מכל ימי השבוע אהב שחם ביותר את ימי חמישי.
(שחם הוא כמובן שם בדוי וגם קצת לא הגיוני, אבל ודאי יש אנשים הנקראים כך ועמם הסליחה).
ימי ראשון היו מאוד מעייפים. החזרה לעבודה מסוף השבוע הייתה מאוד קשה לשחם.
ימי שני היו ממש מייאשים – כל השבוע היה עוד לפניו ומבחינתו היה מדובר בסדרה של ימים משעממים וחסרי תוחלת.