שבעה שבועות – סיפור לשבת ולחג השבועות

כבר ביום הראשון של חול המועד הפסח התחיל עומר (שם בדוי) לספור את הימים עד לחג השבועות המיוחל. בכל יום בבוקר הוא מיהר להכריז איזה יום זה בספירה וכיצד הוא מתורגם לשבועות וימים.

בני משפחתו וחבריו של עומר תהו מדוע הספירה הזאת חשובה לו כל כך. אביו של עומר שמאוד רצה שבנו ילך בעקבותיו ויהיה רואה חשבון ראה באלמנט הספירה הכנה ראויה למקצועות הריאליים בכלל, למתמטיקה בפרט ולראיית חשבון במיוחד ולכן שמח מאוד על דבקותו של עומר בספירה ועודד אותו להמשיך בה.

דודו של עומר שחזר בתשובה שלמה לפני זמן קצר ראה בספירה הזאת סימן טוב (וגם מזל טוב) להתקרבותו של עומר לדת. כמו שכעת הוא מקפיד על ספירת העומר, וודאי בעתיד הוא יקפיד על קיום מצוות נוספות. על כן גם הוא עודד את עומר להמשיך בספירה כהלכה.

להמשיך לקרוא שבעה שבועות – סיפור לשבת ולחג השבועות

ביכורי קציר חיטים – סיפור לשבת ולשבועות

יותר מכל החגים אהב בכור (שם בדוי כמובן) את חג השבועות.
וזה היה קצת מוזר. אולי אפילו יותר מקצת. בינינו, כמה אנשים יאמרו שהחג האהוב עליהם הוא שבועות?

יש האוהבים את פסח (בגלל האביב), יש שאת פורים (בגלל התחפושות) יש שאוהבים את חנוכה (בגלל הסופגניות, או האש אם הם פירומנים) ואפילו יש אנשים שאוהבים את ראש השנה. אבל שבועות? מה כל כך מיוחד בחג הזה?

להמשיך לקרוא ביכורי קציר חיטים – סיפור לשבת ולשבועות

סיפור לבן לשבועות ולשבת

לבן "וייט" ליבנה היה יו"ר מועצת החלב כבר קרוב לעשור. לזכותו נזקפו מבצעים מרשימים כמו " I LOVE CHALAV", "לבן זה סידן" וכמובן "כל אישה ובת חולבת פרה לשבת".

חייו היו טובים. לא סתם טובים – מעולים. ביתו המסויד לבן נבנה אל מול חרמון הסבא והרי הלבנון. לבן אהב לשבת בגינתו על הספסל הלבן מוקף בשיחי הליבנה הרפואי , הלוטם המרווני והנרקיסים ולהשקיף על ענני הכבשים והנוצה (ביום) או על הלבנה (בלילה).

עבודתו לא הייתה קשה. מי שבאמת עבד עבורו היו הפרות (בעיקר הלבנות שבהן) ולו נותר רק לקצור את הפ(י)רות.

קמפיין קריאטיבי פה ושם, קצת שוחד לשר או לח"כ הנכון והוא מסודר.

אבל משהו היה חסר לו בחיים.  לפעמים היה נדמה לו שבאמצע בטנו קיים חור לבן השואב אליו את ליבו ומוחו.

להמשיך לקרוא סיפור לבן לשבועות ולשבת

שבועות חג החלב – סיפור לשבת ולחג

כשאמא של יוגורט (שם בדוי, שמו האמיתי היה מילקי) לקחה אותו מהגן, היא שאלה אותו כמו בכל יום: "איך היה ביום בגן?" ויוגורט ענה, כמו בכל יום: "כיף!"
אמא (ששמה הבדוי היה דניאלה) לא התרגשה מהתשובה הצפויה והמשיכה לשאול (כרגיל): "מה למדתם היום בגן?"
"למדנו על חג החלב" – ענה יוגורט בשמחה.
"חג החלב?" – שאלה אמא. היא אמנם ידעה שבשנים האחרונות יצרניות החלב ניכסו לעצמן את חג השבועות, אבל קצת הופתעה מכך שזה הגיע לגן.
יוגורט הבין שהוא טעה במשהו. אחרי מחשבה מאומצת הוא תיקן את עצמו ואמר: "חג מתן חלב".

להמשיך לקרוא שבועות חג החלב – סיפור לשבת ולחג