המגדל העקום

כשבונאנו פיזאנו (שם כלל לא בדוי) התחיל לבנות את מגדל הפעמונים המפואר, הייתה לו הרגשה ממש טובה בקשר לעתידו (של המגדל. וגם של בונאנו).
זה היה יום אוגוסט יפה בפיזה. מזג האוויר האיר פנים לבנאים – היום לא היה חם מדי וגם גשם לא ירד.

העבודה התקדמה בקצב יפה ותוך כמה שעות כבר סומנו פינות המגדל והחל דיון בשאלה החשובה מי יתחיל לחפור את היסודות.
בונאנו היה סבלני. הוא העריך שבכל מקרה בניית המגדל תארך בין שנה לשנה וחצי ולכן עיכוב של כמה דקות בחפירת היסודות לא יכול היה להיות משמעותי. להמשיך לקרוא המגדל העקום

התופעה האסטרונומית של המאה

כבר כשהיה נוגה (שם בדוי) ילד קטן, הוא אהב מאוד את נושא החלל והכוכבים. הוא ביקר מספר פעמים בפלנטריום, חיפש את כוכב הצפון בכל ערב, רכש מפות כוכבים וצפה באדיקות בפרקים ישנים מאוד של הסדרה מסע בין כוכבים (star trek ) ששודרו בערוץ היחיד.

אפשר היה להניח שכמו בהרבה מקרים אחרים נוגה יזנח את התחביב הזה כשיגדל, אך באופן מוזר הוא המשיך להתעניין בכוכבים (אך לא באסטרולוגיה) גם כשגדל. לאחר שקנה את המכונית הראשונה שלו הוא עצר במיוחד בלילה במכתש רמון בדרכו מאילת כדי לראות כמות כוכבים מדהימה. הוא עקב אחרי הפרסומים בחדשות הקשורים לכוכבים (אבל לא כוכבי קולנוע) ויצא מהבית לצפות במטרי מטאורים ובכל תופעה אחרת שדווחה. הוא קנה טלסקופ קטן  ומאוחר יותר לאחר שרכש סמארטפון הוא מיהר להתקין אפליקציה של מפת הכוכבים וכך ידע יותר בקלות מה הוא רואה. להמשיך לקרוא התופעה האסטרונומית של המאה

כיצד קיבל הפיל את חדקו

לפני שנים רבות, רבות מאוד אפילו, לפילים היה אף דומה לאפם של בעלי חיים אחרים. לחלק מהפילים היה אף גדול יותר ולחלק קטן יותר, אך לאף  פיל לא היה חדק מפואר ושימושי כמו שאנחנו מכירים היום.

אז כיצד קיבלו הפילים את חדקם? אנשים תמימים יכולים להאמין לסיפור המפורסם של רודיארד קיפלינג על פיו תנין משך באפו של פילון עד שזה התארך והפך לחדק.

אבל אנחנו אנשים משכילים היודעים שאם תנין ימשוך באפו של פילון האף רק ייפצע ובסופו של דבר הפיל עלול להפוך לארוחתו של התנין. זה רק סיפור (חביב מאוד) לילדים תמימים. להמשיך לקרוא כיצד קיבל הפיל את חדקו

יועץ התקשורת

רני (שם בדוי) היה יועץ תקשורת ותיק שנהג למכור את שירותיו לבכירי וזוטרי הפוליטיקאים בישראל, ללא הבדל גזע, דת, מין ואידאולוגיה.
לרוב עבודתו הייתה קלה למדי. הוא סיפק ללקוחותיו תערובת מנצחת של הבטחות, איומים, הפחדות וביטחון עצמי מופרז שתמיד הוכיחו את עצמם. אמנם לא תמיד הלקוחות של רני זכו בבחירות, אבל תמיד לאחר שימוש בעצותיו הם ראו עלייה בסקרים. להמשיך לקרוא יועץ התקשורת

המונדיאל הראשון

אחרי שנים רבות בהן לא עקבתי כלל אחרי המונדיאל, החלטתי שהגיע הזמן להדביק את הפערים. נמאס לי לא להיות מסוגל להשתתף בשיחות במשרד ובארוחת הצהריים, לא לדעת מה לענות לשאלה – "ראית את המשחק?" ולא להבין למי יש סיכויים טובים יותר לזכות בגמר.

אמנם הצלחתי להסתדר איכשהו: ידעתי לדקלם סיסמאות בנוסח "הכדור הוא עגול", "כדורגל משחקים 90 דקות" ו-"צריך לפטר את המאמן" ולפעמים כששאלו אותי אם ראיתי את המשחק עניתי: "הם היו ממש טובים!" ולרוב זכיתי להסכמה, אבל חששתי שהבלוף ייחשף במוקדם או במאוחר. להמשיך לקרוא המונדיאל הראשון

מגדלים פורחים באוויר

היה זה ערב שבת. המשפחה סיימה את ארוחת הערב החגיגית. הנשים פרשו לשתות ברנדי בספריה והגברים פינו את השולחן ורחצו כלים.

הנכדים – שישה במספר – ישבו עדיין סביב השולחן שבראשו ישב סבא ועישן מקטרת ארוכה.

אחרי שתיקה ארוכה – שבמהלכה תלו הנכדים עיניים מעריצות בטבעות העשן שיצר סבא , פתח הנכד הבכור – דולפין – את פיו וביקש: "סבא, ספר לנו סיפור על מה שהיה כשהיית קטן!" להמשיך לקרוא מגדלים פורחים באוויר

סיפור חכמים ממוחזר לשבת הראשונה של החופש הגדול

מכיוון שאף אחד לא קורא אותי בתפוז בין כה (בגלל תקלה בהודעות למנויים) אני שוקל שוב לעבור לפה…

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק  ובירכו את בורא עולם על שחנן בינה ודעת לצאצאיהם הרבים. להמשיך לקרוא סיפור חכמים ממוחזר לשבת הראשונה של החופש הגדול

האיש שניצח את הסטטיסטיקה

כבר כשנולד אריאל (שם בדוי, אבל זה כלום לעומת כל הנתונים הבדויים – שלא לומר המצוצים מן האצבע – שיבואו בהמשך הסיפור) ידעו הוריו שהוא נולד לגדולות.

אריאל נולד כבר בחודש השמיני – ובכך הקדים את זמנו. למרות הלידה המוקדמת שקל אריאל 3.560 ק"ג – כחצי ק"ג מעל משקל הלידה הממוצע בישראל.

הוריו של אריאל הבינו כי לבנם התחלה מצוינת. כדי לשפר את סיכוייו לנצח את הסטטיסטיקה, הם קראו לו בשם אריאל – שם בעל חמש אותיות, מעבר לממוצע השמות לבנים בישראל שעמד באותה תקופה על ארבע אותיות. להמשיך לקרוא האיש שניצח את הסטטיסטיקה

הסיפור לשבת מכה שנית

לאור התגובות האוהדות לסיפור לשבת של השבוע שעבר, גמלה בליבי ההחלטה לספר סיפור גם לשבת הבאה עלינו לטובה. (שימו לב בבקשה שלא נאקה בליבי ההחלטה!)

כמובן שגם השבוע מותר לקרוא ביום חול…

למי שלא זוכר, אין באמת צורך בתקציר הפרק(ים) הקודמ(ים) מכיוון שכל קשר בין סיפור השבוע לסיפור השבת שעבר מקרי בהחלט (עד לא קיים). להמשיך לקרוא הסיפור לשבת מכה שנית

סיפור לשבת

לפני שנים רבות, כשהייתי עוד סטודנט באוניברסיטה (ועוד עתודאי ר"ל), אהבתי מאוד להקשיב לתוכנית האגדית "מה יש".

אחת הפינות החביבות עליי הייתה "סיפור לשבת" של חזקל מוסרי.

הסיפורים עסקו בד"כ בדמויות פשוטות ואפילו יום-יומיות שקרו להן דברים פשוטים ויום-יומיים.

ותמיד (או לפעמים? זה היה מזמן…) היה לסיפורים האלה מוסר השכל. להמשיך לקרוא סיפור לשבת