מקור השם חנוכה – סיפור חכמים לשבת ולחנוכה

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק להדלקת נרות חנוכה.

בעודם מחכים לשקיעת החמה, מכיוון שלא רצו לבטל את זמנם, החלו לחפש נושא לדון בו.

שאל רבי עקיבא: "מי יודע מדוע נקרא חג החנוכה כך?"

תמה רבי אלעזר: "נער הייתי וגם זקנתי ולא שמעתי שקוראים לחג החנוכה כך!"

שאל רבי אליעזר: "אז איך שמעת שקוראים לחג?"

ענה רבי אלעזר: "חג החנוכה כמובן!"

להמשיך לקרוא מקור השם חנוכה – סיפור חכמים לשבת ולחנוכה

תעלומת הצום הגדול

שנה חדשה הגיעה לעירנו המעתירה ורשה. נכון שרק היהודים חוגגים שנה חדשה ככה סתם בסתיו (במקום בשיא החורף כמו בני אדם מן הישוב) אבל מכיוון שכל אדם שני בורשה הוא יהודי, הרי שהעיר לבשה חג והימים הנוראים הגיעו עד אליה.

כעת מותר לגלות שגם אני יהודי – לפחות בחלקי. יש לי שורשים יהודים חזקים ואני אוהב לאכול גפילטע פיש ורגל קרושה לא פחות מהקורא הממוצע. כמו חצי ורשה גם אני חגגתי את השנה החדשה בזלילה גדולה שלאחריה לא נשאר לי מקום לבלוע אפילו זבוב.

ובאמת לא בלעתי זבוב אלא רק שטרודל, קומפוט, טורט ועוד פרוסת שטרודל. וקצת שוקולד.

להמשיך לקרוא תעלומת הצום הגדול

סיפור חכמות לשבת הראשונה של שנת תשפ"ב

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בדירת חברים בבני ברק והעלו זכרונות מסעודת ראש השנה שנערכה רק לפני שלושה ימים.

אמרה הרבנית רחל: "בארוחת החג שנערכה בביתי הכינותי שלושה סוגי דגים: גפילטע פיש, נסיכת הנילוס ומוסר. וכל זאת למה? כי רציתי שהשנה הבאה עלינו לטובה תבוא עלינו פי שלוש לטובה מהשנה שעברה."

אמרה הרבנית שרה: "ואילו בארוחת החג שלנו הוגשו שישה סוגי דגים: גפילטע פיש, נסיכת הנילוס, מוסר, טונה, סרדינים וסלמון – וזאת מכיוון שרציתי שהשנה תהיה טובה לכל הפחות פי שש מהשנה שעברה".

להמשיך לקרוא סיפור חכמות לשבת הראשונה של שנת תשפ"ב

לא כל יום מתחילה שנה (שוב)

הרקיע עוד בהיר 
אך בערב כבר קריר 
במיוחד אם מדליקים מזגן 
אפשר בוודאות לומר 
ששנת תשפ"א כבר נגמרה
למרות של-2021 עוד יש זמן 


על הלוח במשרד 
מסומן שכבר הסתיו 
אך עוד כמו דבר לא השתנה 
אם אתה ידיד בוואטסאפ 
העמד פנים כעת 
ותאחל לי שנה טובה 

לא זה לא יכול להיות 
השנים הן לא שניות 
אם תביט תוכל לראות 
שכלום לא השתנה 
כל חושי מתקוממים 
למה כולם חוגגים 
בסה"כ כדור הארץ סיים עוד הקפה

להמשיך לקרוא לא כל יום מתחילה שנה (שוב)

ביכורי קציר חיטים – סיפור לשבת ולשבועות

יותר מכל החגים אהב בכור (שם בדוי כמובן) את חג השבועות.
וזה היה קצת מוזר. אולי אפילו יותר מקצת. בינינו, כמה אנשים יאמרו שהחג האהוב עליהם הוא שבועות?

יש האוהבים את פסח (בגלל האביב), יש שאת פורים (בגלל התחפושות) יש שאוהבים את חנוכה (בגלל הסופגניות, או האש אם הם פירומנים) ואפילו יש אנשים שאוהבים את ראש השנה. אבל שבועות? מה כל כך מיוחד בחג הזה?

להמשיך לקרוא ביכורי קציר חיטים – סיפור לשבת ולשבועות

חג שני של פסח

"אבא" – שאל משה (שם בדוי) ביום האחרון של חול המועד את אביו עמרם (שם בדוי גם כן, אבל מובן בהקשר זה).
"רצית לשאול משהו?" – שאל עמרם את בנו משה.
"אני חושב שכן" – ענה משה – "אבל מרוב סוגריים ושמות בדויים כבר שכחתי מה רציתי לשאול והאם בכלל רציתי לשאול… למה אתה חושב שרציתי לשאול משהו?"
"משתי סיבות"  ענה עמרם – " הראשונה היא שאני יודע שאתה בן חכם ולכן מן הסתם אינך זה שאינו יודע לשאול. והשנייה היא שהמילים הראשונות ברשימה אחרי המילה 'אבא' הן – 'שאל משה' – מה שמרמז שרצית לשאול משהו"

להמשיך לקרוא חג שני של פסח

הוראות לשותלים (לכבוד ט"ו בשבט ושבת)

שותלים יקרים!

הנה עוד ט"ו בשבט מגיע אלינו וגם השנה נצא לשתול מגוון שתילים ברחבי הארץ. (למעט מי שנוהג לשמור סגר).

כדי להימנע מאי נעימויות, אבקשכם להקפיד על קיום ההוראות הבאות:

להמשיך לקרוא הוראות לשותלים (לכבוד ט"ו בשבט ושבת)

מוכרחים להיות שמח – סיפור לשמחת תורה ולשבת

שמחה (שם בדוי, או שלא) תמיד שמח מאוד כאשר חג שמחת תורה התקרב. הוא אמנם שמח גם כאשר פורים התקרב (ואפילו הרבה בשמחה מיד משנכנס אדר) אבל לקראת שמחת תורה הוא שמח עוד יותר וזאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה הייתה כמובן העובדה ששמו של החג כלל את שמו הפרטי של שמחה והשנייה הייתה השיר הידוע "שישו ושמחו בשמחת תורה".
ולא סתם שמח שמחה בשל השיר – "שישו" היה במקרה שם המשפחה (הבדוי, או לא) של שמחה!

להמשיך לקרוא מוכרחים להיות שמח – סיפור לשמחת תורה ולשבת

שישו ושמחו בשמחת תורה (עם דגל כמובן)

שמחה (שם בדוי) היה מאוד שמח ומאושר כשחג שמחת תורה התקרב. הסיבה העיקרית לשמחתו הייתה כי מבעוד מועד (ועוד טרם חול המועד) קנו לו הוריו דגל שמחת תורה אמיתי, המתאר בצבעים חיים ונוצצים את חגיגות שמחת התורה.
יתרה מכך – את הדגל פיאר מוט מחודד שעליו הבטיחו ההורים לקראת החג עצמו לתקוע תפוח אדום.
אבל יומיים לפני שמחת תורה פגם משהו בשמחתו של שמחה. הוא ביקש לוודא שהתפוח על ראש הדגל יהיה טבול בדבש ולאכזבתו הרבה ההורים הסבירו לו שתפוח בדבש שייך לראש השנה ולא לשמחת תורה. הבעיה הייתה ששמחה אהב את התפוחים שלו רק עם דבש.
הוא התחנן, בכה, איים ואף שבת רעב עד שההורים הסכימו למרוח את התפוח האדום בדבש.
זוג זבובים שעברו בסביבה היו מאוד שמחים ומאושרים לגלות את הדבש שעל התפוח שעל הדגל. הם מיהרו להקים משפחה על ראש התפוח.

אבל משהו פגם בשמחתם…

להמשיך לקרוא שישו ושמחו בשמחת תורה (עם דגל כמובן)

שלומית בונה סוכת שלום – סיפור (ושיר) לשבת (ולסוכות)

שלומית (שם כלל לא בדוי) הייתה מאוד עסוקה באותו יום (שבשבילה היה היום אבל בשבילנו הוא כבר חלף): היא בנתה סוכה.
בסה"כ זה די הגיוני עבור אנשים מסוימים לבנות סוכה כאשר חג סוכות מתקרב, אבל שלומית לא סתם בנתה סוכה לנצח או אפילו סתם סוכה רגילה.
לשלומית היו שלוש דרישות חשובות מהסוכה אותה היא בנתה:
ראשית, היה חשוב לה שהסוכה תהיה מוארת. שלומית שנאה חושך. היא העדיפה לגרש אותו כשהתאפשר לה. נכון, החג האהוב עליה היה כמובן חנוכה, אבל גם בכל שאר החגים היא השתדלה להביא אליה את האור. לדוגמא, בפורים היא אפתה אזני המן מוארות, ביום העצמאות היא קנתה צעצועים סיניים מלאי אורות מהבהבים ובסוכות היא בנתה סוכה מוארת היטב.

להמשיך לקרוא שלומית בונה סוכת שלום – סיפור (ושיר) לשבת (ולסוכות)