דדלוס ואיקרוס – סיפור לשבת

דדלוס (שם בדוי כמובן, אך סמלי כמובן גם כן) היה ממציא ידוע ומפורסם. לזכותו נרשמו מאות פטנטים והוא היה גם יזם סדרתי שהקים (ומכר) לא מעט חברות הזנק (סטארט-אפ) מצליחות. פעמים רבות הוא כונה בפשטות "הקוסם".
יד ימינו של דדלוס בלא מעט מהמיזמים שלו היה בנו מאשתו השלישית , איקרוס (נדמה לי שזה גם היה שם בדוי). איקרוס אולי לא היה חכם ומוכש כמו אביו, אבל הוא היה מאוד נאמן לו והוא תרם רבות להצלחתו של אביו (ובכך להצלחת כל המשפחה) באמצעות שליטתו הפנומנלית במדיה החברתית.

כידוע לכולם, במאה ה-21 לא פשוט להצליח בעולמנו – מוכשר ככל שתהיה – ללא פרסום עצמי בטיק-טוק, טוויטר, אינסטגרם ואולי אפילו בפייסבוק.

דדלוס, כמו רבים מבני דורו, היה כנראה זקן מדי לכלים האלה ולמרות שהוא הבין את חשיבותם הוא לא באמת ידע איך לנהל אותם והוא סמך על איקרוס בנושא בעיניים עצומות.

כך המשיכו עסקי המשפחה להצליח במשך שנים רבות וזה היה יכול להיות סוף הסיפור, אבל סיפור טוב דורש קונפליקט טוב וכמו כן השמות הבדויים בהם בחרתי מרמזים על אסון העומד להתרחש ואני חייב איכשהו להגיע אליו.

אז מכיוון שאנחנו צריכים קונפליקט… לאט לאט החלה הדרדרות מסוימת בעסקיו של דדלוס. בהתחלה  היא הייתה כמעט בלתי מורגשת ודדלוס מצא נימוקים הגיוניים לכשלונות קטנים או חוסר הצלחה – הקורונה, המשבר הכלכלי, מזג האוויר…

אבל איכשהו גם כשחלפה הקורונה וחברות רבות החלו להתאושש, החברות של דדלוס עדיין נאבקו לשרוד. ולא תמיד הצליחו.

איקרוס נחלץ לעזרתו של אביו ופתח במתקפה תקשורתית בכל הרשתות שהיללה את מעשיו של דדלוס ויותר מכך השמיצה את המתחרים שלדעתו היו האשמים העיקריים בחוסר ההצלחה הזמני. ניכר שיפור מסוים, אבל עדיין לא התרחש מהפך של ממש.

דדלוס קיווה שהעסקים שלו יחזרו למסלולם. אבל בתור יזם וקוסם הוא לא רק קיווה אלא גם פעל. הוא המציא המצאות חדשות, רשם פטנטים נוספים, פתח בשורת שיתופי פעולה עם יזמים אחרים שעבדו בתחומים הדומים לתחומים שלו וכשכל זה לא עזר הוא החליט (לראשונה בחייו  כמעט) לפנות לייעוץ חיצוני.

כשאיקרוס שמע על כך הוא התנגד נמרצות והסביר שדדלוס לא צריך לבזבז את ההון המשפחתי ההולך ומצטמצם על יועצים חיצוניים. כל מה שהעסק צריך הוא קמפיין משולב בעצימות גבוהה בכל הרשתות החברתיות. קמפיין שיעודד קנייה מהעסקים של דדלוס ובמקביל יצמצם את קניית המוצרים מהמתחרים.

איקרוס היה סמוך ובטוח שהוא יצליח לייצר קמפיין כזה בכוחות עצמו, עם רק קצת סיוע חיצוני וקצת יותר מימון חיצוני.

דדלוס היה סקפטי. הוא הכיר את איקרוס שנים רבות (למעשה מאז שאיקרוס נולד!) וידע שהוא בחור מאוד מוכשר, אבל הוא חשש שאיקרוס לוקח את כשרונותיו עד הקצה ובסופו של דבר הקמפיין המתוכנן עלול להזיק לדדלוס ולעסקיו יותר מאשר למתחרים.

הוא הזהיר את איקרוס ואמר: "בני  היקר! היזהר לא להגביה עוף בקמפיינים שלך ברשתות החברתיות! אתה עלול למצוא את עצמך טס קרוב מדי לשמש ולהישרף (או לפחות השעווה שמחזיקה את הכנפיים שלך תימס ואתה תיפול ותתרסק)"

אבל איקרוס, כצפוי, לא הקשיב לעצתו של אביו ופתח בקמפיין אגרסיבי באופן חסר תקדים שהתרומם לגבהים שלא  נודעו קודם לכן עד שבסופו של דבר (גם כן כצפוי) הוא התקרב יותר מדי לשמש, השעווה נמסה והוא התרסק. בדרכו הוא לקח אתו את אביו וכל חברותיו…

מוסר השכל: לא תמיד כדאי להשמיץ ולתקוף במדיה חברתית

שבת שלום!

חלמתי אתמול בלילה על דדלוס ואיקרוס. כשהתעוררתי לא זכרתי כלום מהחלום פרט לגיבוריו והחלטתי לכתוב עליהם סיפור. הפרטים המדוייקים הגיעו רק תוך כדי כתיבה…

והרשומה המומלצת היא – העברית הפרטית של איתמר בן אב"י – בבלוג של שלומית עוזיאל

איך להצליח בחיים

הרבה אנשים רוצים להצליח בחיים. מסקר מקיף ופיקטיבי שנערך בשנים האחרונות עולה כי 97% מהאנשים רוצים להצליח בחיים, 1% מעדיף להיכשל בחיים ו-2% מעדיפים להצליח במוות.

למען האמת, הרצון להצליח בחיים בהחלט מובן. אנו חיים בחברה המקדשת את ההצלחה (ואת החיים) ולומדים מגיל צעיר להסתכל על הנכשלים כעל לוזרים (ולהיפך).

לפני שאוכל לחלוק אתכם את הטיפים המוכחים שלי להצלחה בחיים, יש תחילה להגדיר מהי הצלחה. (אני מניח שאין צורך להגדיר מהם חיים. אם אתם קוראים את הרשומה אין ספק שאתם חיים).

להמשיך לקרוא איך להצליח בחיים

האיש שזכה בלוטו – סיפור לשבת

גד (שם בדוי) היה איש בר מזל. לפעמים.

לדוגמא, יום אחד, למרות שיצא באיחור מסוים מהבית בבוקר – הוא הספיק לתפוס את האוטובוס של 6:40 מכיוון שגם האוטובוס בדיוק איחר באותו יום.

אבל בזה לא נגמר מזלו לאותו יום! כשהוא הגיע לעבודה הוא גילה כי באותו יום ממש פוטרו 20% מעובדי החברה, אבל למזלו הרב הוא לא היה בין המפוטרים.

מעודד ממזלו הרב לאותו יום החליט גד לקנות כרטיס לוטו. הוא הניח שמכיוון שזהו יום המזל שלו, הוא יוכל גם לזכות בפרס גדול, לעזוב את העבודה ולצאת לטייל בעולם.

אבל, לצערו, הוא לא זכה אפילו בשקל אחד.

אמנם הוא קצת התאכזב, אבל הוא הבין שאי אפשר לזכות בכל ביום אחד.

ביום אחר הרגיש גד שמזלו לא ממש משחק לו. בבוקר הוא הצליח באופן מגושם לשבור את הספל האהוב עליו.

בדרך לעבודה חצה את דרכו חתול שחור ובעבודה הוא הצליח לטעות בצורה מחפירה בנתונים שהוא העביר למנהלו.

לאור שרשרת המקרים חסרי המזל האלה הוא החליט לקנות כרטיס לוטו: הרי לא ייתכן שכל היום יקרו לו רק דברים רעים. לפי חוקי היקום וההסתברות לפחות דבר אחד טוב חייב לקרות היום – ואם זאת תהייה זכייה בלוטו זה בהחלט יפצה על שאר הדברים.

באופן תמוה למדי, גם הפעם הוא לא זכה. הוא זקף את הכישלון המוזר לכך שההגרלה למעשה לא נערכה ביום בו נשבר הספל, אלא ביום למחרת – בו למזלו הרב הוא מצא מטבע של שני שקלים זרוק על המדרכה ולכן האיזון הקוסמי לא הופר למרות שהוא לא זכה בלוטו.

למרות שלגד היו גם ימים רעים, הוא בדרך כלל הרגיש שיש לו הרבה מזל בחייו. הוא שמע על לא מעט אנשים שהיו מעורבים בתאונות דרכים או בפיגועים, חלו במחלות קשות או נאבקו יום יום כדי לשרוד – והוא (למזלו הרב) היה בריא ושלם ועבד בעבודה משתלמת (יחסית) שסיפקה לו את הסכום הנדרש למחייתו.

אבל לפעמים הוא חשב שמגיע לו קצת יותר מזל בחיים. הרי היו גם אנשים שהתחתנו עם נשים יפיפיות, חכמות ומוצלחות, כאלה שירשו סכומי כסף גדולים או זכו בהם (בלוטו)  ואחרים שידעו במה להשקיע כדי להתעשר.

אמנם הוא לא הכיר באופן אישי  אף אדם כזה, אבל הוא ידע בוודאות שמדובר בעובדות: אנשים כאלה באמת קיימים וללא ספק זה בזכות מזלם הטוב.

מדוע המזל אינו יכול להתחלק באופן שווה בין כל בני האדם?

גד אמנם הבין שמול כל מקרה רע שקרה בחייו עמד לפחות מקרה טוב אחד, אבל באופן טבעי הוא הסתכל על האנשים שגורלם שפר עליהם יחסית אליו ופחות על אלה שזכו לפחות מזל ממנו (ובאופן טבעי קינאו בו).

ובכל זאת, הוא לא התייאש. הוא המשיך לחיות את חייו בעקשנות (לא חסרת תקדים). לקום כל בוקר, לנסוע לעבודה, להשקיע בעבודה ולאכול שלוש ארוחות (או יותר) ביום. לעיתים הוא אפילו מצא טעם בחייו (לפעמים זה היה טעם של ארוחה טובה).

ואז, יום אחד, קרה משהו יוצא דופן:

היום הגורלי ההוא התחיל כמו כל יום, אבל בעצם קצת פחות טוב מהממוצע. האוטובוס ברח לו ממש ברגע האחרון ושהוא רץ אחריו הוא החליק ונפל.

הוא הגיע לעבודה חבוט וכואב באיחור וגילה שהלקוח התלונן עליו (שלא בצדק) בגלל תקלה שנוצרה שלא באשמתו.

החומוס שהוא אכל בצהריים גרם לו לתחושת בחילה מסוימת ולקראת סוף היום הוא מחק בטעות קובץ חשוב ונאלץ להשקיע עשר דקות בשחזורו.

בדרך הביתה הוא החליט שזהו דווקא יום מתאים לזכייה בלוטו (איזון קוסמי, הסתברות וכל השאר). הוא קנה כרטיס ובאופן מפתיע אכן זכה!

את ארבעים ושישה השקלים בהם זכה הוא השקיע בתבונה בארוחה עסקית טובה והרגיש בר מזל.

מוסר השכל: יש אנשים שיש להם מזל. לי למשל יש מזל דגים.

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – חדר עם נוף של נהר – בבלוג של Pappa Quail