איך להיות יפה

אחד הנושאים המטרידים אותי מאוד בעשר השניות האחרונות הם איך להיות יפה.

יש שיאמרו שלגבר בגילי לא יאה לעסוק במחשבות כאלה והוא צריך להתמקד בשאלה איך לעשות כסף. אחרים יאמרו שבין כה אין לי סיכוי אז חבל לבזבז את הזמן בהזיות.

אבל אני לא חושב ולא כותב על השאלה הפרטית  "איך אני יכול להיות יפה" אלא על השאלה האוניברסלית המטרידה רבים מבני האדם ואולי עוד יותר מבנותיו.

מצאתי כ-3,200,000 תוצאות בגוגל לחיפוש "איך להיות יפה"  ולפחות התוצאות הראשונות מדברות על חפיפת השערות, משיחת לק ושימוש נכון באיפור.

אני רוצה לענות על השאלה באופן קצת שונה.

(הערה חשובה: ברור לי שאת/ה יפה וקורא/ת את הרשומה רק מתוך עניין אקדמאי. כל הקוראים וחלק מהכותבים בבלוג שלי יפים).

עוץ לי גוץ לי במאה ה-21

קהל נכבד, ברגע זה, מתחיל הסיפור בבלוג. זה אולי הרגע לגלות את הנפשות הפועלות, אבל במחשבה שנייה אכתוב את הסיפור כמו כל סיפור אחר בבלוג שלי. אז רק אסתפק בלומר: בוקר טוב, בוקר טוב.

(ואם אתם קוראים בערב: ערב טוב, ערב טוב).

הברווזון המכוער – סיפור לשבת

כשהביצים של משפחת הברווזים בקעו, אבא ברווז ואמא ברווזה שמחו מאוד. (האמת היא שהם היו ברכיות אבל לצורך הסיפור הם הרשו לי לקרוא להם ברווזים.)

ולמה שלא ישמחו? מהביצים בקעו חמישה ברווזונים צהבהבים וחמודים שמילאו את ליבם של ההורים השמחים והגאים שמחה וגאווה.
אבל היה גם ברווזון שישי… הוא היה אמנם גבוה יותר מאחיו ואחיותיו, אבל גם אפור יותר ומסורבל יותר וללא ספק מכוער.
למרות כיעורו הבולט ההורים כמובן קיבלו אותו – הוא הרי היה ילד שלהם, נוצה מנוצותיהם. הם שמחו על כך שהוא זכר (כי אצלם היופי חשוב פחות והגובה חשוב יותר) וקיוו לגלות שהוא חכם יותר או ספורטיבי יותר משאר אחיו ואחיותיו.

שישו ושמחו בשמחת תורה – סיפור לשמחת תורה

תור (שם בדוי למדי) היה תור צווארון צעיר ודי מאושר.

למעשה הוא היה יכול להיות הרבה יותר מאושר אם הייתה לו בת זוג (איך קוראים לנקבה של התור? האם זו התורה?).

עוד דבר שהיה יכול לתרום לאושרו היה בריאות – תור היה תור חולני למדי שבילה שעות רבות במסדרונות קופת החולים.