גלגול נשמות – סיפור לשבת

נתן (שם בדוי) האמין בגלגול נשמות. (לא! זה לא סוף הסיפור – תקראו הלאה).

למרות שהוא לא היה בודהיסטי וגם לא דרוזי (אלא יהודי טוב, אבל אתיאיסט) הוא האמין שלא ייתכן כי המוות הוא פשוט הסוף.

הגוף הוא רק מכונה – אבל היכן הנשמה?

לנתן היה קשה להאמין ברעיון של גן עדן וגיהינום – בתור צמחוני הוא לא יכול היה להאמין שאם הוא יעשה מעשים טובים הוא ייאלץ לאכול את בשר שור הבר והלוויתן. ומצד שני, בתור פירומן, הוא לא היה יכול להאמין שאם יעשה מעשים רעים הוא יזכה להיות מוקף באש ולהבות.

וכך, כשיום אחד הוא התוודע לרעיון של גלגול נשמות, הוא הבין מיד שהרעיון חייב להיות נכון. הנשמה נוטשת את הגוף ופשוט עוברת לגוף הבא.

להמשיך לקרוא גלגול נשמות – סיפור לשבת

בלילה ההוא נדדה שנת המלך

לדני (שם בדוי) מעולם לא היו בעיות שינה. הוא היה הולך לישון בשעה סבירה, נרדם מיד וישן כל הלילה עד לרגע שהשעון המעורר (כלומר הטלפון) העיר אותו. בבוקר הוא היה מתעורר בקלות ומתחיל את היום ביעילות ובמרץ.

אשתו ועמיתיו לעבודה תמיד קינאו בו על היכולת הזאת. לאשתו היה תמיד קשה להירדם. היא הייתה מתהפכת במיטה מצד לצד לפחות חצי שעה עד שנרדמה ומתעוררת מספר פעמים כל לילה. לא פלא שבבקרים היא הייתה תמיד עייפה.

להמשיך לקרוא בלילה ההוא נדדה שנת המלך