשלום איתם, הקצנה כללית בעולם, ההסתה והפילוג שלהם נתניהו תרם הרבה מאוד (האם רק נדמה לי שלפני כמה שנים "שמאל" לא היה מילה גסה?  אני בטוח שעד לא מזמן לא הייתה חפיפה בין "שמאלני" ובין "לא מסכים עם נתניהו") ואפילו הקלות הרבה של פרסום דעות ברשת האינטרנט.

אבל זאת ההכרעה הדמוקרטית. רוב העם תומך באופן ברור במפלגות האלה ואני מקבל את הכרעת הרוב. אני מעדיף לחיות במדינה דמוקרטית בה רוב העם חושב אחרת ממני מאשר במדינה דיקטטורית בה השלטון ואני מסכימים.

אז מה יהיה? לדעתי, פחות טוב אבל לא אסון טוטאלי. חיינו תחת שלטון נתניהו לא מעט זמן, החרדים שלטו הרבה זמן בוועדת הכספים ובמשרד הפנים, הדתיים הלאומיים במשרד החינוך ואנשים שכל מה שהם יודעים לעשות זה להצדיק את נתניהו היו שרים וראשי ועדות. אני בטוח שאני אתרגז לא מעט ואדאג לא מעט בשנים הקרובות, אבל מכיוון שאנו עדיין מדינה דמוקרטית, אקווה שהשלטון יתחלף וישתפר (לטעמי) בבחירות הבאות.

שיהיה לנו בהצלחה.

והרשומה המומלצת היא – רגיעה קצרה מאוד – בבלוג של nadavs

שונא קונספירציות יחיה – סיפור לשבת

בני (שם בדוי) היה ישראלי מבטן ומלידה, פטריוט גדול שלא ראה את עצמו גר במקום שאינו במדינת ישראל (השלמה כמובן) , אלא אם הוא יצליח סוף סוף להוציא דרכון זר של מדינה כלשהי.

למרות זאת בני לא היה קרתני כלל וכלל. הוא היה איש העולם הגדול שתמיד התעניין בנעשה בעולם והיה בקיא מאוד בחוקים ובעולם הפוליטי של הרבה מדינות בעולם.
טוב, לא בדיוק תמיד ולא בדיוק בהרבה מדינות בעולם – אבל מאז תחילת מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב (שהייתה ממש לא מזמן) הוא התעניין מאוד בפוליטיקה האמריקאית והיה בקיא מאוד בחוקי הבחירות של ארה"ב.

הוא ידע למשל בוודאות שטראמפ הוא הנשיא הטוב ביותר שמונה בארה"ב אי פעם ושמתחרהו העלוב ביידן הוא סנילי, פדופיל ובוגד. ממש לא היה ברור לו כיצד ה-FBI  מאפשר לביידן (או לכל אדם שאינו טראמפ) להתמודד בבחירות במקום לאסור אותו מיד.

להמשיך לקרוא שונא קונספירציות יחיה – סיפור לשבת

מחשבות על תוצאות הבחירות

ראשית הצהרה חשובה: זאת רשומה רצינית, לא צינית כלל ולא דמיונית. בעבר כתבתי לא מעט כאלה בבלוג, אבל כבר שנים שהתמקדתי בסיפורים ורשומות ציניות בלבד.
משום מה אני מרגיש צורך לכתוב על הרגשתי ומחשבותיי בעקבות תוצאות הבחירות.

כמובן שאתם יכולים לבחור שלא לקרוא…

השנה, לראשונה לדעתי, הצבעתי למפלגה שאני לא ממש מזדהה איתה. כמו רבים אחרים הצבעתי ל-"כחול לבן" כי הרגשתי שהיא "הרע במיעוטו". אני ממש לא אוהב את לפיד – אני חושב שהוא דומה לנתניהו בכך שהוא בעיקר אוהב את עצמו וחושב על עצמו. אני לא ממש מכיר את גנץ. להבנתי הוא "בסדר". אבל אני לא חושב שזה הופך אותו למועמד מתאים לראשות הממשלה. אני כן מאוד מעריך את אשכנזי. אני חושב שהוא עשה עבודה מצוינת בתור רמטכ"ל. חוץ מזה, הסכסוך שלו עם אהוד ברק נתן לו נקודות זכות לטעמי.

עמדות המפלגה לא לגמרי ברורות, אבל בעיקרון נראה שמה שידוע מתאים לעמדותיי.

להמשיך לקרוא מחשבות על תוצאות הבחירות

בחירות 2019 – לא הרבה השתנה מ-2015…

נתקלתי במקרה ברשומה שפרסמתי לפני הבחירות הקודמות (ב-2015) ונדהמתי לראות כמה הדברים כמעט ולא השתנו. התיקון היחיד למעשה הוא בשורה התחתונה – במקום " המחנה הציוני" צריך להיות "כחול לבן"

אז הנה הרשומה המקורית ללא תיקונים (פרט לרשומה המומלצת):

____________________________________________________________________________
מיום שהייתה לי זכות הצבעה הלכתי להצביע בכל מערכות הבחירות (פרט לאחת שהייתה בזמן שגרתי בארה"ב).
ראיתי בכך תמיד לא רק זכות אלא גם חובה. משום מה אני מרגיש חובה לתרום את קולי בבחירות.
בכל מערכת בחירות אני רואה פרסומים של אנשים הבוחרים לא להשתתף בבחירות ולא לנצל את זכותם להשפיע ולו במעט על השלטון במדינה.
לעיתים אנשים אלה מסבירים את התנגדותם להשתתפות בהצבעה במילים יפות על "מרי אזרחי", "התנגדות להשתתפות במשחק המושחת" ועוד כל מיני ססמאות משונות שכאלה.
אתמול נתקלתי ברשומה בבלוג שלא הכרתי בה כתב הבלוגר שהשתתפות בבחירות מהווה תמיכה ב-"פלגנות והשנאה וההתנשאות והשליליות". לא פחות.
כשהגבתי והסברתי למה לדעתי חשוב להצביע קיבלתי תגובה שמאוד הפתיעה אותי – מסתבר שהקריאה להשתתף בבחירות היא "ססמא עבשה" ונראה שרק אנשים שלא מסוגלים לחשוב באופן עצמאי משתתפים בבחירות.

להמשיך לקרוא בחירות 2019 – לא הרבה השתנה מ-2015…