סוף השבוע הקרב ובא עלינו לטובה הוא סוף השבוע האחרון של שנת תשע"ט – שלעיתים נראה ששעטה מאיתנו במהירות ולעיתים נראה שהיא זחלה כצב – ושנת תש"פ תגיע אלינו כבר בתחילת השבוע הבא.
כהרגלי מזה שנים רבות, ברצוני לנצל במה זאת לברכת שנה טובה.
במה? אולי שרפרף. אבל אפשר לנצל אותו.
התיישבתי לי בין הכסה לעשור וניסיתי להרהר על משמעותם של עשרת ימי תשובה. אבל מיד הציק לי חברי נועם (שם בדוי) ששאל: "מדוע התיישבת בין הכסה לעשור? האם לא יהיה לך נוח יותר לשבת על הכסה?"
חשבתי שהוא לועג לי וחיפשתי תשובה שנונה המתאימה לימי תשובה אלה, אבל כשהבטתי בעיניו הבנתי שהוא רציני. הסברתי לו ש"כסה" זה לא כסא ולא כס אלא פשוט שם אחר לראש השנה הנובע מכך שהירח מכוסה בראש השנה.
הודיתי שגם אני חשבתי הרבה שנים שמדובר בכס המלכות של ה' (כס-ה') עליו הוא יושב כדי לגזור את דיננו, אבל עם המצאת האינטרנט הבנתי הכל.
החיים שלי (או של אחרים) 