הנושא החם – כוחות על

במדור השרביט החם הוצע לנו לכתוב איזה כוח על נרצה לבחור.  כמו בפעם הקודמת, אני מרגיש מחויב לכתוב בגלל שאני מקורב (מאוד) למי שהעלה את ההצעה.

 
הבעיה היא שכותב השרביט הקשוח הגביל אותי לכח על אחד בלבד… ולי יש כל כך הרבה רצונות!
או לפחות היו לי..  כשהייתי ילד חשבתי מפעם לפעם על הנושא  והיו לי כמה רעיונות מעניינים (או נדושים).

אז אתחיל בלספר על ארבעה מהכוחות עליהם חשבתי כילד ואנסה להבין אם אחד מהם יכול להיות "האחד".

היכולת לעוף

 יכולת בסיסית של רוב גיבורי העל. הרצון לכך הוא מובן מאליו, אבל נראה לי שאם אזכה ביכולת זאת היא לא תעזור לי הרבה. צריך לשים לב לאותיות הקטנות: באיזה מהירות אוכל לעוף? לאיזה מרחק? באיזה גובה? איך יגיבו אנשים ובעלי חיים ליכולת הזאת?
בדמיון שלי יכולת זאת תאפשר לי להגיע לכל מקום בעולם בזמן קצר, אבל במציאות סביר להניח שאם אוכל לטוס מספיק מהר בוודאי איורט ע"י אחד מחילות האוויר במדינות בהן אעבור.
יש דרכים בטוחות ונוחות יותר להגיע למקומות רחוקים בארץ ובעולם.

היכולת להיות רואה ולא נראה

אמנם לא קיימים הרבה גיבורי על המסוגלים לכך, אבל זאת עדיין תכונה פופולארית למדי בקולנוע ובספרים. אני מניח שהרצון לכך עלה בי לאחר קריאת ספרי דנידין.
תכונה כזאת תאפשר לי להתגנב לכל מיני מקומות בלי להיראות – וזה יכול להיות שימושי – אבל גם פה קיימות בעיות רבות.
הבעיה הראשונה היא בעיית הבגדים: האם כשאהפוך לבלתי נראה הבגדים שלי גם יהפכו לבלתי נראים? סביר להניח שלא. אם כך, אצטרך להתפשט כדי להתגנב… היכן אניח את הבגדים? וכיצד אחזור ללבוש אותם? ומה יקרה אם בטעות אחזור להיות נראה ללא בגדים?  או אם אהפוך לבלתי נראה אך אשכח להתפשט?
בקיצור, גם זה מסובך מדי.

היכולת להפוך לבעלי חיים שונים כרצוני

זאת כבר יכולת מקורית יותר, אבל לא מקורית לחלוטין. חשבתי עליה בהשראת חייזרית מהסדרה Battlestar Galactica  שהייתה לה יכולת דומה. תיקון מאוחר אך חשוב: empiarti מצאה שהדמות אותה זכרתי הגיעה מסדרה אחרת לגמרי – Space 1999. תודה רבה!
יכולת זאת מגלמת בתוכה בקלות יכולות רבות אחרות, כמו היכולת לעוף (אם אהפוך לציפור), היכולת להיות כמעט בלתי נראה (אם אהפוך ליתוש או זבוב), כח רב (בתור פיל, גורילה או קרנף), ועוד.
אני זוכר שדמיינתי שבאמצעות היכולת הזאת אם אהיה רעב אהפוך לסוס ואוכל עשב.

בסופו של דבר חלק מהחלום דווקא התגשם – הפכתי לטבעוני ואם אני רעב אני אוכל עשב.

היכולת לזכות בהגרלות כרצוני

אני מניח שעל היכולת הזאת חשבתי בגיל מבוגר יותר כשהתחבטתי בשאלה כיצד ארוויח מספיק כסף כדי להתקיים ברווחה.
לאחר מחשבה מרובה הגעתי למסקנה שהיכולת הזאת היא מצוינת: ברגע שאזדקק לכסף אבחר הגרלה להשתתף בה (לוטו, טוטו, פייס… השמיים הם הגבול) וכך אוכל לקבל סכום גדול בצורה חוקית שלא תעורר תהיות.
כמובן שאזדקק גם ליכולת לקבוע באיזה פרס אזכה – אם אזכה בעשרה שקלים בכל הגרלה בה אשתתף עדיין לא ייפתרו כל בעיות הקיום – אבל אני מניח שאת זה אפשר להוסיף לתכונה במחיר זניח.
הבעיה היחידה עם היכולת המופלאה הזאת היא שהיכולת חומרנית מדי. כיום אני יודע שכסף הוא לא הכל בחיים וככל שמרוויחים יותר כסף זקוקים ליותר כסף.
קראתי גם יותר מדי סיפורים על זוכים בהגרלות שאיבדו את כל כספם תוך זמן קצר ומצבם הורע מאוד יחסית למה שהיה לפני הזכייה.

האם אחד מארבעת הכוחות הנ"ל הוא הכוח בו אבחר?  קל לראות שבשניים הראשונים אני כבר לא מאמין. הרביעי עדיין מפתה אותי אבל לא מתאים לתדמית שלי להיות חומרני כל כך. אחרי התייעצות עם המשפחה הוחלט ברוב קולות שאוכל לגרום לכל האנשים להאמין למה שארצה שיאמינו בו (לביבי ולדרעי כמעט יש את הכוח הזה!)


והרשומה המומלצת היא – לא מתעסקים עם בנקאים, טמבל – בבלוג של נדב

הנושא החם –  תוצאות הבחירות – הפתעה או צפויות מראש? שמחה או אכזבה?

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על נושא חם באמת – תוצאות הבחירות.

אתחיל בלומר שלא הופתעתי, לא שמחתי ולא התאכזבתי.  אבל אני לא מרוצה ואני מודאג…

אפשר לסיים את הרשומה פה, כי הכל כבר ברור, אבל אוסיף עוד (לא מעט) מילים:

לא הופתעתי ולא התאכזבתי , כי בגדול תוצאות הבחירות די דומות לסקרים האחרונים שפורסמו (הנה דוגמא), בשני הבדלים משמעותיים – מרצ שלא עברה את אחוז החסימה וש"ס שקיבלה תוספת מנדטים משמעותית יחסית לסקרים.

אבל גם לפי רוב הסקרים מחנה "הימין" הכולל את הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה קיבל רוב והיה לי די ברור שהפעם נתניהו יוכל להקים ממשלה בהתבסס על מפלגות אלה. מכיוון שאני ממש לא אוהד של נתניהו או של המפלגות האלה קיוויתי שזה לא יקרה, אבל התוצאה "הטובה ביותר" שיכולתי לקוות אליה היא עוד תיקו אחד שיוביל לבחירות נוספות – גם זאת לא תוצאה טובה כמובן.

את מרצ אני לא אוהב כבר הרבה שנים. אני חושב שחוסר האהבה הזה התחיל בממשלה של ברק, בה מרצ הייתה חברה בקואליציה ומנהיגה אז יוסי שריד היה שר החינוך. באותה ממשלה מרצ ויתרו בערך על כל העקרונות שלהם "למען השלום". בסוף לא קיבלנו שלום (להיפך) ולא התקדמנו באף אחד מהנושאים שמרצ לכאורה הייתה אמורה לקדם. בשנים שחלפו מאז נראה היה לי שמרצ המשיכה לעסוק בעיקר בדיבורים ובמעט מעשים והדיבורים עסקו בעיקר בפלסטינאים.

ובכל זאת מצער אותי שהם לא עברו את אחוז החסימה – זה חלק משמעותי מהמחיקה של השמאל הישראלי.

אני חושב שחלק מהבעיה של מרצ הפעם הוא תרומתם לנפילת ממשלת בנט לפיד.

את ש"ס כמובן לא אהבתי מעולם. אני חושב שלגיטימי לחלוטין שחרדים ספרדים יזכו לייצוג בכנסת ולחברי כנסת שידאגו לאינטרסים שלהם. אבל אני מוטרד מכך שככל הנראה יש למפלגה הזאת הרבה מצביעים שאינם חרדים ספרדים החושבים בטעות שהמפלגה מייצגת אותם. לפי כרזות הבחירות ש"ס מציגה את עצמה כמפלגה חברתית הדואגת לעניים ולשכבות החלשות בחברה, אבל אני ממש לא חושב שאלה האוכלוסיות שהמפלגה דואגת להן. כמובן גם מפריע לי שבראש המפלגה הזאת עומד עבריין מורשע (פעמיים) אבל כידוע "הוא זכאי".

אני מודאג גם כי אני רואה הקצנה בעם. לפני כמה שנים בן גביר לא היה נחשב בחירה לגיטימית ע"י חלקים גדולים מהציבור. כיום הוא מאוד פופולרי. סמוטריץ' הוא גזען שאולי אפילו לא מבין שהוא כזה. במפלגה שלהם נמצא גם אבי מעוז המתנגד נחרצות לשוויון זכויות  לקהילה הלה"טבית ועוד מגוון של אנשים שדעותיהם בהרבה נושאים הפוכות לחלוטין מדעותיי.

מדוע מתרחשת ההקצנה הזאת?  יש לא מעט סיבות. אני יכול לחשוב על כמה מהן כמו הפלסטינאים שמוכיחים שוב ושוב שאין סיכוי לשלום איתם, הקצנה כללית בעולם, ההסתה והפילוג שלהם נתניהו תרם הרבה מאוד (האם רק נדמה לי שלפני כמה שנים "שמאל" לא היה מילה גסה?  אני בטוח שעד לא מזמן לא הייתה חפיפה בין "שמאלני" ובין "לא מסכים עם נתניהו") ואפילו הקלות הרבה של פרסום דעות ברשת האינטרנט.

אבל זאת ההכרעה הדמוקרטית. רוב העם תומך באופן ברור במפלגות האלה ואני מקבל את הכרעת הרוב. אני מעדיף לחיות במדינה דמוקרטית בה רוב העם חושב אחרת ממני מאשר במדינה דיקטטורית בה השלטון ואני מסכימים.

אז מה יהיה? לדעתי, פחות טוב אבל לא אסון טוטאלי. חיינו תחת שלטון נתניהו לא מעט זמן, החרדים שלטו הרבה זמן בוועדת הכספים ובמשרד הפנים, הדתיים הלאומיים במשרד החינוך ואנשים שכל מה שהם יודעים לעשות זה להצדיק את נתניהו היו שרים וראשי ועדות. אני בטוח שאני אתרגז לא מעט ואדאג לא מעט בשנים הקרובות, אבל מכיוון שאנו עדיין מדינה דמוקרטית, אקווה שהשלטון יתחלף וישתפר (לטעמי) בבחירות הבאות.

שיהיה לנו בהצלחה.

והרשומה המומלצת היא – רגיעה קצרה מאוד – בבלוג של nadavs