סיפור חכמות לשבת שלפני פסח

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בבית קפה בבני ברק ודנו בהתקדמות ההכנות לפסח בכלל ולליל הסדר בפרט.

אמרה הרבנית רחל: "אצלי בבית כבר הכל כשר לפסח פרט למטבח ולשירותים"

אמרה הרבנית שרה: "אצלי בבית אפילו השירותים כבר כשרים לפסח – נשאר לי רק להכשיר את המטבח"

אמרה הרבנית רבקה: "אצלי בבית גם רוב המטבח כשר לפסח פרט לשולחן האוכל, המקרר, התנור והשיש עליהם אנו עדיין מכינים ואוכלים חמץ"

אמרה הרבנית חסיה: "ואצלי בבית כל המטבח כשר פרט לשולחן האוכל – עד לליל הסדר נאכל רק פיצות כך שאין לנו צורך להשתמש בתנור, במקרר או בשיש"

שאלה לה הרבנית כרוביה: "אבל היכן את אופה את הפיצות אם אינך משתמשת בתנור?"

הסתכלו עליה כל הרבניות בפליאה והרבנית חסיה אמרה: "ברור שאינני אופה את הפיצות אלא קונה אותן!"

מלמלה הרבנית כרוביה כאילו לעצמה: "אבל חשבתי שאת כזאת טבחית טובה וכל האוכל בביתך הוא תמיד מעשה ידייך להתפאר…"

קפצה הרבנית מושית להגנתה של הרבנית חסיה ואמרה: "בטוחני שכבוד הרבנית חסיה היא טבחית מצוינת (כמעט כמוני) אבל מובן לכולנו כי לקראת פסח הבעל"ט אין אפשרות לאפות פיצות בבית!"

נחלצה גם הרבנית רינה להגנתה של הרבנית חסיה והוסיפה: "ואין לי כל ספק בדבר שהפיצות העולות על שולחנה של הרבנית חסיה (בלי לגעת ברצפה או בכל חלק אחר בבית) הוכשרו בכשרות המהודרת ביותר המקובלת על בעלי רבי שמעון ומאושרת על ידו"

חייכה הרבנית חסיה במבוכה וגם הסמיקה קלות, אבל לפני שהספיקה לפתוח את פיה הטילה הרבנית כרוביה פצצה לחלל בית הקפה.

רגע לפני שכל היושבות בבית הקפה נפוצו לכל עבר בבהלה העירה הרבנית רחל את תשומת ליבו של הבלוגר וביקשה ממנו להשלים את המשפט לפני הגעת כוחות ההצלה.

חייכה הרבנית חסיה במבוכה וגם הסמיקה קלות, אבל לפני שהספיקה לפתוח את פיה הטילה הרבנית כרוביה פצצה לחלל בית הקפה באומרה: "אצלנו בבית אני אופה את הפיצות במו ידיי עד לליל הסדר ממש וכל המסובים בסדר גומרים עליהן את ההלל"

אמרה הרבנית רחל: "אינני מאמינה למשמע אוזניי. את מגישה פיצות בסדר?".
קראה הרבנית שרה בהתרגשות: "הסיפור הזה הוא כנראה אגדה ולא הגדה!"

אמרה הרבנית רינה: "הירגעו נא בבקשה. ודאי יש הסבר הגיוני למשפט התמוה הזה."

שאלה הרבנית רבקה: "כמו למשל שכולנו לא רחצנו את האוזניים? אבל ברור שרחצנו אותן במסגרת הכשרת הגוף לפסח – כנאמר: 'לא ימצא לכן חמץ בכל אוזניכן!"

שאלה הרבנית חסיה: "איפה זה נאמר? אני לא זוכרת פסוק שכזה."
ענתה לה הרבנית רבקה בשאלה: "איך את לא זוכרת? הפסוק נאמר אך לפני שניות ספורות פה!"

קטעה הרבנית כרוביה את השיחה לפני שהיא תדרדר למהלומות ואמרה: "מכובדותיי, תנו לי להסביר. ההתרגשות שלכן מובנת כי ודאי אתן חושבות על כך שפיצה הינה חמץ. אבל את הפיצות שלי אני מכינה מקמח תופח כשר לפסח בהכשר מהודר אותו קיבלתי לסקירה תמורת אזכורו בבלוג"

נשמו הרבניות לרווחה אבל לאחר רגע קצר התחילו שוב לתמוה על כל הפרשה.

אמרה הרבנית מושית: "לא ידעתי שיש לך בלוג…"
הוסיפה הרבנית רינה: "ואיך את יודעת שההכשר של הקמח מהודר מספיק?"

ענתה הרבנית כרוביה: "נכון הדבר שאין לי בלוג משלי, אך אני מתארחת מספיק פעמים בבלוג הזה, כך שאני רואה בו את הבלוג שלי במידה מסוימת. ולגבי הכשרות – בדף שקיבלתי יחד עם הקמח היה כתוב בבירור שיש לו כשרות מהודרת ועל כן נכון הדבר!"
הסכימה איתה הרבנית רחל ואמרה: "ידוע לכולן כי כל מה שנכתב בפרסומות המתלוות למוצרים לסקירה נכון הוא בחזקת תורה למשה מסיני ואין להרהר בדבר"

הנהנו כל הרבניות בהסכמה אבל באמצע ההנהון שאלה הרבנית רחל: "האם את מגישה ארוחה חלבית בליל הסדר?   זה גובל בחילול השם!"
נבהלה הרבנית כרוביה ואמרה: "מאין עלה לך הרעיון המוזר הזה? ברור שאני מגישה ארוחה בשרית!"
אמרה הרבנית רחל: "אבל פיצה היא חלבית! אינני  מאמינה כי את מערבת בשר וחלב בארוחה!"
חייכה הרבנית כרוביה והרגיעה את חברותיה: "על הפיצות הכשרות לפסח שלי אני מפזרת גבינה צהובה פרווה שכולה סויה"

שאלה הרבנית רבקה בפקפוק: "וזה טעים?"
ענתה הרבנית כרוביה: "ברור שזה טעים! זה כתוב בפרסומת שקיבלתי יחד עם גבינת הסויה לסקירה!"

מוסר השכל:  אין מוצר טוב יותר ממוצר שהתקבל לסקירה

 וקושיה למתקדמים: למה קמח לבן הוא חמץ גם אם לא תפח אבל ניתן לאפות מאכלים כשרים לפסח מקמח תופח כשר לפסח?

שבת שלום וכמעט חג שמח!

והרשומה המומלצת היא – אטלנטה – חלק ראשון – בבלוג של adiad

סיפור חכמות לשבת שאחרי יום כיפור

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בביתה של הרבנית רחל בבני ברק, התאוששו מהצום ומהארוחות של יום כיפורים והתכוננו (לפחות נפשית) לשבת המלכה וחג סוכות (הנסיכה?).

אמרה הרבנית רחל:  "בישלתי כל כך הרבה לכבוד יום כיפור, שאינני יודעת כבר מה אבשל לשבת ולסוכות"

הסכימה איתה הרבנית שרה והוסיפה: "אנשים חושבים שמכיוון שיום כיפור הוא יום צום, אין צורך לבשל עבורו. אבל הם שוכחים שיש ארוחה גדולה לפני הצום וארוחה גדולה עוד יותר אחריו!"

שאלה הרבנית רבקה: "בהקשר זה של ארוחות… אני תמיד מבלבלת: מי מהן היא הסעודה המפסקת? זאת שבערב הצום המפסיקה את האוכל, או זאת שבמוצאי הצום המפסיקה את הצום?"

בדקה הרבנית חסיה בויקיפדיה וענתה: "כמובן שהסעודה המפסקת היא זאת שלפני הצום! כל גולש באינטרנט ר"ל יודע זאת!"

אמרה הרבנית כרוביה: "אחרי שהבהרנו נקודה זאת… אצלי בבית כאשר יום כיפורים חל ברביעי בשבת אנו נוהגים לאכול בשישי בערב לכבוד שבת שאריות מהארוחות שהכנתי לכבוד יום כיפור ורק לחג הסוכות אני מכינה אוכל חדש, טרי, מקורי, בריא וכמובן טעים מאוד".

הזדעזעו הרבניות לשמוע את דברי הכפירה של הרבנית כרוביה והרבנית מושית ביטאה את רחשי לב כולן (פרט לכרוביה) בקוראה: " אבל לכבוד שבת קודש מצווה עלינו להכין מזון טרי וטעים!  לא יעלה על הדעת שנאכל אוכל ישן ביום שישי בערב!"

ענתה לה הרבנית כרוביה: "הכיצד? אין חולק על כך שיום כיפור הוא היום הקדוש בשנה ולכן אוכל שהוכן עבור יום כיפור מוסיף מקדושתו לקדושת השבת!"

תהו הרבניות אם יש היגיון כלשהו בתשובתה של הרבנית כרוביה והרבנית רינה שאלה: "האם יום כיפור – שהוא ללא ספק היום הקדוש בשנה – חולק מקדושתו לאוכל שהוכן לארוחות לפני ואחרי היום הקדוש?"

אמרה הרבנית רחל: "זוהי שאלה קשה שבוודאי נידונה כבר ע"י גדולי החכמים. אולי כדאי להביא אותה לפני בעלינו – מי ייתן שלא תיפול שערה משערות זקנם – כדי שיכריעו בה?"

מחתה הרבנית רינה ואמרה: "בעלינו אמנם מבינים בהלכה, אבל הם לא ממש מבינים באוכל. מדוע שנבקש את דעתם בנושא זה?"
אמרה הרבנית רבקה: "בעלי שיחיה דווקא מבין באוכל. אני חושדת שאם אגיש לו בערב שבת שאריות מהסעודה של מוצאי יום כיפור הוא ירגיש מיד שלא מדובר באוכל טרי!"

אמרה הרבנית חסיה בהיסוס קל: "אבל… אם תגידי לבעלך החכם שמדובר באוכל קדוש המתאים לשבת קודש, האם הוא לא יסכים לאכול אותו?"
ענתה הרבנית רבקה: "לא אמרתי שבעלי לא יסכים לאכול! הוא מסכים לאכול את הכל כמעט… רק ציינתי שהוא ירגיש שלא מדובר באוכל טרי (אבל בכל זאת יאכל אותו)."

שאלה הרבנית כרוביה: "אם כך, מה הבעיה?"

חשבו קצת הרבניות בנושא, לגמו מעט קפה, אכלו כמה פרוסות עוגה (שנשארה מהסעודה שלאחר הצום) ולאחר פסק זמן זה אמרה הרבנית מושית: "העוגה הזאת מאוד טעימה. מרגישים בה את קדושת יום הכיפורים!"

הסכימו איתה כל הרבניות בהתלהבות וסיכמו ביניהן שאין ספק שאוכל שנותר מיום הכיפורים ספג מקדושת היום ואין מתאים ממנו לארוחת ערב שבת קודש.

מוסר השכל:   מי שטרחה בערב יום כיפור, בעלה יאכל אוכל קדוש בשבת

שבת שלום וחג סוכות שמח!

והרשומה המומלצת היא – בדרך כלל – בבלוג של CHIC

סיפור חכמות לשבת הראשונה של החופש הגדול

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מהלכות בדרך לסופרמרקט "יש צדק" בבני ברק לקניות של סוף השבוע.

אמרה הרבנית רחל: "תוהה אני מדוע אנו הולכות ברגל ולא באנו במכונית. כיצד ניקח את כל הקניות לביתנו?"

ענתה לה הרבנית שרה: "להליכה ברגל כמה טעמים: ראשית, היא טובה לבריאות. שנית, הרחובות בבני ברק פקוקים עד כדי כך שהליכה ברגל מהירה יותר ושלישית אין לנו מכונית"

סיפור חכמות לשבת הראשונה של שנת תשפ"ב

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בדירת חברים בבני ברק והעלו זכרונות מסעודת ראש השנה שנערכה רק לפני שלושה ימים.

אמרה הרבנית רחל: "בארוחת החג שנערכה בביתי הכינותי שלושה סוגי דגים: גפילטע פיש, נסיכת הנילוס ומוסר. וכל זאת למה? כי רציתי שהשנה הבאה עלינו לטובה תבוא עלינו פי שלוש לטובה מהשנה שעברה."

אמרה הרבנית שרה: "ואילו בארוחת החג שלנו הוגשו שישה סוגי דגים: גפילטע פיש, נסיכת הנילוס, מוסר, טונה, סרדינים וסלמון – וזאת מכיוון שרציתי שהשנה תהיה טובה לכל הפחות פי שש מהשנה שעברה".

סיפור חכמות לשבת הראשונה של שנת הלימודים

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שנפגשו בביתה של הרבנית שרה לקפה משותף אחרון לפני תחילת שנת הלימודים.
אמרה הרבנית רחל: "לרגע לא הבנתי איך נפגשנו לקפה אחרון לפני שנת הלימודים כאשר כולם יודעים ששנת הלימודים התחילה מזמן, אבל אז הבנתי שהבלוגר החופשי ל"ע מכוון לשנת הלימודים בבתי הספר הממלכתיים המתחילה רק ביום רביעי האחד לספטמבר למניינם ולא ב-א' באלול כמו אצל שלומי אמוני ישראל"

התפלאו הרבניות על הרעיון המוזר של תחילת הלימודים בתאריך לא עברי וגם קצת על בקיאותה של הרבנית רחל בנושא והרבנית שרה אמרה: "מוזרות הן דרכי החילוניים (והדתיים הלאומיים). אבל אני מניחה שמכיוון שהם מנהלים את כל חייהם עפ"י מועדי הגויים, הגיוני הוא ששנת הלימודים שלהם תתחיל גם עפ"י לוח עכו"ם זה"

סיפור חכמות לשבת ולל"ג בעומר

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שנפגשו להן בבני ברק בבית קפה לאחר שהסיעו את בעליהן הרבנים הצדיקים לישיבה (של מטה).

מכיוון שהיה זה יום חמישי של ל"ג בעומר, תיבלו הרבניות את הקפה בסוכר ובחלב ואת שיחתן בנושאים מענייני דל"ג בעומר.

אמרה הרבנית רחל: "בתי הצעירה, נרה יאירה, עוסקת כבר שלושה שבועות באיסוף קרשים למדורה, אך משום מה הערימה לא גדלה".

שאלה אותה הרבנית שרה: "מדוע את אומרת על בתך הצעירה 'נרה יאירה' ? מצד אחד, ביטוי זה שמור לרבנים ואנשי מעשה (כמו בעלינו נרם יאיר). מצד שני – אם כבר – יש לומר 'נרה יאיר' כי מה שמאיר הוא הנר ולא הבת".

הסתכלה עליה הרבנית רחל במבט מזרה אימים אך הרבנית רבקה (שהכירה היטב את הרבנית רחל ואת ילדיה) קפצה והסבירה כי פשוט שמה של הילדה הוא "נרה יאירה" (שם ראשון "נרה" ושם שני "יאירה")

התנצלה הרבנית שרה על חוסר הידיעה שגרם לה להלבין את פניה (לא ברור של מי) ברבים ובנוסף העירה: "שם מאוד מעניין… מותר לשאול מהיכן הגיע השם?"

התירה לה הרבנית רחל והרבנית שרה שאלה: ":מהיכן הגיע השם 'נרה יאירה'"?

ענתה לה הרבנית שרה: "ביום בו כרעתי ללדת שררה בשכונה אפילה. הלשונות הרעות טענו כי כבוד ראש הממשלה הורה להפסיק את אספקת החשמל לרגל שעת כדור הארץ.

החדר בו ילדתי הואר בנר יחיד. על כן כשנולדה נרה'לה שלי, החלטנו לקרוא לה 'נר', על שם הנר שהאיר את חדרנו. רק למחרת – כשחזר החשמל גילינו שהיא בעצם בת (ונאלצנו לבטל את הברית) על כן שינינו את השם ל'נרה'. ומכיוון שחזר החשמל, החלטנו כמחווה לראש הממשלה לקרוא לבננו על שם בנו – יאיר. כמובן שהתגלית כי הרך הנולד הינו רכה, גרמה לשינוי השם בהתאם."

ברכו הרבניות את הרבנית רחל על ההסבר המבריק והרבנית חסיה העלתה שאלה נוספת: "ציינת כי בתך נרה יאירה (נ"י) עוסקת כבר שלושה שבועות באיסוף קרשים למדורה – אך ערימת הקרשים בידיה אינה גדלה. הכיצד? האם נעשה לה  נס?"

ענתה הרבנית כרוביה: "הלזה ייקרא נס? ניתן היה להגדיר נס אילו נ"י לא הייתה אוספת קרשים והערימה הייתה גדלה. אך לפנינו מקרה הפוך!"

הסכימו איתה הרבניות ופנו אל הרבנית רחל לקבלת הסבר לתופעה העל-טבעית.

פתחה הרבנית רחל ואמרה: "גם אני הוטרדתי מאוד מהתופעה ועל כן ביקשתי מחברתי הטובה הרבנית מושית לחקור במופלא ממני". כל הרבניות הפנו את עיניהן ואוזניהן אל הרבנית מושית שנראתה מרוצה מתשומת הלב לה זכתה. היא כחכחה בגרונה ופתחה את פיה: "זוכרת אני היטב את אותו יום שני בו פנתה אלי הרבנית רחל בבקשת עזרה. היה זה יום בהיר עד מעונן חלקית. החזאים צפו עליה בטמפרטורות אך אני חשתי כי טועים הם. באותו יום נקרו בדרכי מספר סימנים מדאיגים. ראשית, בדרכי למשרדי עצר אותי השוטר  סמית לבדיקת רשיונות. הכרתי את סמית היטב – הוא היה שוטר גוץ ושמנמן שכבר בשעה עשר בבוקר נראה כאילו שתה חמישה בקבוקי בירה – ולא מסוג משובח…"

כל הרבניות קפאו במקומן ובהו ברבנית מושית בחוסר אמון. רק הרבנית רינה קמה ממקומה, ניגשה בצעד בוטח אל הרבנית מושית ובתנועה מהירה שלפה מידיה את הספר אותו ניסתה להסתיר מתחת לשולחן. "רם אורן, מה?" שאלה הרבנית רינה. הרבנית מושית גמגמה כמה מילות התנצלות ובלחץ חברותיה פנתה לסיפור האמיתי: "כשהתחלתי לעקוב אחרי נ"י וחברותיה, שמתי לב מיד לתופעה מוזרה – כל העיר הייתה מלאה בחבורות ילדים ובני נוער האוספים קרשים למדורה. והנה – למרות קרבת החג – כולם מוצאים קרשים! עקבתי בזהירות אחרי חבורתה של נ"י ולא הופתעתי לגלות כי הן אוספות את הקרשים שלהן היישר מן המחבוא של חבורתו של בני נרו יאיר. רצתי להזהיר את בני – ומיד גיליתי כי הוא וחבורתו אוספים קרשים היישר מן המחבוא של נ"י…"

חייכו הרבניות במבוכה ורק הרבנית רינה העזה לשאול: " מדוע קראת לבנך 'נרו יאיר'"?

ענתה הרבנית מושית: "זה לא שמו! שמו הוא שלמה גמליה – אך מכיוון שהוא גדול בתורה וצפוי ללכת בעקבות אביו, אני כבר מוסיפה לשמו את התואר 'נרו יאיר'".

אספו הרבניות את כליהן ויצאו לאסוף את בעליהן ןלעזור לילדיהם לאסוף קרשים.

מוסר השכל:  כל המוסיף (קיסם למדורה) גורע (קיסם מן המדורה של שכנו)

שבת שלום ול"ג שמח!

והרשומה המומלצת היא – פתרון אפשרי לנושא המנויים במייל – שירות blogtrottr – בבלוג של Emipiarti

סיפור חכמות ליום העצמאות ולשבת

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בדירת חברים בבני ברק וחלקו מתכונים לקראת יום העצמאות הבא עלינו לטובה.

אמרה הרבנית רחל: "בודאי חלק מהקוראים תוהים מדוע רבניות כשרות כמונו הנוהגות לפקוד את בני ברק בקביעות חוגגות את יום העצמאות שאינו חג מדאורייתא."

אמרה הרבנית שרה: "למעשה גם אני תהיתי לגבי זה, אך נזכרתי כי אנו רבניות ציוניות השמחות ביום חגה של מדינתנו, מי יתן ותאריך ימים ונזכה לראות את בית המקדש השלישי מוקם בה."

סיפור חכמות לתענית אסתר, לשבת ולפורים

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בבית הקפה החביב עליהן בבני ברק ועסקו בהלכות משלוח מנות איש לרעהו ומתכונים לאוזני המן ורעשנים.

אמרה לפתע הרבנית רחל: "בתי הצעירה אסתר-שרה מתמרמרת על כך שעליה לצום מחר."

אמרה הרבנית שרה: "כל בני ביתי מתמרמרים על כך שעליהם לצום מחר. אך עליהם לעמוד בכך בגבורה".

תמהה הרבנית רחל ושאלה: "האם שמם של כל בני ביתך אסתר?"

הסתכלו עליה כל הרבניות במבט עקום ותהו מה היא שתתה פרט לקפה. והרבנית שרה ענתה: " ודאי שלא! יש לי מוישה-יאיר, חיים-משה, שמעון-בער, מרים-דובה, יוסף-שלמה, יוספה-שלומית…"

עצרה אותה הרבנית רחל ושאלה:"אם כך מדוע כולם צריכים לצום מחר?הרי מחר אנו מציינים את תענית אסתר ולא את תענית משה או תענית חיים!"

סיפור חכמות לשבת של חנוכה

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בדירת חברים בבני ברק לאחר הדלקת נרות ובליסת סופגניות ועסקו בהשוואת איכות הסופגניות שלהן לסופגניות חברותיהן.

אמרה הרבנית רחל: "עם כל הכבוד לסופגניות שלכן (ויש כבוד) ועם כל הצער שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אני מרגישה צורך לציין כי הסופגניות שלי הצליחו השנה"

הסכימה איתה הרבנית שרה והוסיפה: "אין לי ספק כי הסופגניות שלך היו בין הסופגניות המובילות שטעמנו הערב ונפלו רק במעט מהסופגניות שלי!"

נעלבה הרבנית רחל קמעא והחלה לכחכח בגרונה בחיפוש אחר תשובה ניצחת, אבל לפני שפתחה את פיה קפצה הרבנית רבקה ואמרה: "אכן אהבתי מאוד את הסופגניות שלך חברתי שרה וגם שלך חברתי רחל ואינני יכולה לומר איזו מהן הייתה טובה יותר. מצד אחד, המרקם של הסופגניות של שרה היה כמעט מושלם כמו אלה שלי. מצד שני המילוי בסופגניות של רחל היה בטעם גן עדן – כמעט כמו המילוי של הסופגניות שלי!"

למי נצביע השבוע?

 

הבחירות ממש קרובות ולמרות שאני משתדל לא לעסוק בפוליטיקה בבלוג שלי, אני מרגיש שאני לא יכול להתעלם מהנושא הבוער ביותר בימים אלה.

 

אני מתלבט בין לא פחות מארבע אפשרויות בחירה: כולן ראויות, כולן טובות, אך רק אחת מהן תוכל לזכות לקולי ברגע האמת. אלה הם חוקי הדמוקרטיה.

 

כדי שאוכל להחליט סופית במי אבחר, גמרתי אומר (ואמרתי גומר) לציין פה מיהן האפשרויות שאני מתלבט ביניהן ומה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן.

להלן האפשרויות:

 

1. הבלש הפולני

 

אין ספק שלבלש הפולני יש יתרונות רבים והוא יותר מראוי להנהיג את המדינה או לפחות להיות בעמדת השפעה. הבלש הפולני תמיד פותר את הבעיות העומדות לפניו, הוא אף פעם לא נלחץ ולא מאבד את עשתונותיו, הוא יודע מתי צריך להשתמש בכוח ומתי במוח והוא יודע להעריך את ההנאות הקטנות בחיים (בעיקר אוכל).

בנוסף, ריחוקו מהתרבות הישראלית והבעיות הבוערות בארץ יוכלו לעזור לו לקבל החלטות בלי השפעה של דעות קדומות וסטריאוטיפים.

 

בצד השלילי, יש לי חשש מסוים שהבלש הוא נהנתן גדול הדואג בעיקר לעצמו (כלומר לאוכל שלו) ויתרה מכך הוא עלול לטעות כאשר הוא רעב.

לריחוק מהתרבות הישראלית יש גם צד שלילי. אולי בכל זאת עדיף לבחור במישהו המכיר את המציאות המסובכת של האזור המסובך שלנו.

 

2. גיא אג"ח

 

לגיא אג"ח (המוכר יותר כסוכן 008) יש יתרון הדומה ליתרון הגדול של הבלש הפולני: גם הוא תמיד פותר את התעלומות העומדות לפניו. בנוסף הוא תמיד דרוך ומוכן לפעולה, יש לו חושים חדים ומחודדים, הוא עבר אימונים מפרכים והוא מאוד רוצה להוכיח את עצמו.

אסור לשכוח גם שיש לו רישיון לאופנוע קל (עד 125 סמ"ק) וטלפון משוכלל שהוא גם מצלמה!

 

אבל ייתכן שגיא אג"ח עדיין צעיר מדי ולא מנוסה מספיק. אולי עדיף לחכות עוד כמה שנים לפני שאבחר בו.

חייבים גם לקחת בחשבון שאת רוב המקרים והתעלומות אותם הוא פתר בהצלחה הוא המציא בעצמו. ייתכן שאנו צריכים לבחור במישהו המחובר יותר למציאות.

 

3. חבורת הרבנים

 

אין ספק שלחבורת הרבנים יש יתרון אחד מובהק: הם חכמים. בנוסף הם מייצגים את כל העדות, הם פתוחים לשמוע מגוון דעות ובניגוד לתדמית המקובלת של אנשים מהמגזר שלהם, הם שולטים בחידושי הטכנולוגיה ומעורים בנעשה בעולם.

הייתי שמח לראות בהנהגה שלנו חבורה של אנשים חכמים!

 

אבל, אני קצת מסתייג מחבורה שכולה על טהרת המין הגברי וכולם מאמינים אדוקים. אני חושב שעדיף שיהיה לנו קצת גיוון בהנהגה.

 

4. חבורת הרבניות

 

בחבורה הזאת יש רק נשים וזהו יתרון גדול מבחינתי. יש לקחת בחשבון שגם הן חכמות – שילוב מנצח לכל הדעות!

 

אבל למרות נשיותן וחכמתן, אני חייב להודות שגם הן מייצגות רק מגזר אחד (ואפילו אותו מגזר של הרבנים) כך שאינני בטוח שאני יכול להרשות לעצמי להצביע עבורן.

 

5. השמות הבדויים

 

לכאורה אין הרבה מן המשותף לכל גיבורי הסיפורים לשבת בעלי השמות הבדויים מעבר לכך שהשמות שלהם בדויים. אבל בכך בעצם טמון היתרון הגדול שלהם: הם מייצגים את כל שכבות העם, את כל המגזרים, את כל המינים ואפילו כמה מינים ביולוגיים שונים (לא כולם בני אדם).

 

אם נצליח להביא את השמות הבדויים לשלטון, מובטח לנו שיהיה… לכל הפחות מעניין. אבל השאלה היא האם חסר לנו עניין בארץ. אני חושד שלא יזיק לנו קצת שעמום.

 

 

שבת שלום ובהצלחה לכולנו בבחירות!

 

תודה לבן שלי על הרעיון לרשומה

ובלי קשר ישיר – אני קורא לכל בעלי זכות ההצבעה לצאת להצביע בבחירות האמתיות ביום שלישי. זה חשוב.

 

והרשומה המומלצת היא – חלום בלהות – בבלוג של caligula