איך לנצח מגיפה – סיפור לשבת

היה הייתה (ממש לא מזמן) ארץ אחת (ממש לא רחוקה מכאן) שבה כל התושבים חיו באושר ובעושר. אמנם הארץ ההיא לא הייתה חפה מבעיות – היו לה בעיות ביטחון ובעיות כלכלה, מערכת הבריאות שלה עמדה על סף קריסה תמידית, במערכת החינוך היו שביתות תדירות, מזג האוויר לא תמיד היה אידיאלי ובמשך זמן רב לא הצליחו להקים שם ממשלה – אבל התושבים חיו באושר ובעושר. כלומר, לפחות חלקם.

והנה יום בהיר אחד (או בהדרגה) החלו להידבק תושבי אותה ארץ במגיפה מסתורית. בעצם זאת לא הייתה הפתעה גדולה, כי זאת הייתה מגיפה עולמית והיה ברור לכולם שהיא תגיע גם לאותה ארץ. השלטונות פעלו במהירות ובנחרצות והצליחו במהרה לנצח את המגיפה. מספר החולים צנח וכולם היו מאושרים.

ספר הספרים (סיפור לשבת)

ספיר (שם בדוי), היה סופר מצליח יחסית (פרסם כבר 3 ספרים, אבל כולם על חשבונו), דוקטור לספרות שלימד במכללת שמן-קיק (לא במכללת ספיר. ולמען הסר ספק – מכללת שמן קיק לא הייתה ממוקמת ביצהר) וגם היה מבקר ספרות שפרסם ביקורות נוקבות וקטלניות (אבל בשם בדוי אחר).

החיים של ספיר היו בסך הכל מאושרים למדי, פרט לכך שהוא היה תמיד אומלל. הוא היה עסוק בלקנא בסופרים מצליחים ממנו ולמרות שהוא היה בטוח שכתוצאה מכך הוא יהפוך לחכם יותר הוא לא ראה כל הוכחות לכך שזה קורה.

עיקר האומללות שלו נבעה ממצבו הכספי: ספיר היה באוברדראפט תמידי וחי מן היד אל הפה. המכללה בה לימד שילמה לו שכר מינימום. שכר סופרים הוא לא ממש קיבל וההוצאות שלו (בעיקר על הדפסה והוצאה לאור של ספרים) היו גבוהות מאוד.