יחסינו עם הכסף (לאן?)

במדור השרביט החם מוצע הפעם לכתוב על היחסים שלנו עם כסף. מה אנחנו יודעים על הכסף שנכנס ויוצא אצלנו, מה היה היחס לכסף בבית ההורים ועוד.

כשקראתי את ההצעה חשבתי מיד על היחס לכסף בבית ההורים בילדותי. למיטב ידיעתי לא ממש היה לנו כסף.  אני זוכר מילדותי המוקדמת שההורים הרבה פעמים הזכירו שאנחנו "בחובות" ומצבנו ישתפר כשאותם "חובות" ייגמרו. כשגדלתי יותר למדתי שאותם חובות היו הלוואה גדולה שההורים לקחו כדי לקנות את הדירה אליה עברנו כשהייתי בן 3.
בשלב כלשהו כנראה "החובות" נגמרו אבל אני לא הרגשתי בשיפור ברמת החיים – אני לא יודע עד היום אם כי באמת לא היה מספיק כסף או כי התרגלנו לחיות בצמצום או בחסכנות.

להמשיך לקרוא יחסינו עם הכסף (לאן?)

געגועים לאוכל של ילדותי?

השרביט החם מזמין אותי לכתוב על האוכל של ילדותי.
נושא קצת קשה מבחינתי… אני לא חושב שאני מאוד מתגעגע. אני הילד השלישי מחמישה. גדלתי בבית שלא היה בו הרבה כסף עם אמא שהייתה כמעט תמיד חולה.
האוכל בבית לא היה מדהים.

לא שהיה חסר אוכל. אף פעם לא היינו רעבים ולא הרגשנו שמשהו חסר. לא הכרנו משהו אחר. רק כשגדלתי הבנתי שיש גם דברים אחרים בעולם.

להמשיך לקרוא געגועים לאוכל של ילדותי?

שבועות חג החלב – סיפור לשבת ולחג

כשאמא של יוגורט (שם בדוי, שמו האמיתי היה מילקי) לקחה אותו מהגן, היא שאלה אותו כמו בכל יום: "איך היה ביום בגן?" ויוגורט ענה, כמו בכל יום: "כיף!"
אמא (ששמה הבדוי היה דניאלה) לא התרגשה מהתשובה הצפויה והמשיכה לשאול (כרגיל): "מה למדתם היום בגן?"
"למדנו על חג החלב" – ענה יוגורט בשמחה.
"חג החלב?" – שאלה אמא. היא אמנם ידעה שבשנים האחרונות יצרניות החלב ניכסו לעצמן את חג השבועות, אבל קצת הופתעה מכך שזה הגיע לגן.
יוגורט הבין שהוא טעה במשהו. אחרי מחשבה מאומצת הוא תיקן את עצמו ואמר: "חג מתן חלב".

להמשיך לקרוא שבועות חג החלב – סיפור לשבת ולחג