האריה שדווקא רצה – סיפור לשבת

עוד פוסט להשלמת סדרת גילוי האריות בבלוג שלי… אחרון בשלב זה.

לפני לא הרבה שנים, בארץ לא רחוקה, חי אריה לא כל כך גדול ולא כל כך חזק שלמרות היותו אריה, לא ממש היה מלך החיות.

הוא פשוט לא הצליח להפחיד אף חיה… הוא היה רזה ונמוך והרעמה שלו הייתה מרוטה ומדובללת. השאגה שלו נשמעה יותר כמו יללה של חתול.

ובאמת הרבה פעמים חשבו אותו בטעות לחתול מגודל.

להמשיך לקרוא האריה שדווקא רצה – סיפור לשבת

מוכרחים להיות שמח – סיפור לשמחת תורה ולשבת

שמחה (שם בדוי, או שלא) תמיד שמח מאוד כאשר חג שמחת תורה התקרב. הוא אמנם שמח גם כאשר פורים התקרב (ואפילו הרבה בשמחה מיד משנכנס אדר) אבל לקראת שמחת תורה הוא שמח עוד יותר וזאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה הייתה כמובן העובדה ששמו של החג כלל את שמו הפרטי של שמחה והשנייה הייתה השיר הידוע "שישו ושמחו בשמחת תורה".
ולא סתם שמח שמחה בשל השיר – "שישו" היה במקרה שם המשפחה (הבדוי, או לא) של שמחה!

להמשיך לקרוא מוכרחים להיות שמח – סיפור לשמחת תורה ולשבת