הסיפור לשבת על ייסורי הגילוח

סער (שם בדוי) היה בחור שעיר למדי. הוא התחיל להתגלח כבר בגיל 15, אבל בגיל 17 הוא הפסיק להתגלח וגידל זקן מכובד שזיכה אותו בשם החיבה "הרצל" מפי חבריו לכיתה.

גידול הזקן היה צעד נבון מאוד מבחינתו של סער (הרצל) מכמה סיבות טובות:

ראשית, עם זקן הוא היה נראה מבוגר מכפי גילו (17 כזכור) ויכול היה לקנות משקאות אלכוהוליים ללא בעיה (כמעט).

שנית, הוא לא היה צריך להתגלח כל בוקר – ובמקרה שלו אם הוא באמת רצה להיראות מגולח, היה מדובר על להתגלח פעמיים ביום.

ואחרון חביב – הוא הפך לדמות מוכרת היטב ברחבי בית הספר, בהיותו התלמיד המזוקן היחיד (אמיר מכיתה י"ב/2 גם ניסה לגדל זקן, אבל צמחו לו רק כמה דבלולי שיער על הסנטר).

סיפור חכמות לשבת הראשונה של שנת הלימודים

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שנפגשו בביתה של הרבנית שרה לקפה משותף אחרון לפני תחילת שנת הלימודים.
אמרה הרבנית רחל: "לרגע לא הבנתי איך נפגשנו לקפה אחרון לפני שנת הלימודים כאשר כולם יודעים ששנת הלימודים התחילה מזמן, אבל אז הבנתי שהבלוגר החופשי ל"ע מכוון לשנת הלימודים בבתי הספר הממלכתיים המתחילה רק ביום רביעי האחד לספטמבר למניינם ולא ב-א' באלול כמו אצל שלומי אמוני ישראל"

התפלאו הרבניות על הרעיון המוזר של תחילת הלימודים בתאריך לא עברי וגם קצת על בקיאותה של הרבנית רחל בנושא והרבנית שרה אמרה: "מוזרות הן דרכי החילוניים (והדתיים הלאומיים). אבל אני מניחה שמכיוון שהם מנהלים את כל חייהם עפ"י מועדי הגויים, הגיוני הוא ששנת הלימודים שלהם תתחיל גם עפ"י לוח עכו"ם זה"

הסיפור (לשבת) על חצי הכוס המלאה

חן (שם בדוי – השם האמיתי שלה היה פוליאנה, אבל גם הוא היה בדוי) הייתה ידועה תמיד כבחורה אופטימית.

טוב, המשפט הזה לא מדויק כלל. עד גיל 17-18 אף אחד לא הכיר אותה כ"בחורה אופטימית". למעשה עד גיל 13 היא הייתה ידועה כ"ילדה אופטימית" ואילו בין הגילאים 13 ל-17 (בערך) היא הייתה ידועה כ"נערה אופטימית".

אבל זה לא חשוב- החשוב הוא שלחן הייתה היכולת המדהימה והנדירה לראות תמיד את חצי הכוס המלאה.

סיפור לשבת הראשונה של שנת הלימודים

כמו בכל שנה, החופש הגדול של נועם ועומר(שמות בדויים) נגמר מהר מדי. רק אתמול (או לפני עשרה שבועות וקצת) הם עזבו את בית הספר והנה מחר כבר מתחילה שנת הלימודים!

הם ממש לא היו מתנגדים לעוד כמה ימים (או חודשים) של חופש…

אבל את המציאות אין לשנות ועוד לא נולד המניאק שיכול לעצור את הזמן (והכדור הוא עגול וכן הלאה).

היה היה בית ספר – סיפור לשבת

"אמא" – שאלה טלי (שם בדוי) את אמה – "למה קוראים לבית ספר בית ספר?"
אמא של טלי (ששמה הבדוי היה טליה, אבל כולם קראו לה פשוט 'אמא של טלי') לא ידעה מה לענות. מאיפה השאלה הזאת הגיעה כעת???

"את יודעת מה זה בית, טלי" –התחילה אמא לענות – "ואת בטח יודעת מה זה ספר. אז…"
טלי קטעה את אמא ואמרה – "בית זה קל! בית זה המקום שבו אנחנו גרים. ספר זה קצת יותר קשה, אבל אני חושבת שלמדתי על זה…"
אמא הסתכלה על טלי שהייתה שקועה במחשבות עמוקות. אחרי שניות ארוכות שנדמו כדקות טלי חייכה ואמרה: "ספר זה כמו סיפור! למדתי בהיסטוריה שפעם הסיפורים היו משהו שאפשר ממש להחזיק ביד ולזה קראו ספרים!"

טיפים להורים לקראת החזרה ללימודים

ביום ראשון תתחיל שנת  הלימודים ולמעלה ממיליון ילדים נרגשים (או מבואסים) יחזרו (או יגיעו לראשונה) לבית הספר.

לחלק גדול מהתלמידים יש גם הורים (לחלקם שני הורים, אבל בימינו כל מספר קביל) וחלק מההורים גם מתרגשים.

מן הסתם ההורים המלווים את ילדם או ילדתם הבכור/ה לכיתה א' הם המתרגשים ביותר, אבל אני בטוח שגם הורים השולחים את בן/בת הזקונים שלהם ליום הראשון בכיתה י"ב לא נשארים אדישים.

אני כבר לא כל כך מתרגש, או אולי ההתרגשות שלי קצת שונה – לראשונה מזה 14 שנים, אני לא שולח ילדים לבית הספר באחד לספטמבר.

סיפור חכמים לשבת הראשונה אחרי סיום שנת הלימודים

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק וסיפרו ביציאת התלמידים מבתי הספר.

אמר רבי עקיבא: "עבדים היינו למערכת החינוך ויצילנו חודש יוני מידם"

אמר רבי אלעזר: "בכל יוני ויוני מצווה עלינו לספר ביציאת בתי הספר – או לפחות ככה זה נראה אם מסתכלים על ההיסטוריה של הבלוג"

שאל רבי אליעזר: "מה נשתנה היוני הזה מכל יוני שלפניו?"

008 בתעלומת שנת הלימודים

הסוכן החשאי גיא אג"ח בעל תג העובד הקטלני 008 והרישיון לאופנוע קל (עד 125 סמ"ק) התעורר באמצע הלילה מצלצול טלפון טבעת הזרת שלו. הוא מיהר לענות בקולו הסמכותי (אך הסקסי): 'אג"ח מדבר. גיא אג"ח'.  לרגע הוא לא הבין מה קורה. הצלצול (כלומר הרינגטון) לא פסק. בעזרת חושיו המחודדים נזכר גיא כי אין לו טלפון בטבעת והוא עבר לענות למכשיר הטלפון החכם שלו (ששימש גם כמצלמה וקונסולת משחקים זעירה).

לשמחתו של גיא מהצד השני נשמע קול סקסי לא פחות – ועוד של בחורה. גיא כמובן לא הופתע. הוא היה רגיל לטלפונים ממעריצות חטובות וסקסיות בשעות הקטנות של הלילה.

סיפור חכמים ממוחזר לשבת הראשונה של החופש הגדול

מכיוון שאף אחד לא קורא אותי בתפוז בין כה (בגלל תקלה בהודעות למנויים) אני שוקל שוב לעבור לפה…

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק  ובירכו את בורא עולם על שחנן בינה ודעת לצאצאיהם הרבים.

הסיפור לשבת מכה שנית

לאור התגובות האוהדות לסיפור לשבת של השבוע שעבר, גמלה בליבי ההחלטה לספר סיפור גם לשבת הבאה עלינו לטובה. (שימו לב בבקשה שלא נאקה בליבי ההחלטה!)

כמובן שגם השבוע מותר לקרוא ביום חול…

למי שלא זוכר, אין באמת צורך בתקציר הפרק(ים) הקודמ(ים) מכיוון שכל קשר בין סיפור השבוע לסיפור השבת שעבר מקרי בהחלט (עד לא קיים).